מיכל אלשיך
צילום: יחצ

צפי לדוח פושר ל-IFF ברבעון השלישי

לקראת פרסום דו"ח הרבעון השלישי הלילה, המניה ממשיכה לקבל מדיסקונט ברוקראז' המלצת תשואת שוק; הסיבה: שקלול בין החששות הקיימים מחד, לפערי תמחור גבוהים ביחס למתחרות מאידך
מיכל אלשיך |

לפני כחודשיים, ולאחר ירידה של כמעט 30% במחיר המניה בשוק, העלנו המלצה למניית איי.אפ.אפ מתשואת חסר לתשואת שוק במחיר יעד של כ-112 דולר למניה. מאז המניה נעה בטווח שבין 109 ל-126 דולר וכיום עומדת על כ-122 דולר. בחודשיים האחרונים לא התקבלו ידיעות חדשות מהותיות המשפיעות על התמחור (פרט לידיעות בגין פרוטרום). לאור כך, וכן כתוצאה משקלול בין החששות הקיימים מחד, לצד פערי תמחור גבוהים ביחס למתחרות מאידך, אנו ממשיכים להמליץ על IFF בתשואת שוק, ובמחיר יעד זהה (112 דולר). התמחור שלנו מתבסס על תחזיות מעט נמוכות ביחס לתחזיות החברה.

צפי לדו"ח פושר

החברה תפרסם היום לאחר הסגירה בארה"ב את תוצאותיה לרבעון. כאשר הצפי הוא לדוח פושר שיכלול צמיחה נמוכה בטעמים ובפרוטרום לצד המשך שיפור בריחות והצלחה במיצוי הסינרגיות.

נזכיר כי, הרבעון השני היה חלש בשל צמיחה נמוכה של כ-1% בלבד (בנטרול מטבע) שנבעה ממגזרי הטעמים ופרוטרום, בעוד במגזר הריחות ניכר שיפור. ברבעון השלישי אנו מצפים למגמות דומות, משמע - המשך אתגר בטעמים על רקע חולשה מול הלקוחות הגלובליים ומנגד שיפור בריחות (אם כי מתון ביחס לרבעון השני) בשל המשך עלייה במחירים וגלגול עלויות חומרי הגלם. בפרוטרום אנו מצפים כי הצמיחה תמשיך להיות מאוד נמוכה, אך מנגד כי הרווחיות תשתפר בעיקר בשל המשך מיצוי הסינרגיות מהמיזוג (בקצב של 40 מיליון דולר לשנה).

 

מקור: דיסקונט ברוקראז'

מיקוד צפוי בעיקר בתחזית

לאחר ההורדה ברבעון הקודם צופים בחברה יציבות בתחילת 2019 התחזית כללה צפי לצמיחה במכירות בנטרול מטבעות של כ-5%-7% ושל כ-10% לפחות ברווח למניה. ברבעון הראשון עודכנה תחזית הרווח למניה ל-8%-11%. ברבעון השני עודכנה התחזית כלפי מטה עם צפי לצמיחה במכירות ב-2020 של כ-3%-5% (במקום  5%-7%) וצפי לרווח למניה של כ-6.15-6.35 (במקום 6.3-6.5), המגלם צמיחה של כ-6%-9%.

אמנם מדובר בשינויים קלים בלבד, אך העובדה שאלו בוצעו, ובכיוון מטה, לא הייתה חיובית. הסיבה להורדה לפי הדוח הינה בעיקר הקצאה שונה של עלות הרכישה לנכסים הבלתי מוחשיים, מה שגורר שינויים בפחת ובמיסוי. עם זאת, סיבה זו היא להערכתנו חלקית ובנוסף מעלה שאלות מדוע עדיין קיימים שינויים, זמן רב לאחר הקלוזינג באוקטובר 2018.

התחזית ל-2020 ו-2021 הכוללת צפי צמיחה במכירות של כ-5%-7% בנטרול מטבע וכ-10% לפחות ברווח למניה הותרה על כנה ברבעון הקודם, והיא זו הצפויה לרכז עניין ברבעון זה.

 

המשקיעים יצפו למידע גם בנוגע לתקרית הרגולטורית של פרוטרום

נזכיר כי לאחרונה נמצא חשד שעובדים של פרוטרום ברוסיה ואוקראינה שילמו שוחד בלתי חוקי לפקידי מכס ולמשווקים. לטענת IFF התשלומים לא גולו לה וההשפעה על התוצאות נמוכה מכ-1% מהמכירות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לאחרונה פרסמה החברה גם כי השלימה בדיקה בנושא וכי העלויות הנגזרות, כולל עלויות הבדיקה אינן מהותיות ועד כה לא נמצא קשר לארה"ב (כלומר לא חל שינוי בהערכת החברה). עם זאת, העובדה ש-IFF גילתה ופרסמה פרטים אלו זמן רב מאז סיום המיזוג, מעלה שאלות האם בדיקת הנאותות בוצעה באופן מלא והאם צפויות עוד הפתעות שליליות שיגררו תביעות נוספות.

הכותבת הינה רו"ח מיכל אלשיך, מנהלת יחידת המחקר בדיסקונט ברוקראז'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).