שווה בדיקה: אג"ח בתשואה של 5% בשלושה חודשים
חברת אנקור פרופרטיס שגייסה חוב בישראל באמצע שנת 2017, פרסמה דוחות פושרים לרבעון השני של השנה, אולם העניין לא היה במספרים שבדוח, אלא בהצהרתה כי היא בוחנת שינוי אסטרטגי הכולל מכירה של רוב נכסיה והחזרת החוב בפירעון מוקדם למחזיק האג"ח.
מה ההיגיון בפירעון מוקדם של אג"ח?
אנקור היא מאותן חברות שפועלות בתחום הנדל"ן בארה"ב ו"עשתה עלייה" לצורך גיוס חוב זול יחסית בבורסה הישראלית. אז מדוע שאנקור וחברות אחרות בכלל ירצו להחזיר את החוב שלה לפני הזמן?
מספר תשובות אפשריות:
- הרצון לסיים את הרומן עם שוק ההון הישראלי לאור הבנה כי מחזור חוב בריביות נמוכות אינו אלטרנטיבה ברת קיימא.
- הבנה כי מחיר הנכסים המשועבדים הגיע לרמות בהן שווה לממש ולהחזיר את החוב המובטח.
- רצון לשחלף את הנכסים המשועבדים בנכסים חדשים.
- אלטרנטיבת מימון זולה שהגיעה לפתחה של החברה ממקור אחר.
חשוב לזכור כי עלות המימון האפקטיבית של חברות הנדל"ן האמריקאיות היא שילוב של הריבית הנקובה, הוצאות של החזקת חברה ציבורית, עלויות גיוס לחתמים ויועצים, ואף עלויות גידור אצל חלק מן החברות. שילוב של כל העלויות יכול להביא לעלות מימון כוללת הגבוהה ב-2%-3% מהריבית הנקובה, כתלות בגודל החברה וסכום הגיוס.
כמה מקבלים בפירעון מוקדם?
כאשר חברה מחליטה להחזיר חוב בפירעון מוקדם, ברוב המקרים שטר החוב מגדיר כי עליה לשלם את המחיר הגבוה מבין שלוש אפשרויות:
- מחיר האג"ח הממוצע בחודש הקודם להודעה.
- מחיר הפארי של האג"ח.
- היוון תזרימי האג"ח לפי אגח ממשלתי במח"מ זה בתוספת 1%-3%.
במקרה של חברות נדל"ן אמריקאיות אפשרות מספר 3 קובעת את המחיר הגבוה ביותר מבין האפשרויות, והיא מהווה למעשה את "הקנס" על הפירעון המוקדם.
הרעיון להחזר חוב בפירעון מוקדם מצד חברת נדלן אמריקאית אינו חדש. בתחילת השנה ביקשה חברת צ'וזן מבעלי האג"ח שלה אפשרות לפרוע את האג"ח, אולם במחיר הפארי, ולא בתוספת "הקנס" של אפשרות 3. החברה ביקשה אופציה של 90 ימים להשלמת מכירת הנכסים אשר רובן שועבדו לבעלי האג"ח, ואלו ראו פער של יותר מ-10% בין מחיר השוק למחיר הפארי, ולכן הסכימו לתיקון השטר ואפשרו לחברה לפרוע את החוב ללא תשלום "הקנס".
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר צ'וזן באה חברת WCG אשר גייסה חוב בשתי סדרות אג"ח - האחת מובטחת, והשנייה לא, וביקשה אף היא לפרוע בפירעון מוקדם במחיר הפארי. מחזיקי האג"ח היו הפעם פחות נדיבים והמחירים אותם שילמה החברה שיקפו תשלום של רוב "הקנס" לבעלי אג"ח א', ואילו מחזיקי אג"ח ב' שהחוב שלהם לא היה מובטח בשעבוד הסכימו באופן טבעי להיפרע במחיר הגבוה במעט ממחיר הפארי.
