אלי דורון
צילום: סיגל סבן

סוחרים באינטרנט? חובה לשלם מס

רבים לא הפנימו או לא רוצים להפנים שמסחר באינטרנט הוא פעילות שיש עליה מס; רשות המסים עשויה לאתר את כל הסוחרים - ראו הוזהרתם

אלי דורון | (4)

בשנים האחרונות, נדמה כי זירת המסחר העולמית שינתה את פניה לבלי היכר. לאחר שנים רבות של מסחר פיזי, שהכריח את הקמעונאים להפעיל חנויות ואת הקונים לצאת מהבית ולהגיע אליהן, אנו עדים למצב בו מרבית הצרכנים בעולם זונחים את הרגלי הקנייה המסורתיים שלהם ועוברים לרכישה מקוונת.

למרות שמדובר במגמה כלל עולמית, נדמה כי בישראל הטרנד הזה תפס במיוחד. קניות באמצעות חנויות אינטרנטיות, בקניונים מקוונים או בזירות מסחר כמו אמזון, איביי, עלי אקספרס וכו', הפכו לדבר טבעי ויומיומי אצל מרבית האוכלוסייה. הישראלים קונים, מוכרים וסוחרים בכל העולם. מה שהסוחרים הישראלים לא תמיד יודעים זה שחלק מהפעולות הללו מציבות אותם בסטטוס בעייתי מול רשויות המיסים.

בכדי להבין את סדרי הגודל; הערכות שונות מדברות על כך שהיקף שוק המסחר האלקטרוני בישראל נע בין 16 ל-20 מיליארד שקל ובפועל יש בנמצא אלפים רבים של ישראלים הפעילים בתחום, המייצרים הכנסות באמצעות רשת האינטרנט, אם במקביל לעבודה אחרת ואם בלעדית בתחום זה. סכום זה אולי נשמע לא גבוה, אך מדובר בשוק שצומח באופן מאסיבי מדי שנה, בעשרות אחוזים, בישראל כמו גם בעולם.

כאן ועכשיו: הפלטפורמה המושלמת לישראלים

שווקים וענפים שלמים כבר "נכבשו" על ידי זירות מסחר אינטרנטיות. הלבשה והנעלה, אביזרי אופנה, אלקטרוניקה, תיירות, ספרים, מתנות, צעצועים - כל אלה שינו את הרגלי הצריכה שלנו, ולמרות גודלה - ישראל כבר נחשבת כיום לאחת המדינות המתפתחות ביותר בתחום זה, בוודאי אם מסתכלים על הנתונים "לפי נפש". הישראלי, קונה, מוכר, סוחר, והכל באופן מיידי, "כאן ועכשיו", בפלטפורמה שכאילו הותאמה לטמפרמנט של רובנו.

עם זאת, נדמה כי המהירות בה מתפתחים אפיקי מסחר אלקטרוניים חדשים, מערכי השיווק אותם מייסדים אתרי מכירות בעולם ואמצעי התשלום המגוונים העומדים לטובת אותם אתרים והמשווקים שלהם, מעמידה אתגר בפני רשויות המיסים.

בעבר, בכל הנוגע למטבע הדיגיטלי ביטקוין למשל, נדמה כי המציאות השיגה את רשות המיסים, שמצאה עצמה "לומדת" את הטכנולוגיה ואת השלכותיה לאחר שכבר הייתה בשוק. זו חכמה קטנה להתעורר לאחר מעשה, וחכמה גדולה יותר לחזות פני עתיד. גם כאן חשוב שרשות המיסים תקדים תרופה למכה, תגבש עמדה ותייצר הסברה נרחבת יותר בטרם תנקוט במבצעי אכיפה.

שיטת ה"דרופשיפינג" פופולארית בקרב הישראלים

הדברים רלוונטיים במיוחד בכל הנוגע לשיטת ה"דרופשיפינג" (Dropshipping), שתופסת תאוצה גדולה מאוד בקרב הישראלים. למעשה, מדובר בשיטת מכירה בה הסוחר מוכר סחורה שלמעשה לא נמצאת ברשותו. קיימים ברשת לא מעט יצרנים או ספקים המציעים שלל מוצרים במחירים זולים מאוד, לרוב מתחת למחיר השוק. צריך ליצור קשר עם היצרנים והספקים הללו, להציע את המוצר שלהם למכירה במחיר גבוה יותר, ורק אם מישהו קונה ממך את המוצר (לרוב, בחנויות מוכרות יותר).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כך, אתה מזמין את המוצר מהספק הזול עימו אתה בקשר, ונהנה מפער התיווך, ללא חשיפה, ללא מושכר, ללא עובדים, ללא אשראים בנקאיים וללא מלאים - אותם אתה כבעל עסק אמור להחזיק במחסנייך. כך, נחסכת כל ההתעסקות הלוגיסטית המייגעת באחסון המוצר, אחזקתו במלאי, אריזתו ושליחתו לקונה.

