טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

"השוק מתמקד במלחמת הסחר ומתעלם מההאטה בכלכלה העולמית"

לקראת החלטת הריבית של הפד השבוע, מה שחושבים האנליסטים? פסגות: "גם אם הפד יתחיל להפחית את הריבית כבר בסוף החודש, הוא לא יצליח למנוע את ההאטה הצפויה בכלכלה האמריקאית בשנה הקרובה"
נועם בראל | (3)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר על רקע הסגירה השלילית ביום המסחר האחרון, שם ננעלו המדדים המובילים בירידות קלות של עד 0.2% והתרחקו מרמות השיא שקבעו בשבוע שעבר. במקביל, המתיחות בין ארה"ב לסין חזרה לכותרות. 

ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "נראה שהשוק בחר להתמקד לאחרונה בחדשות הטובות ביותר לגבי נושא מלחמת הסחר שבין ארה"ב לבין סין, תוך התעלמות מכך שמתרחשת האטה רחבה יותר בצמיחת הכלכלה העולמית שאיננה קשורה למלחמת הסחר, אלא לגורמים הבסיסיים. התגובה החיובית ברוב שוקי המניות לאחר שארה"ב וסין הסכימו לחדש את שיחות הסחר ב-G20, וכשכל אחד מהצדדים אומר שיעשה כמה ויתורים קטנים, אינו מפתיע".

"עם זאת, אנו פחות אופטימיים מהשוק משתי סיבות. ראשית, 'הפסקת האש' שהוסכמה על ידי שני הצדדים בפסגת ה-G20 – הקודמת, ב-2018, נמשכה רק כשישה חודשים, עד שארה"ב העלתה את המכסים על יבוא מסין בהיקף של 200 מיליארד דולר משיעור של 10% ל-25%. עתה, בעוד שההסכמה בפסגת ה-G20 מחדשת לעת עתה את המשא ומתן, נראה שמדובר באירוע חיובי רק במידה קטנה; בהתאם לכך, עדיין לא היו שום הצעות קונקרטיות שיטפלו בשאלות היסוד של שני הצדדים וזו נראית כרגיעה זמנית בלבד שיתכן ותהיה חזרה על הניסיון הלא טוב משנה שעברה".

"שנית, נתוני מדד מנהלי הרכש של מגזר הייצור הכלל עולמי מהווה סימן נוסף לכך שהכלכלה העולמית עדיין הולכת ומאטה, בעיקר מסיבות שאינן קשורות למלחמת הסחר. הירידה במדדי מנהלי הרכש הייתה רחבה, וחלה גם במדינות שיש להן זיקה משמעותית לשרשרת האספקה של היצוא הסיני לארה"ב (כולל סין עצמה, טייוואן, קוריאה ויפן), וגם באלו שאינן קשורות לרשתות אלו באופן הדוק (כמו הודו, בריטניה, רוסיה, ספרד וצרפת). זה נראה יותר עקבי עם ההאטה הגלובלית כתוצאה מהשפעה בפיגור של הידוק מדיניות מוניטרית בעבר וכן עקב הגעה לנקודות של צוואר בקבוק בייצור, וזאת הרבה יותר מאשר תוצאה של חששות לגבי הסחר בין ארה"ב לסין".

נזכיר כי דו"ח התעסוקה לחודש יוני הפתיע בגדול עם תוספת של 224 אלף משרות, הרבה יותר מהצפי המוקדם שעמד על תוספת של 160 אלף משרות בלבד (לכתבה המלאה).

לנוכח הנתון החזק, קשה לראות סיטואציה בה הפד' מוריד את הריבית ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.75%-2.25%, אך נציין כי השווקים עדיין מתמחרים בוודאות מלאה כי הפד' יוריד את הריבית ב-25 נק' בסיס.

לדברי הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות אורי גרינפלד: "תזמון ההפחתה הראשונה פחות חשוב מהתוואי הצפוי ובהסתכלות כזו, אנו מעריכים שבטווח של שנה קדימה, הפד יפחית את הריבית לפחות ב-100 נ"ב וזאת מכיוון שהכלכלה האמריקאית תמשיך להאט והאינפלציה תמשיך להיות ממותנת".

קיראו עוד ב"גלובל"

ובכל זאת, האם הפד יפחית את הריבית כבר בסוף החודש? 

לדברי גרינפלד, "מבחינה כלכלית אין עדיין הצדקה להפחתת ריבית. לא רק דו"ח התעסוקה מלמד ששוק העבודה עדיין במצב טוב אלא גם שמדדי מנהלי הרכש שהתפרסמו בשבוע שעבר נמצאים עדיין ברמה סבירה. מעבר לכך, החשש של הפד מהחמרה במלחמת הסחר התפוגג כאשר טראמפ ושי הכריזו על הפסקת אש ושוקי המניות ממשיכים לשבור שיאים".

מעבר לדבריו של פאוול השבוע והתבטאויות נוספות שעשויות להגיע מבכירים אחרים בפד, עד החלטת הפד יש לא מעט נתונים שצפויים להתפרסם וכאלו שיתפרסמו מספר ימים לאחר ההחלטה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כותב א 08/07/2019 09:55
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל - נא להעלות את הרמה!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 1.
    אין הפרשנות הנ"ל מעלה ומורידה כלום.לשוק יש חוקים משלו (ל"ת)
    שלמה 07/07/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
  • שאפו. (ל"ת)
    פיני 08/07/2019 11:37
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".