אלון סרי לוי סול גל
צילום: יח"צ
ראיון

סול ג'ל מדווחת על הצלחה בפיתוח משחה לאקנה; המניה זינקה ב-58% לשווי של 300 מיליון דולר

סול ג'ל עברה את השלב השלישי של הניסויים הקליניים; תגיש בקשה ל-FDA במחצית השנייה של 2020, המשחה אמורה להיות משווקת במחצית השנייה של 2021 - צפי החברה: מכירות יעלו בעד 150 מיליון דולר מתוך שוק של 2 מיליארד דולר

ערן סוקול | (3)

חברת סול-ג'ל (סימול: SLGL), הישראלית שמתמקדת בתחום הדרמטולוגיה מדווחת היום על הצלחה גדולה - עמידה בניסויים קליניים שלב 3 של משחה לאקנה. בתגובה מחיר המניה זינק ב-58% לרמה של 14.6 דולר - שווי שוק של כ-300 מיליון דולר. האם הזינוק מוצדק? "אין סיבה שה-FDA לא יאשר את המשחה. יש לנו מספיק כסף בקופה, עד ל-2021. אבל ייתכן שנחליט לגייס הון. בכל מקרה השוק של התרופה הוא 2 מיליארד דולר, ואנחנו מכוונים להגיע להכנסות נטו של 150 מיליון דולר בשנה", אומר אלון סרי לוי, מנכ"ל החברה שבין משקיעיה נמצא גם מורי ארקין. 

החברה העוסקת בזיהוי, פיתוח ומסחור של תרופות ממותגות וגנריות בתחום הטופיקלי לטיפול במחלות עור מפרסמת תוצאות של שני ניסויים קליניים שלב 3 למשחת ה-Twyneo של החברה לטיפול במחלת האקנה (Acne Vulgaris). על פי הדיווח, המשחה הדגימה שיפור סטטיסטי משמעותי בטיפול במחלה.

החברה מדווחת כי התוצאות החיוביות שהושגו עמדו בכל היעדים (co-primary endpoints) של ה-FDA והושג שיפור סטטיסטי מובהק בטיפול בחולי אקנה. המשחה אף נמצאה כ-well tolerated.

הניסויים כללו 858 משתתפים בארה"ב בשני ניסויים ב-63 מרכזים ובשתי קבוצות: חולים שקיבלו את התרופה וחולים שהיוו קבוצת ביקורת (Vehicle, או פלסבו). התרופה ניתנה ביחס של 2:1 (חולים מול Vehicle) ובשני הניסויים הושגו כל שלושת היעדים שנקבעו.

בחברה מציינים כי התוצאות הקליניות הן הוכחה נוספת לאיכות טכנולוגיית החברה וכי בכוונתם להגיש את התוצאות ל-FDA בחציון השני של 2020. במידה ויאושר על ידי ה-FDA, המוצר צפוי לצאת לשוק בחציון השני של 2021.

הילרי בולדווין, פרופסור חבר בתחום הדרמטולוגיה בבית הספר לרפואה Rutgers Robert Johnson, מנהלת רפואית, חברה במרכז המחקר לטיפול באקנה ונשיאה לשעבר של האגודה האמריקאית לאקנה מסרה: "תרופת ה-Twyneo משלבת בפעם הראשונה שני חומרים טופיקליים מהבטוחים והיעילים הזמינים כיום לטיפול באקנה, לתרופה אחת. עקב בעיות יציבות, שני החומרים האלה לא עובדים טוב ביחד ולפיכך לא יכולנו להמליץ על יישום משותף שלהם. המידע המוצג היום מראה שהפורמולציה הייחודית היא בעלת יעילות גבוהה מבלי להתפשר על הסבילות (tolerability) לתרופה וזאת באמצעות טיפול נוח לחולה. אני מאמינה שהרופאים ישאפו לצרף את תרופת ה-Twyneo לסל הטיפולים במחלת האקנה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעניין (ל"ת)
    אנונימי 31/12/2019 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המנייה קפצה ב 58% ולא ב 100% (ל"ת)
    דוד 31/12/2019 05:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיל 30/12/2019 21:46
    הגב לתגובה זו
    להתרחק מוכרים חלומות במספרים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.