מתיחת פנים לבורסה בר"ג: תכנית הענק של העירייה הופקדה להתנגדויות
מדובר בתכנית המגדילה משמעותית את היקף הבנייה במתחם שיכלול עד 1,750 דירות, 1,500 חדרי מלון, 1,000 מיטות סטודנטים ו-3 מיליון מ"ר לתעסוקה; באמצעות התכנית מקווה העירייה לשפר את הגירעון בתקציב
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב הפקידה להתנגדויות הציבור את תכנית המתאר להרחבת מתחם הבורסה ברמת גן. התכנית מגדילה באופן משמעותי את היקף שטחי הבנייה ומשלבת שימושי תעסוקה, מסחר, מלונאות, מגורים, מעונות סטודנטים וצרכי ציבור.
הגשת התנגדויות לתכנית תתאפשר תוך 60 יום. ככל שתאושר, מכוח התכנית ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה לפרויקטים במתחם.
שטח התכנית משתרע על כ-343 דונם. היקף הבניה שיתאפשר מכוח התכנית יעמוד על 3.7 מיליון מ”ר (שטח עיקרי ושטח שירות על-קרקעי), בחלוקה ל-4 מתחמים: בניה גבוהה מאוד בדרום המתחם, במערבו לאורך הדופן שגובלת באילון ובמזרחו לאורך ציר אבא הלל; בניה גבוהה לאורך רחוב ביאליק, בניה מרקמית במרכז המתחם ובאזור המלטשות ופינוי בינוי בצפון המתחם באזור רחוב בז'רנו. לכל אחד מהמתחמים הוגדר תמהיל שימושים, מפתח זכויות בניה וגובה, והתנאים למימושם.
בהקשר זה נציין את תכנית 'משולש הבורסה' המתוכננת באחד המתחמים וכוללת הקמת 3 מגדלי ענק בני 120, 88 ו-77 קומות בעלות של כ-5 מיליארד שקל.
בתוך כך, תכנית המתאר מקצה עד 200 אלף מ"ר למסחר ועד 3 מיליון מ"ר לתעסוקה. כמו כן, היא מציעה רף מקסימלי של 1,750 יחידות דיור במתחם, כולל אלו הקיימות. זאת לצד מגבלה של 1,500 חדרי מלון, 400 יחידות מגורים לצרכים מיוחדים (קיימות וחדשות), ועד 1,000 מיטות במעונות סטודנטים.
התוכנית שמקדמת העירייה אושרה להפקדה לפני כשנה וחצי - באמצעותה תנסה להביא לשיפור במצבה הכלכלי של קופת העיר, זאת לאחר טענה שהשמיע לאחרונה ראש העירייה, כרמל שאמה הכהן, על כך שהעיר העשירה נמצאת על סף פשיטת רגל. "אנחנו עושים מניפולציות כדי לסיים את השנה מאוזנת", אמר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחס לכך אמר עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, כי "אין ספק שלרשות המקומית אינטרס מיוחד בקידום ההתחדשות והשיפור של מתחם הבורסה, המהווה את "המנוע הכלכלי" העיקרי של העיר והוספה של זכויות בניה עם שימושים של מסחר ותעסוקה מהוות את הכנסותיה העיקריות.
לאור הבעיות של העיר רמת גן מבחינת מחסור בתשתיות וגירעון תקציבי כאמור, ישנו ניסיון מצד העירייה לעצור אישור פרויקטי תמ"א 38 בעיר. קידום תכנית המתאר עשויה, כך נדמה, למלא את הקופה הציבורית על מנת שבעתיד תוכל הרשות להתמודד עם הגידול באוכלוסייה ולקדם מקומות מגורים נוספים במסגרת התחדשות עירונית".
- 10.דירה = קורת גג 22/12/2019 14:54הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 9.צ'יינה טאון ישראל . (ל"ת)לילי 08/12/2019 11:34הגב לתגובה זו
- 8.ג'ק 06/12/2019 13:30הגב לתגובה זו1. התקציב אולי ישתפר . 2. איכות החיים בטוח תינזק .
- 7.יש עודף כסף, הסעות חינם בשבת. (ל"ת)אלי בובליל ר"ג 06/12/2019 11:24הגב לתגובה זו
- 6.אודי 06/12/2019 10:56הגב לתגובה זופשוט השתגעתם!!!!
- 5.דרור 05/12/2019 17:38הגב לתגובה זולא נעים לחיות בר"ג . צפוף , דרכים צרות ומפוקקות , תחבורה ציבורית לא יעילה , אין חניה , אין מקום למלא את הראות באיר צח . מגעיל .
- 4.בנוסף לא לשכוח לצמצם בכוח אדם מיותר בעריה. (ל"ת)אלי 05/12/2019 17:37הגב לתגובה זו
- 3.משה 05/12/2019 17:33הגב לתגובה זואין ברירה כי לבנות בנגב לא ניתן כי הוא נכבש על ידי הבדוים אז נשאר רק ברמת גן כי כל דירה עולה 10 מליון לפחות וזה מכניס הרבה כסף לממשלה
- 2.רות יהל 05/12/2019 15:33הגב לתגובה זועיריית רמת גן מבקשת להפקיע שטחים מהדיירים במסגרת פינוי בינוי ע"מ לבנות חנויות מסחריות ללא התחשבות בעגמת הנפש שתיגרם מכך לדיירים. וכל זאת בעבור בצע כסף. מכעיס ביותר!!!
- 1.רועי לוי 05/12/2019 14:44הגב לתגובה זואז לאיזו עיר אין? (חוץ מתל אביב) כי בתכלס העירייה לא מוציאה כסף על כלום בעיר הזו ויש פה בנייה מטורפת של מגדלים ובניינים ככה שלא נראה שיש בעיה בכניסה של ארנונה, אולי שווה לצמצם קצת בעבודות לא נחוצות (למרות שהסיכוי שזה יקרה הוא לא קיים )
- נביא הזעם . 05/12/2019 17:40הגב לתגובה זוברית ערים עם העיר האבודה בסין .
- דרור 06/12/2019 13:34שאמה מסתבר אוהב פולחן אישיותו , מפיץ מודעות ופלקטים בלי סוף על מנת להזכיר לכולם מי ראש העיר . הסיפור הזה עולה הרבה כסף . כך נוצר גירעון כמחברים לזה עוד סעיפים של הוצאות מיותרות .

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.