לפי הערכות שונות, המסחר בדרך הזו מגיע היום עד כשליש מכלל המסחר ברשת. עם זאת, מרבית העוסקים בתחום הם צעירים, לא היו בעלי עסק מעולם, אינם מכירים כלל את עולם המס, מרביתם אף פעילים בתחום באמצעות מחשבם הנייד ובשל כך עושים לעיתים טעויות שמקורן בתום לב, כמו גם בחוסר ניסיון וידע. חלק מאותם צעירים מגלה עד מהרה כי התנהלות של שעתיים יעילות ביום, בעלות של שתי כוסות קפה הפוך, מייצרות להם הכנסה העולה עד מהרה על הכנסת אביהם המלומד העובד כשכיר במשרה בכירה על פני עשרות בשנים.  

אין עולם "נטול מס"

המדינאי, הדיפלומט והסופר האמריקאי בנג'מין פרנקלין אמר פעם: "בעולם הזה לא קיים דבר ודאי, מלבד מוות ומיסים". העוסקים בתחום הזה, שיש שיכנו אותם "מתווכי מסחר מקוון", מחויבים וכפופים לחוקי המיסוי השונים הקיימים בישראל. כך שכמו כל עוסק אחר עליהם לשלם מס ומע"מ כחוק, לנהל ספרים בהתאם להוראות מס הכנסה ולדווח על הכנסותיהם לרשויות המס.

לתחושתי, רשות המיסים צריכה להשקיע יותר בהסברה מאשר הנהוג כיום, אם במכללות המכשירות את הצעירים המתמחים בתחום ואם במסגרות אחרות וזאת מאחר ורבים מאותם סוחרים מגיעים אלינו כאשר הם אינם מבינים על מה עליהם לדווח ועל מה לא – וזה עשוי להעמיד אותם בסכנה להליך פלילי. חלקם גם אינם מבינים שהתנהלות נכונה מול רשויות המס תועיל להם, ותאפשר לחסוך עלויות ולמקסם רווחים.

מדינת ישראל היא מדינה יזמית וטכנולוגית מאוד, וראוי שהרשויות השונות יהיו ערוכות לסוגי פעילות אלה. אנו מקדימים את העולם בהרבה דברים, וכדאי שגם רשויות החוק במדינה יחזיקו בעמדות מגובשות שמקדימות את זמנן. נכון שאי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש – אך אל לנו להישען על אמירה זו.

על רשות המס לפעול לחינוך הנוער ובכלל, כי אין בנמצא עולם "נטול מס" וכי גם התנהלות וירטואלית, ברשת האינטרנט, באמצעות חברות זרות ומטבעות דיגיטליים, מחייבים הנהלת חשבונות מסודרת, דיווחי אמת ותשלום מס בהתאם. כך, נהיה אור טכנולוגי וחוקי לגויים.

 

הכותב הוא עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 05/01/2020 07:21
    הגב לתגובה זו
    למי שבוחר עם חו"ל בלבד והסחורה בחול אין מע"מ עד כמה שידוע לי
  • 3.
    מאיר 12/09/2019 03:11
    הגב לתגובה זו
    קודם שישלמו לנו מס על ההפסדים מהבורסה
  • 2.
    למה? 08/09/2019 11:38
    הגב לתגובה זו
    מדיניות דבילית של אנשים חמדנים, מיסוי גבוה מדי על מס רווחי הון שהמדינה לא משתתפת בו בשום צורה. גזלנות לא ברורה שמקדשים אותה כל מיני עסקים כמו הכותב.
  • 1.
    בני גור 02/09/2019 12:10
    הגב לתגובה זו
    גם מע"מ, מע"מ זה עז בשבילך, גם ביטוח לאומי מגיע לו משהו אח שלי.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).