ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת שמות: לידתו של מנהיג ושל עם; ואיך זה קשור לבחירת השקעות?

תחילת ספר שמות מבשרת על תחילתו של עידן חדש - משה הילד שגדל בארמון המלוכה המצרי הפך למנהיג שעתיד לעמוד כנגד פרעה; תתפלאו אבל זה קשור לאסטרטגיית השקעות לפיה בוחרים במה להשקיע לפי הנהלת החברה

פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתארת משבר גדול בעם. קצב הגידול המהיר כמו גם מות הדור שהכיר את יוסף מובילים לתחילתם של גזירות מצרים. הגזירות מתחילות בהשטת מס ולאחר מכן בעבודות פרך ולבסוף בהשמדת כל הזכרים. בתקופה קשה זו נולד משה, אך אמו מצליחה להחביא אותו, ולאחר מכן לשים אותו בתיבה על שפת הנהר. חייו ניצלים בזכות בת פרעה שלוקחת אותו ומאמצת אותו כבן, וכך הוא גדל בארמון מצרים במנותק וללא קשר מעמו. התפנית בחייו מגיעה לאחר שהוא יוצא מן הארמון והוא רואה מצרי מכה אדם עברי. בתגובה, הורג משה את המצרי, ובעקבות כך, הוא נאלץ לברוח למדין. השינוי הדרסטי בחייו הוא שמביא אותו לבסוף לקבל את האחריות על עמו.  הרגע שבו נולד משה המנהיג נוצר ברגע אחד בו הוא יוצא מאזור הנוחות ומן הבועה בה הוא גדל. ברגע הזה, הוא מצליח להזדהות עם אדם זר, ושם הוא עובר מפסיביות לאקטיביות. המעבר הזה הוא שמסיט את מסלול חייו ויהפוך אות בהמשך למנהיג הגדול שהוא היה. מנהיג שמקבל החלטות הרות גורל, שמוביל את העם לכיוון היעד, שעומד בראש, מקבל סמכות אבל גם אחריות. באנלוגיה לעולם העסקי - מנהיג הוא מעין המנכ"ל המודרני ויש כמובן קשר דו סטרי - המנכ"ל הוא המנהיג. ככה לפחות זה צריך להיות.  משה היה מנהיג דגול, והוא ומנהיגים רבים הם הוכחה ברורה, לחשיבות ההנהגה, ההובלה, וכך גם בעולם העסקי. חברות צריכות הובלה, צריכות הנהלה טובה. לא תמיד המצב רגיל, פשוט, כפי שאמר וורן באפט - "חברה טובה בשוק טוב כל אחד יכול לנהל". אבל יכולתו של מנהיג/ מנכ"ל היא בעיקר בזמנים קשים ומשבריים. מהבסיס הזה התפתחה גישה חשובה בעולם ההשקעות - השקעות במניות בהתאם להנהלה. האמון בהנהלה הוא הבסיס לכל - גם במובן העסקי (ההתנהלות העסקית) לרבות הפיתוח העסקי, וגם במובן ההתנהלות מול שוק ההון (שקיפות מלאה). מסתבר שהגישה הזו תפסה מאמינים רבים, וחלק מרכזי מקבלת החלטות השקעה כיום, מנותב גם לפן הזה - איכות ההנהלה. זו הסיבה אגב, שתזוזות בהנהלה משפיעות על מחירי מניות לטוב ולרע. שההנהלה הקודמת של טבע פרשה, השוק נשם לרווחה, והמניה עלתה. מקרה אחר - כשאייל לפידות (נחשב  בשוק כמנהל טוב, למרות שאפשר להתווכח על זה) עבר לשיכון ובינוי המניה עלתה.      וחזרה לפרשה בדומה לסיפור יוסף, היציאה של משה מהמקום הנוח והבטוח היא שמובילה להארת העניים ומסמלת את תחילתה של המנהיגות. נראה שבכדי להיות מנהיג טוב האדם מוכרח לצאת מ"הבועה" שלו. יתרה מזאת אנחנו למדים על הצורך שבריאת האחר ובקבלת השונה.  לידתו של עם ומנהיג פרשת השבוע הקודמת חתמה את ספר בראשית, ובכך באה אל סופה תקופת האבות עם ברכת יעקב לבניו. בפתיחת פרשת שמות המשפחה שירדה זה מכבר מצרימה הופכת לעם  של ממש:  "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". הגידול המהיר לצד המוות של הדור של יוסף מובילים לשינוי היחס מצד המצרים: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם...וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ". החשש מהתעצמות בני ישראל מוביל לשורה של פעולות כנגדם. ראשית, ע"י הטלת מס ובניית ערים,  ולאחר מכן, מתחילים להעביד המצרים את בני ישראל בפרך. לבסוף מגיעה החלטת מלך מצרים להמית את כל הזכרים העבריים  הנולדים, תחילה ע"י המיילדות ולאחר מכן על ידי השלכתם ליאור.

