שר האוצר משה כחלון
צילום: נעם ריבקין פנטון

ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד ל-2.9%; הגירעון הממשלתי ירד ל-3.6%

לפי ארגון המדינות המפותחות, הכלכלה של ישראל תמשיך להיות יציבה עד 2021, למרות צפי לירידה בצמיחה בשל בתקררות בשוק העבודה, דעיכה של תמריצים פיסקלים וחוסר הוודאות בשל מתיחויות סחר
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה OECD ישראל שוק

ארגון המדינות המפותחות ה-OECD פרסם היום את תחזית הצמיחה לישראל עד 2021. החדשות הטובות, הכלכלה תמשיך להיות חזקה באופן יחסי והגירעון הממשלתי ירד. החדשות הפחות טובות: הצמיחה צפויה לרדת ל-2.9% והייצוא צפוי לרדת בחדות.

 

לפי הדו"ח, התמ"ג שעומד השנה על 3.1%, צפוי לרדת ל-2.9% בשנתיים הקרובות. הצריכה תרד מרמתה הנוכחית העומדת על 3.4%, ל-3.2% ב-2020 ול-3% ב-2021. לא מדובר בירידה חדה, אך ירידה בכל זאת.

 

ב-OECD מזהירים כי דרושה זהירות פיסקאלית, כדי לשנות את העקום של רמת הגירעון הממשלתי. הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם עד סוף השנה ב-4.1%-, אך הוא צפוי לקטון באופן עקבי ל-3.8%- ב-2020 ולרמה של 3.6%- ב-2021. הגירעון הממשלתי צמח בכ-300% מאז 2017, אז עמד על 1.1%.

 

לפי הדו"ח, הצמיחה תמשיך להיות חזקה, הייצור התעשייתי ימשיך להיות טוב והרכישות של הסקטור הפרטי בכרטיסי אשראי ימשיך לצמוח. בינתיים, למרות מלחמת הסחר והייסוף בשקל, ישראל עמדה בסחף, בשל עלייה בתיירות הנכנסת ומגזר ההייטק.

 

אבל לא לעולם חוסן. ענף שצפוי לרדת בחדות הוא ייצאו של סחורות ושירותים, שצפוי לרדת מרמה של 4.6% בשנה הנוכחית, לרמה של 3% ב-2020, אך תהיינה התאוששות ב-2021 והייצוא יעלה לרמה של 3.5%. זאת בשל מתיחויות סחר, הנובעות בעיקר ממלחמת הסחר.

 

"הצמיחה צפויה לרדת בצורה קלה בשנתיים הקרובות. רמת הביקוש המקומי תאט בשל התקררות שוק העבודה, דעיכה של תמריצים פיסקלים וחוסר ודאות שינבע ממתיחויות במסחר", כתבו בדו"ח.

 

"ההתאוששות הקלה בייצוא בשנתיים הקרובות היא בעיקר בשל תחילת ייצוא הגז למצרים, שישפר מאזן הסחר ויתמוך בכלכלה המקומית", הוסיפו וקבעו כי הצמיחה עלולה לגדול אם יפתחו את מאגרי הגז במהירות גדולה יותר מהצפי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מנגד, הייסוף בשווי השקל ומתחים גיאופוליטיים גוברים עלולים לפגוע בצמיחה, שיוביל לירידה בביקוש המקומי, אם הממשלה הבאה יבצעו אמצעי קונסולידציה, שאינם מחושבים לבסיס התחזית", קבעו.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.