חיסכון חיסכון תשואות גמל פנסיה מטבע קרנות תעודות סל
צילום: Istock
בדיקה

איך בוחרים קרנות נאמנות מחקות?

הפרמטר העיקרי לבחירת קרנות מחקות - פער עקיבה; בדקנו את הפער בקרנות המחקות ומצאנו את הקרנות המובילות...
מערכת Bizportal | (2)

עולם ההשקעות נחלק באופן גס לשניים - השקעות אקטיביות והשקעות פסיביות. השקעות אקטיביות משמע ניהול אקטיבי שמטרתו לייצר ערך - בחירת מניות ואג"חים; ניהול פסיבי משמעו, מעקב אחרי מדדים.

מסתבר שהניהול הפסיבי מנצח - לאורך זמן עדיף להשקיע במדדים (שהם למעשה "הממוצע"). אי אפשר להכות את המדדים, אם כי, יש מנהלי השקעות אקטיביים שלתקופות מסוימות מצליחים להכות את המדד. 

בכל מקרה, דמי הניהול על המכשירים המנוהלים עולים משמעותית על דמי הניהול במכשירים הפסיביים, כך שבמקרים רבים ההבדל הזה הוא שמייצר את היתרון למכשירים פסיביים.

המכשירים הפסיביים הם בעיקר קרנות סל, וקרנות נאמנות מחקות. 

תעשיית הקרנות המחקות - כ-31 מיליארד שקל

קרנות נאמנות מחקות מנהלות כיום סכום של כ-31 מיליארד שקל, לעמת 28 מיליארד שקל בתחילת השנה. הקרנות המחקות עוקבות אחרי מדדים, כשמדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

מדדים אלו רשמו תשואה של כ-5.2% וכ-9% בהתאמה, במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-3.3% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בודק מדי חודש מהי התשואה בקרנות המחקות, ואיזה קרנות מצליחות להשיג את התשואות הטובות ביותר, כלומר פער עקיבה חיובי. 

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי, משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

איך בוחרים קרן מחקה?

קרנות מחקות נבחרות על פי פער העקיבה שלהן. פער העקיבה מגלם את התשואה של המדד וכן את דמי הניהול, ואת ביצועי מנהל הקרן. ככל שהפער כאמור חיובי יותר, הקרן טובה יותר. 

הפעם בדקנו את מדד ת"א 35 - מדד המניות המרכזי בבורסה. 

אי.בי.אי מובילה בקרנות המחקות על מדד ת"א 35

בדיקת Bizportal מעלה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-454 מיליון שקל, קיימת קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. עם זאת, החודש, בדומה לחודש שעבר (לכתבה המלאה) ובניגוד לחודשים קודמים (לכתבה המלאה), הקרן המחקה של אי.בי.אי הובילה למרות דמי הניהול הגבוהים ביותר, ואחריה הקרן המחקה של קסם אשר הובילה בחודשים האחרונים וגובה דמי ניהול אפסיים, עם פער עקיבה אפסי. 

 

הבהרה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Sassi6 04/07/2019 05:44
    הגב לתגובה זו
    להלן ציטוט מהכתבה כדלקמן: "מסתבר שהניהול הפסיבי מנצח - לאורך זמן עדיף להשקיע במדדים, אי אפשר להכות את המדדים" ...אז האם זה נכון גם לתיקי נוסטרו בבנקים ובתי השקעות?
  • 1.
    יופי. עוד כתבות על פערי תשואה של חמישית אחוז! (ל"ת)
    רונן 03/07/2019 20:48
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.