פסיקה שוחד משפט
צילום: Istock

30 חודשי מאסר בפועל על עיברות מס של כ-3.6 מיליון שקלים

הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ 2007 ועד לחודש מאי 2008. השופטת שרה חביב: "פגיעה בקופה הציבורית, בכלכלה, במשק ובסולידריות החברתית"
גיא עיני | (3)

30 חודשי מאסר בפועל נגזרו על משה מכלוף על ידי השופטת שרה חביב מבית משפט השלום בבאר שבע. הנאשם הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ, 2007 ועד לחודש מאי 2008, ובמעשיו גרע מהקופה הציבורית כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 אלף שקל.

על פי גזר הדין, כתב האישום אוחז בארבעה אישומים שונים: האישום הראשון המתייחס לתקופות שבין 17/4/07 לבין 15/4/08, כולל קיזוזן של 41 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס הנובע מהן, הינו כ-1.1 מיליון שקלים. עוד יוחסו לנאשם קיזוז מס תשומות בהעדר מסמכים בסך של כ-318 אלף שקלים. ניכוי מס תשומות אסור זה, הוביל להגשת 11 דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

האישום השני, מתייחס לתקופות שבין מרץ 2007 לבין אוקטובר 2007, כולל הוצאתן של 95 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציא את החשבוניות, במטרה להביא לכך שהאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס אשר הוא חייב בו, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הפיקטיביות המפורטות הינו כ-7.6 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו כמיליון שקל.

האישום השלישי, המתייחס לתקופות שבין 15/2/08 לבין 15/5/08, כולל קיזוזן של 19 חשבוניות פיקטיביות על ידי הנאשם כשסכום המס הנובע מהן עומד על כ-560 אלף שקל.

האישום הרביעי, מתייחס לתקופות שבין דצמבר 2007 לבין מאי 2008, כולל הוצאתן של 60 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, וזאת מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציאו את החשבוניות, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הללו הינו 4.4 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו 590 אלף שקל.

כב' השופטת שרה חביב, בבואה לגזור את הדין: "אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות בקופה הציבורית וכתוצאה בכל אזרח. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה בכלכלה ובמשק ואף גוררת פגיעה בעקרון הסולידריות החברתית והשוויון. עבירות המס נוגסות בקופה הציבורית, כך שנטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית, ואף יכול ויוחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שולתתתת 30/06/2019 09:21
    הגב לתגובה זו
    לא ברור...
  • חנני 05/07/2019 18:42
    הגב לתגובה זו
    שולתתחת כשמך ככה את, שואלת שאלות תח....תמימות ....עלי והצליחי
  • 1.
    כנראה טריפולטאי ואלה מוכנים להכל בשביל כסף (ל"ת)
    nav 29/06/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.