אנליסטים בוול סטריט מעריכים כי שיתוף הפעולה עשוי להעניק לאינטל יתרון טכנולוגי וגישה לשווקים שבהם מתקשה לחדור בשנים האחרונות. במקביל, אנבידיה עשויה להרוויח מהיכולת של אינטל לייצר בקנה מידה גדול ולעמוד בביקושים העצומים שנוצרו בשוק השבבים.

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  

אינטל נמצאת בשנים האחרונות תחת לחץ גובר, לאחר שהתקשתה לעמוד בלוחות זמנים בייצור שבבים מתקדמים. החברה השקיעה מיליארדי דולרים במפעלים חדשים בארה"ב ובאירופה כדי לנסות להשיב לעצמה את ההובלה. אנבידיה, לעומת זאת, צמחה במהירות אדירה והפכה לחברת השבבים בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, הודות לדרישה לשבבים שלה בתחום ה־AI.

החיבור בין השתיים מאותת על מגמה חדשה בתעשיית השבבים,  שיתופי פעולה בין מתחרים, מתוך הבנה שהיקפי ההשקעות הנדרשים והמורכבות הטכנולוגית מחייבים שותפויות רחבות יותר. לאינטל זה חבל הצלה. 

• ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
• אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במקביל, אינטל החלה להקים מפעלי ייצור (fabs) ברחבי העולם - בארה"ב (אורגון, אריזונה), באירלנד, בישראל ובמקומות נוספים כמו קוסטה ריקה. המפעלים האלו, ששילבו טכנולוגיות ייצור מתקדמות כמו 0.8 מיקרון, הפכו אותה לא רק לחברת מוצר אלא גם לענקית ייצור עצמאית (IDM, Integrated Device Manufacturer). באמצע שנות ה-90 כבר חצתה אינטל את רף ה-20 מיליארד דולר במכירות שנתיות (1995: 20.2 מיליארד). היא הגיעה לרווחיות גבוהה של כ-40% משולי רווח גולמי ושווי שוק שעלה בהתמדה ל-100 מיליארד דולר עד סוף העשור.

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

התקופה הזו כללה גם חידושים כמו MMX (1996) למולטימדיה ו-Pentium II/III, ששיפרו גרפיקה ומעבדים ניידים. אינטל נתקלה באתגרים משפטיים, כמו תביעת אנטיטראסט מ-FTC ב-1997 על התנהגות תחרותית, אך יצאה מזה חזקה יותר. ההתרחבות הגלובלית סייעה להתמודד עם סיכונים, כולל רעידת אדמה באורגון ב-1993 שפגעה בייצור אך הובילה לגיוון.

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

• ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
• אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שנות ה-2000: פול אוטליני והרחבת הפעילות למרכזי נתונים

בתחילת שנות ה-2000, אינטל החלה להבין את הפוטנציאל הגלום בשוק מרכזי הנתונים והשרתים, בעקבות עליית האינטרנט. תחת ניהולו של פול אוטליני, שמונה למנכ"ל ב-2005, החברה השיקה את מעבדי Xeon (2001). אלה שימשו את עולם השרתים והענן המתפתח, עם תמיכה בווירטואליזציה וסקיילביליות. במקביל, פותחו המעבדים מסדרת Core (2006), שהיו מיועדים למחשבים ניידים ושולחניים עם דגש על ביצועים רב-ליבתיים ויעילות אנרגטית. זה שיפר משמעותית את חיי הסוללה בלפטופים.