"הגדלת הסכם ייצוא הגז - חדשות טובות לכל הסקטור"
שותפיות לוויתן ותמר הודיעו הבוקר על תיקון הסכם הייצוא מול חברת דולפינוס המצרית, והגדלתו בכ-34% להיקף של 60 מיליארד שקל ב-15 שנה. הנה מה שיש לאנליסטים לומר בנושא.
לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר באי.בי.אי. בית השקעות התייחס להגדלת הסכם ייצוא הגז עם חברת דולפינוס המצרית ואמר כי מדובר ב"חדשות לכל הסקטור שהחל לתמחר מצב של אין ייצוא כלל ומלחמה אגרסיבית על הביקושים בשוק המקומי".
לדבריו של לובלין, בהסכם החדש ניתנה עדיפות ללוויתן על חשבון תמר. "החוזים אמנם התארכו וכעת הם על בסיס מחייב אך הכמות השנתית הכוללת לייצוא לדולפינוס משני המאגרים יחד דווקא קטנה מעט. ברזולוציה גבוהה יותר ניתן לראות שהכמויות החוזיות בלוויתן גדלו משמעותית לעומת תמר שהקטין את חלקו בהסכם ובמקביל להתארכות החוזה המשמעות היא כמות שנתית קטנה ב-1.5 BCM".
עוד הוסיף לובלין כי ניתן ללמוד כי התיקון "נבנה בעיקר מהמקום שטוב לדלק קידוחים ורציו ובמובן מסויים הרע את המצב של שותפות תמר הקטנות יותר אבל סיפק יותר וודאות לסקטור כולו שמזה תקופה ארוכה נסחר כאילו אין ייצוא כלל. אין מידע חדש בנוגע למחירים אך על פי פרסומים בעיתונות מדובר במחיר נמוך יותר מזה שנגזר מההסכם הקודם (סביב ה 5 דולר).בדולפינוס נחושים להוציא לפועל את ההסכם ועצם הנכונות להתחייב על כמויות גבוהות יותר ותקופה ארוכה יותר מעידה על כך".
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: אי.בי.אי בית השקעות
"האם זה אומר שכל סימני השאלה סביב הסכם הייצוא התפוגגו? התשובה היא שעדיין לא. נושא הצינור נדחה (שוב) וזה ימשיך להוות עננה עד שייפתר אבל בסקטור שכל כך ממתין לחדשות חיוביות גם הודעות כאלו הן סיבה למסיבה".
לובלין סיכם את דבריו ואמר כי בשורה התחתונה, ההודעה אודות עדכון הסכם הייצוא משרתת במידה רבה את השותפות בלוויתן וזאת על חשבון מאגר תמר. "אנו סבורים כי על אף החלוקה החדשה של העוגה (שעל הדרך גם גדלה) החדשות הן טובות לכל הסקטור שהחל לתמחר מצב של אין ייצוא כלל ומלחמה אגרסיבית על הביקושים בשוק המקומי".
"בחודשיים הקרובים שווה לשים את תשומת הלב על שני אירועים מרכזיים, האחד סגירת עסקת EMG שצפויה לקרות ע"פ הדיווח במהלך אוקטובר והשניה תחילת הזרמת הגז ממאגר לוויתן במהלך נובמבר דצמבר. שני האירועים הללו צפויים להוות קפיצת מדרגה נוספת בהקטנת פרמיית הסיכון ובהצפת השווי הגלום במאגר לוויתן ובמקביל לתרום לשחרור הלחץ גם מעל שותפות תמר".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "אנו רואים לחיוב את ההתאמה בין הכמויות בהסכם לתשתיות היצוא, בייחוד צנרת ישראלית, ובייחוד לאור הסיכונים הגיאו-פוליטיים. מבנה ההסכם מאפשר להעביר את מלוא הכמות ללא השקעות בשנת 2020 ובהשקעה מועטה בלבד בקומפרסורים בשנת 2022. נציין כי בשנת 2020 צפוי היצוא לעמוד על כ- 2.3 בי.סי.אם ללוויתן וכ-0.5 בי.סי.אם לתמר".
לדבריה של פריד: "העסקה הגיונית. במצב של סיכון גיאו-פוליטי היא מבטיחה כמויות קבועות של יצוא למצרים ואפס תלות בכמויות משתנות. נציין, כי התאמת הקיבולת בין התשתיות הקיימות בישראל לבין היקף היצוא מאפשרת דחיית השקעות מהותיות לשנת 2022 ובהחלט מצמצמת את הסיכון".
"מבחינת מאגר תמר אולי היינו רוצים לראות יותר כמות ליצוא, אבל הרגישות של תמר בטווח הארוך נמוכה יותר, שכן מאגר זה מתקרב לתשלום מלוא היטל ששינסקי בעוד התזרים מלוויתן פטור עד למלוא כיסוי ההשקעה. כך שבטווח הבינוני-ארוך גם 2 בי.סי.אם של חוזי "פירם" הם כמות מספקת. העסקה טובה מאוד לדלק קידוחים ולוויתן, ומבטיחה להם תזרים גבוה החל משנת 2022. להערכתנו, היא טובה גם לישראמקו, שכן היעדר ההשקעה המיידית תומך בדיבידנד של החברה, המצטיינת בנזילות גבוהה ובשמרנות רבה".
- 8.דודי 03/10/2019 00:11הגב לתגובה זוכבר הפתיח נאמר המחיר נמוך בהרבה לאומת מחיר ש משלמים עם ישראל ל נובל ותשובה הפעם ביבי לאיכול לעזור נראה מה היה אגב מי ישמור על צינור הגז ב סיני?החותים או דעש
- 7.בן 02/10/2019 15:29הגב לתגובה זויש גז לאן הולך הכסף ? המדינה בגרעון עמוק והדלק במדינה יקר שודדים את אוצרות המדינה
- 6.גולן 02/10/2019 14:46הגב לתגובה זולכלכלת מדינת ישראל ולתחום כולו??? מה עם חקירה בנושא ??
- 5.כמו שהם "שילמו" לחברת חשמל ככה הם ישלמו גם הפעם (ל"ת)רוני 02/10/2019 13:50הגב לתגובה זו
- 4.חיים 02/10/2019 13:28הגב לתגובה זולמה למצרים מוכרים בהנחה ואותנו העם דופקים הרי המשאבים הם של המדינה. מי שנהנה מזה אלו הטייקונים והיתר סיפורי סבתא.
- 3.משה 02/10/2019 12:20הגב לתגובה זומי שבונה על קבלת כסף ממצרים שם את כספו בקרן הצבי כמו שאומרים. כמו שלא שילמו את חובם לחברת החשמל למרות פסק דין שחייב אותם לעשות זאת כך לא ישלמו גם על הגז ואזרחי ישראל ישלמו על כך.
- 2.ערן 02/10/2019 12:19הגב לתגובה זותודות לביבי ושטייניץ שמכרו את המדינה ואזרחיה לא נראה כסף עוד שנים רבות וגם אז גרושים בניגוד להולנד בלגיה נורבגיה וכו
- 1.רק בעיה שלמצרים אין כסף לשלם (ל"ת)יובל 02/10/2019 11:10הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.