בניגוד לשני מקרי הבוחן הקודמים, אנקור שלה שתי סדרות חוב (הראשונה בערך פארי של 460 מיליון שקל והשנייה כ-120 מיליון שקל) החלה במכירת הנכסים לפני שהגיעה להסכמות עם בעל האג"ח שלה. מרגע פרסום דוחות הרבעון השני היא הודיעה על מכירה של 11 נכסים מתוך פורטפוליו של 23 נכסים, כאשר 4 נכסים שנמכרו, משועבדים למחזיקי אגח א'. לאחר המכירות היא ביקשה לכנס אספות אג"ח על מנת שבעלי החוב יוותרו על "הקנס" (היוון תזרימי האג"ח לפי אג"ח ממשלתי בתוספת 3%) ויסתפקו במחיר הפארי, אולם לאחר שהחברה כבר החלה בתהליך המכירה, אין לה שום מנוף על בעלי החוב, וכאשר החברה הבינה זאת, היא ביטלה את האספות.
תשואה של 5% בשלושה חודשים
הנה תמונת מצב על מחירי האג"ח בשתי הסדרות, לרבות המחיר עם קנס פירעון מוקדם:
כפי שניתן לראות קיים פער משמעותי בין המחיר בשוק ובין המחיר כולל הקנס. השאלה אם הפער מוצדק?
הסיבה עשויה להיות קשורה למבנה העסקאות למימוש נכסים. על פי הדיווחים בעסקאות האלו שולמה מקדמה קטנה יחסית, ושאר הסכום ישולם לאחר בדיקת נאותות. התשלום הצנוע בתחילת הדרך, אולי מטיל סימני שאלה על יכולת השלמת העסקאות. רק עסקה אחת מתוך השבע הושלמה נכון לעכשיו.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
סביר להניח כי השלמה של עסקאות נוספות תקטין את הפער בין מחירי האג"ח, לבין המחיר שישולם בפועל. בעוד מחזיקי אגח א' צפויים לקבל כרבע מהחוב בימים הקרובים לפי מחיר של 109.82, ונהנים מירידה ביחס ה-LTV מרמה של 69% לרמה של 64%, מחזיקי אגח ב', זהירים יותר וממתינים להשלמת העסקאות.
אם וכאשר יושלמו כל העסקאות, אז מאזן החברה ישתנה באופן מהותי: ההון העצמי המיוחס לבעלי החברה יקטן בכ-8 מיליון דולרים לרמה של 120 מיליון דולר, מצבת הנכסים תקטן מ-23 ל-13 נכסים בלבד, וקופת המזומנים תגדל ב-150 מיליון דולר, מה שיקטין את חוב הנטו של החברה ל-224 מיליון דולר. מכיוון שהחברה לא יכולה לעשות שימוש בכספי המכירה מלבד החזר החוב לבעלי האג"ח, אנו מניחים כי כך היא תעשה חלף הפקדתם אצל נאמן האג"ח. לאחר החזר החוב החברה צפויה לסיים את הרומן שלה עם שוק ההון הישראלי ולהפסיק להיות חברה מדווחת.
לאור נחישות החברה למכור את הנכסים, אנו מעריכים כי בעלי אגח א' יקבלו את מלוא החוב עד סוף השנה בתוספת מלוא הקנס - כלומר תשואה של 5% בתוך חודשים ספורים. עם זאת, לחברה קיימת זכות למכור את הנכסים המשועבדים לאג"ח א' ולפדות את האג"חלפי המחיר המתואם בתוספת ריבית של חצי שנה.
מחזיקי אגח ב' יתפשרו בסופו של דבר ויתנו "הנחה" מסוימת לחברה. אילו החברה הייתה משכילה לבקש הנחה על הקנס מבעלי החוב טרום המכירות, אזי היא יכלה לחסוך לעצמה כמה מיליוני דולרים, אך אנו כבעלי חוב לא נלין על טעויות החברה.
- 3.דב 16/10/2019 08:23הגב לתגובה זומומלץ לו שיברח. כשנותנים פרסום להליך כזה סימן שמצבה של החברה לא טוב.
- 2.קיקשתא 15/10/2019 15:27הגב לתגובה זואחת הכתבות
- 1.בתחילת השנה האג"ח הזה היה 50% פחות, נראה לי מסוכן מאוד (ל"ת)נתן 15/10/2019 10:42הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
