בועה
צילום: Istock

בכיר בפד': "אני חושש שנתנו אור ירוק למשקיעים להגדיל סיכונים"

ברקע לראלי החד שלא מראה סימני עצירה בוול סטריט, נשיא הפד' בדאלאס חושש כעת שפעולות הבנק יצרו חוסר איזון בשווקים ומוסיף כי לדעתו "הרכישות שמבצע הבנק בשוקי האג"ח הם נגזרת של תוכנית רכישות". וגם, שימו לב לתנודה בשוק בכל פעם שהפד' מתערב בשוק הריפו
עמית נעם טל | (9)

הראלי בוול סטריט לא מראה סימני עצירה, כאשר מדד הנאסד"ק בדרך להשלים 15 שבועות ירוקים מתוך 16 השבועות האחרונים. כפי שאנחנו טוענים תקופה ארוכה ב-BIZPORTAL, בעולם בו הבנקים המרכזיים מהווים תפקיד מרכזי בשווקים, כמעט לכל תנועה בשווקים יש הסבר בשינוי די פשוט – שינוי המאזנים של הבנקים המרכזיים. נראה כעת כי גם בכירי הפד' מבינים את ההשלכות של המדיניות בחודשים האחרונים. 

אחת הפעולות המרכזיות שמבצע הפד' בחודשים האחרונים הוא רכישות בשוקי האג"ח הממשלתיים בהיקף של עד 60 מיליארד דולר בחודש. הפד' טען בזמנו כי לא מדובר בתוכנית רכישות (QE), שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווחים הקצרים בלבד. עם זאת, כפי שהסברנו ב-BIZPORTAL בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), מדובר ב-QE לכל דבר, שכן נוצר כסף "יש מאין" שמעלה במקביל את רזרבות הבנקים. 

המדדים המובילים לא עוצרים מאז הפד' הודיע על רכישות אלה

ברקע לראלי, נשיא הפד' בדאלאס, רוברט קאפלן, התראיין אמש לרשת החדשות בלומברג ולראשונה נראה כי גם בכיר בפד' מכיר בנזק שנגרם כתוצאה מ"שחרור הרסן של הבנק". קאפלן טען כי הוא מודאג כעת מהעובדה שנראה כי הפד' נתן אור ירוק למשקיעים להגדיל את הסיכונים שהם לוקחים על עצמם. 

לטענתו "3 גורמים כעת גורמים לראלי החד". הראשון הוא 3 הורדות הריבית שביצע הבנק בחודשים האחרונים. הגורם השני הוא הערכות של המשקיעים בנוגע לגובה הריבית בעתיד, "ואני לא מסכים עם הערכות אלו" טוען קאפלן. הגורם השלישי שקאפלן מציין לראלי הוא הגידול החד במאזן הבנק בעקבות המשבר בשוקי הריפו. "אני מודע לכך ששלוש הפעולות הללו תורמות להערכות שווי נכסי סיכון מוגברים ואני חושב שאנחנו צריכים להיות רגישים לזה בפגישה הקרובה של וועדת השוק הפתוח (FOMC)".

קפאלן מוסיף כי לראייתו, "הרכישות בשוק האג"ח הן נגזרת של תוכנית רכישות, כאשר הן מוסיפות נזילות לשווקים, דבר שמגדיל את  הרצון לקחת סיכונים בשוק". "חשוב מאוד שנבוא עם תוכנית שתגרום להפסקת הזינוק במאזן בנק" מסכם קאפלן. 

לקריאה נוספת: על הפער בין מדדי המניות לנתונים בפועל

אבל הבעייתיות במדיניות הפד' לא מסתכמת ברכישות בשוקי האג"ח אלא גם בהתערבות היום יומית בשוקי הריפו, כאשר הפד' הפך למעשה לממן העיקרי של קרנות הגידור בארה"ב מוקדם יותר השבוע פרסם הפד' את צפי הרכישות שלו לחודש הקרוב, כאשר נראה שהוא זנח כמעט לחלוטין את הבטחותיו להוריד את התערבותו בשוקי המימון לאחר סוף השנה.  יותר מכך, בוול סטריט ג'ונרל כי במטרה לטפל בסאגת הריפו, הפד' שוקל כעת להתחיל להלוות ישירות לקרנות הגידור במקום הבנקים שהקטינו את חשיפתם (לכתבה המלאה).

אחת הבעיות בהזרקת כסף ישירות לקרנות הגידור שהתחום הנ"ל איננו מפוקח כלל, וקרנות הגידור משתמשות במינופים גדולים ומריצות את השוק. לא מאמינים? תסתכלו על החוזים על מדד ה-S&P500 בחודש האחרון: כל סיום פעולת הזרקה של כסף בשוקי הריפו גוררת זינוק מידי בשוק. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רק מר קאפלן 21/01/2020 21:14
    הגב לתגובה זו
    רק מר קאפלן אומר .. ולא עוד חברי הפד כמו שכתוב .. אז אומר אז מה
  • 7.
    יוסי 17/01/2020 00:19
    הגב לתגובה זו
    את הטירוף הזה אתם יצרתם בעשר שנים האחרונות. עכשיו התעוררת
  • 6.
    שלמה גריברג טוען שאין לזה משמעות. (ל"ת)
    שווה לציין 16/01/2020 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום - הפד גרם לאיבוד שליטה בשווקים בקרוב נראה את התוצאות (ל"ת)
    אריאל 16/01/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    vvc 16/01/2020 20:32
    הגב לתגובה זו
    מספר שבועות הנסדק ינסה להסתגל מעל לרמה זאת במידה והיו חדשות רעות תגיע מפולת. למרות שהיום קשה לומר מפולת כי בתקופת בחירות יעשו הכל אבל הכל לעצור זאת.
  • למה10 אולי 100 אלף ? (ל"ת)
    חזי 17/01/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בנוסף , במדדי ארה"ב מסתמנת תבנית bump and run (ל"ת)
    דן 16/01/2020 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 16/01/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
    היה ב 30 שנה האחרונות בקיצוניות שכזו רק בסוף 2017 , ואז הגיע תיקון במהלך כשבועיים השיל 12% ......אבל , המצכ כרגע גרוע יותר שכן הקיצוניות גם בגרף החודשי והרבעוני ......צפו ל"נפילות" כבר בימים הקרובים .
  • 1.
    אין ואין 16/01/2020 18:58
    הגב לתגובה זו
    החוסכים הקטנים והפנסיונרים שלא מקבלים רבית והשכירים ששכרם לא עולה פרופורציונלית ממנים את הטרוף.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.



פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.