שוקי שפר
צילום: יח"צ

אמדוקס בתוצאות שיא; מספקת תחזית לצמיחה של 2%-6% ב-2020

החברה מדווחת על הכנסות של 1.03 מיליארד דולר ברבעון ורווח מתואם למניה של 90 סנט - מעל התחזיות; צופה צמיחה של 3%-7% ברווח המתואם ב-2020; צבר ההזמנות בשיא - 3.5 מיליארד דולר, נערכת לרכישה עצמית במיליארד דולר
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אמדוקס

חברת אמדוקס (סימול: DOX) מדווחת על תוצאות שיא ברבעון שהסתיים בספטמבר (הרבעון הפיסקלי הרביעי של החברה). הכנסות הסתכמו ב-1.03 מיליארד דולר והחברה צופה המשך גידול גם ב-2020 - בשיעור של 2%-6% ביחס לשנת 2019.

 

החברה מסרה במקביל לדוחות כי נחתם הסכם אסטרטגי רב-שנתי לשירותים מנוהלים עם AT&T. כמו כן, הדיבידנד הרבעוני במזומן יוגדל מ-28.5 סנט ל-32.75 סנט למניה.

ההכנסות ברבעון עמדו במרכז טווח התחזית של 1.055-1.015 מיליארד דולר, לאחר התאמת השפעה שלילית של תנודות בשערי החליפין בסך של כ-5 מיליון דולר בהשוואה להנחות התחזית של החברה.

הרווח למניה - 90 סנט, מעל טווח התחזית של 89-81 סנט. רווח מתואם מדולל למניה - 1.08 דולר, מעל מרכז טווח התחזית של 1.10-1.04 דולר למניה.

הרווח התפעולי המתואם ברבעון הסתכם ב-178 מיליון דולר - שיעור הרווח התפעולי 17.3%.

תזרים המזומנים החופשי הסתכם ב-179 מיליון דולר והוא מורכב מתזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 214 מיליון דולר, בניכוי השקעות הוניות נטו ואחרות בסך של 34 מיליון דולר.

צבר ההזמנות לשניים-עשר החודשים הבאים הסתכם ב-3.49 מיליארד דולר, גבוה ב-90 מיליון דולר בהשוואה לסוף הרבעון השלישי של שנת הכספים 2019 ומהווה גידול של 3.9% בהשוואה לסוף הרבעון הרביעי אשתקד.

מסגרת רכישה עצמית של כמיליארד דולר

דירקטוריון החברה אישר בנוסף לחלוקת הדיבידנד תוכנית של רכישה עצמית של מניות רגילות בהיקף של עד 800 מיליון דולר, לפי שיקול דעתה של החברה. לתוכנית זו אין תאריך פקיעה והיא מתווספת לתוכנית הנוכחית שבמסגרתה, נכון ל-30 בספטמבר, 2019, נותרה הרשאה לרכישה עצמית של מניות רגילות בשווי של עד 239 מיליון דולר. משמע החברה מתכוונת לקנות מניותיה במעל מיליארד דולר.

 

על רקע התוצאות אמר שוקי שפר מנכ"ל החברה - "אנו שמחים לדווח על סיום חזק לשנת הכספים 2019 שלנו. תוצאות הרבעון הרביעי עמדו בהתאמה למרכז טווח התחזית שלנו, בנטרול תנודות בשערי החליפין, ונבעו מהמגמות היציבות בצפון אמריקה, הצמיחה האיתנה בשווקי שאר העולם בהשוואה לשנה שעברה וכן הרבעון הטוב ביותר שלנו באירופה זה יותר מעשור. הרווחיות הייתה יציבה וגביית המזומנים בריאה, תוך שאנו עומדים ביעדים מרכזיים של פרוייקטי לקוחות.

"בהתאם לכך עקפנו את היעד שלנו לתזרים מזומנים מנורמל של 600 מיליון דולר בשנת הכספים 2019 והצגנו גידול של 6.9% ברווח המדולל למניה, שלא על פי כללי חשבונאות מקובלים (non-GAAP), בהתאמה לטווח העליון של התחזית המקורית שלנו של 3% עד 7% מנובמבר האחרון.

קיראו עוד ב"גלובל"

"אנו נרגשים לדווח על חוזה רב-שנתי המאריך את שיתוף הפעולה שלנו עם AT&T עבור מודרניזציה ושדרוג של המערכות שלה לתמיכה עסקית בתחום הדיגיטל, כאשר רשתות G5 וטכנולוגיות ענן יובילו לאפליקציות חדשות עבור עסקים וצרכנים. בנוסף לתכניות עבור חווית לקוח ויכולות בתחום הדיגיטל, השותפות שלנו עם AT&T תורחב ותכלול פעילות בתחומים אסטרטגיים, כמו ניתוח נתונים ואבטחת מידע. אנו מאד גאים במערכת היחסים העמוקה שלנו עם AT&T המתמשכת על-פני עשורים רבים ומצפים להתחזקותה ככל שתעשיית התקשורת והמדיה תמשיך ליצר חדשנות בקצב חסר תקדים".

שפר סיכם: "אנו מתחילים את שנת הכספים 2020 עם שיא בצבר ההזמנות לשניים-עשר החודשים הבאים, שגדל בכ-4% במהלך השנה האחרונה, והמשכנו לשפר את הנראות החזקה שלנו לרבעון הראשון עם חתימה על פרוייקט מערכות מידע גדול ב-Vodafone Germany. באופן כללי, אנו מצפים לספק גידול של 3.0% עד 7.0% ברווח המדולל למניה, שלא על פי כללי חשבונאות מקובלים (non-GAAP), עבור כל שנת הכספים 2020. יתרה מכך, אנו מתכננים להמשיך ולהגדיל את סך ההחזר לבעלי המניות על-ידי העלאת הדיבידנד הרבעוני זו השנה השביעית ברציפות, בכפוף לאישור בעלי המניות באסיפה השנתית בינואר 2020".

תחזית קדימה

תחזית ההכנסות לשנת הכספים 2020, מבטאת צמיחה כאמור של 2%-6%. התחזית מגלמת בתוכה קצת יותר מ-1% גידול בעקבות רכישת TTS Wireless ומגלמת השפעה שלילית של כ-0.5% בגין תנודות בשערי החליפין בשנת הכספים 2020 בהשוואה לשנת הכספים 2019.

הנהלת החברה צופה גידול של 5%-12% ברווח החשבונאי למניה, וגידול של 3%-7% ברווח המתואם למניה.

תזרים המזומנים החופשי צפוי להסתכם בכ-350 מיליון דולר, מורכב מתזרים מזומנים מפעילות שוטפת בניכוי השקעות הוניות נטו ואחרות, ותזרים מזומנים חופשי מנורמל של כ-480 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אז למה מפטרים? (ל"ת)
    אם כל כך טוב 14/11/2019 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פיטורי עובדים וותיקי 13/11/2019 14:39
    הגב לתגובה זו
    ביזיון
  • 1.
    חזי 13/11/2019 14:36
    הגב לתגובה זו
    תנו להצלחה לחלחל גם לכיסם של העובדים..
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.