בתקופה קשה זאת, בה כל ילד עברי מושלך ליאור, נולד משה מי שעתיד להנהיג את בני ישראל בעתיד. אמו של משה בוחרת להחביא אותו עד שהיא כבר לא מסוגלת ושמה אותו בתיבה על שפת היאור. בת פרעה שיוצאת לרחוץ בנהר מוצאת אותו חומלת עליו ומאמצת אותו כבן. כך, גדל משה בבית פרעה במנותק מעמו ומסבלם. תחילתו של המפנה בחייו של משה מתרחש כשהוא יוצא החוצה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". משה רואה איש מצרי מכה איש עברי ובתגובה הוא הורג את המצרי וקובר את גופתו. מקרה דומה קורה גם למחרת האירוע, כשהוא רואה שני עברים רבים וגם שם הוא מתערב. אירוע הריגת האיש המצרי מביאה את משה לברוח למדין: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן". גם במדין מוצא עצמו משה אקטיבי במפגש עם חוסר הצדק:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃ וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם". משה מגרש את הרועים שפוגעים בבנות כהן מדין. היכולת לראות את האחר תחילת השינוי במשה ותחילת הפיכתו למנהיג נעוצה ברגע בו יצא מבית המלך, פתאום ראה משה מציאות שונה מכל מה שהכיר. בנקודה הזאת מסרב משה להיות פאסיבי למה שהוא רואה. למרות שהוא חי במנותק מעמו בבית המלך, הוא מבחין בסבלו של האיש העברי. אמנם האיש העברי זר לו אך משה מסרב לעמוד מן הצד ונוקט בהחלטה משמעותית שפוגעת במעמדו. הפעולה הזאת מסיטה את מסלול חיו של משה ומהווה תחילתו של תהליך הפיכתו למנהיג.

פעמים רבות אנחנו נוטים לקבל את המתרחש סביבנו באדישות מסוימת וכמבנת מאליה. אך מסיפור משה אנחנו למדים מספר דברים. ראשית, על הצורך בפתיחת העניים על הנעשה בקרבתנו, שנית, על החשיבות של המעבר מפסיביות לאקטיביות. מי שרוצה להצליח ולהנהיג מוכרח לצאת מאזור הנוחות שלו ומהאדישות שלו. יתרה מזאת, הוא מוכרח לראות במצוקותיהם של הסובבים אותו. היכולת לראות סבל של אדם זר ולהתחבר אליו היא שעומדת בבסיסו של יכולתו של המנהיג לשנות. היכולת לשנות את מהלך הדברים נעוצה ביכולת להתבונן מחד ולפעול מאידך, רק בשילוב שני הדברים יתקבל השינוי. רק מי שמסוגל לראות את האחר, יהיה מסוגל לרתום אותו לאחר מכן למשימות גדולות ולמטרות נעלות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חחח 17/01/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    = בעלו אותו בעכוז בילדותו. אז איך עם ישראל בחר בו להנהיג ולהוביל ?
  • 12.
    הכתבה האהובה עליי כל שבוע בביזפורטל! (ל"ת)
    איתמר 17/01/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שליטים יוצרים לאומנות ונאמנות ע"י שנאת הזר (ל"ת)
    לילי 17/01/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    טל 17/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אדה 17/01/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    אהבתי, תמשיך
  • 8.
    אוהב את הפרשנות שלך. תודה על כתב יפה (ל"ת)
    ראלי 17/01/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנח לי, נודניק. (ל"ת)
    הסס, איתן, הסס. 17/01/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 17/01/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    האמת נמצאת שם ,צריך רק לחפס .
  • 5.
    בא 17/01/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
    כת של בטלנים ששבויים בידי הרבנים שלהם בניגוד לצווי בעשרת הדיברות ,לא תעשה לך פסל או תמונה ולא יהיה לך אלוהים אחרים ....
  • 4.
    בא 17/01/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    עזב את מישור החוף וכבש את העיר דן בצפון ,אין צורך להיות שבוי של הקונספציה הדתית שכן כנראה לא היתה יציאת מיצרים .
  • 3.
    אז 17/01/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    ואיך זה שמספר 2 בכחול לבן לפיד שעשה החלטה שגויה שלא למכור את כיל בטענה שלא מוכרים אוצרות מדינה למרות שכיל נמכרה פעמיים. ועוד מינה ועדת נווה שקבעה כן למכור את כיל . איך המנהיגים האלה לא רואים את הנזקים שהם גורמים לעם ואנחנו נצטרך לשלם גם על בחירות מס 4 וגם משלמים על אבדן ההכנסות למדינה מאי מכירת כיל. הם לא מנהיגים ואנחנו עם טיפש
  • 2.
    יפה! (ל"ת)
    יורי 17/01/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזק וברוך (ל"ת)
    אורי 17/01/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.