פאואל
צילום: gettyimages

הרגע שצימרר את פאואל ב-2013 מופיע שוב לאחר 6 שנים

ב-2013 טען יו"ר הפד' הנוכחי - הרעיון כי "הפד' הופך להיות שבוי של השווקים" גורם לו לצמרמורת. 6 שנים מאוחר יותר, לפאואל אין ברירה אלא להמשיך לספק תמריצים לשוק. הפד' יכול לעצור את ההתערבות בשוק הריפו בינואר?
עמית נעם טל | (7)

"מה יקרה לתוכנית שלנו אם הכלכלה לא תשתף פעולה? אנחנו כעת ב-4 טריליון דולר, זהו בערך המקום שבו המאזן שלנו צפוי לעצור לעת עתה. אם יהיה לנו שני דו"חות תעסוקה חלשים, השוק ידרוש שהמספר הזה יעלה משמעותית. אנחנו עם הפנים ל-5 טריליון דולר. הרעיון שאנחנו שבויים כעת של השוק – מצמרר אותי", כך טען יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, במהלך פגישת הפד' במהלך פגישת הפד' במרץ 2013. 6 שנים מאוחר יותר, נראה כי הרגע שגרם לפאואל להצטמרר הופך שוב למציאות.

הפד' מבצע בחודשים האחרונים הזרקות משמעותיות לשוקי הריפו במטרה למנוע קפיצה של הריביות אשר תוביל לבעיות בכל המערכת הפיננסית. עם זאת, פעולות הפד' יוצרות כעת "לולאת בלהות" עבור הבנק, כאשר קרנות הגידור ממשיכות להגדיל את המינוף שלהן (ויוצרות בעיה גדולה יותר לעתיד).

בשבוע שעבר פרסם ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים"), כי אחד הגורמים העיקריים לאירועים האחרונים היה "דרישה גבוהה למזומנים מגופים ממונפים שאינם בנקים" – כלומר קרנות גידור.

כאן צריך להבין את אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של הקרנות גידור: רכישה של אג"ח ממשלתיות ומימון הרכישה ע"י קבלת מזומן בשוק הריפו (כנגד אג"ח ממשלתיות) ושוב רכישה כנגד מזומן השוק הריפו... וכן הלאה. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו.

קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון בשוק ה-REPO נעלם, המינוף של קרנות הגידור גורם די מהר לנפילה של קרנות אלו. 

תהליך המינוף של קרנות הגידור: אם הפד' שומר על שוקי הריפו, מי יעצור את תהליך ההתמנפות של קרנות הגידור?

נדגיש כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד במערכת הבנקאית לפני המשבר של 2008, אך הרגולציה על הבנקים מקשה כעת על ביצוע עסקאות מסוג זה. עם זאת, הרגולציה לא מכסה את קרנות הגידור.

פעולות הפד' בשוק הריפו צפויות להגיע לשיא בתחילת ינואר כאשר מאזן הפד' יגיע לרמה של יותר מ-4.5 טריליון דולר. אך אז הפד' יצטרך לקבל החלטה: האם לבצע מחדש את אותן רכישות הריפו שמצד אחד יצילו את קרנות הגידור, אך המינוף של אותם גופים ימשיך לעלות? או לעצור את תהליך המינוף של קרנות הגידור, דבר שצפוי לפגוע פגיעה משמעותית במערכת הבנקאית בארה"ב? 

קיראו עוד ב"גלובל"

הסכומים שהפד' הזריק לשוקי הריפו בעשורים האחרונים: יכול לא לגלגל אותם בינואר הקרוב? מתוך אתר הפד'

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברננקי 17/12/2019 21:53
    הגב לתגובה זו
    והצלתי את הבנקים .כדי לעצור את זה גם מיתון בסדר גודל של 1929 לא יספיק
  • 3.
    בבלת עם גרפים 17/12/2019 21:31
    הגב לתגובה זו
    סתם מניפולציה חדשותית של כתב שמזמן איבד כל קשר לשוק.הפד מתמרץ את השווקים כי זה הדבר הנכון לעשות
  • 2.
    חילצו את הבנקים ב 2008, אז למה הם ציפו? (ל"ת)
    רבקה 17/12/2019 18:17
    הגב לתגובה זו
  • חזי 17/12/2019 21:56
    הגב לתגובה זו
    עדיין אנחנו משלמים את הצלת הספקולנטים של 1983 1993 הכסף כבר עמוק אצלם בכיסים ואנחנו האזרחים ממשיכים לשלם מיסים כדי לכסות את זה
  • 1.
    אחד שלא מבין 17/12/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    מי מגביל את הפד מלשחרר עוד ועוד ועוד כסף לשוק ללא הגבלה?! 4.5, 5, 6.....מה זה משנה?
  • בנק ישראל קונה (ל"ת)
    משהו 17/12/2019 21:36
    הגב לתגובה זו
  • זה מה 17/12/2019 21:14
    הגב לתגובה זו
    הדפסה עד אין קץ או עד שהדולאר יפסיק לקרוץ לעולם.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.