הבנקים הגדולים: הריבית בארה"ב תתחיל לרדת בספטמבר
ברקע לצניחה בתשואות האג"חים הממשלתיות בשבועיים האחרונים, והחרפת מלחמת הסחר בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה, בבנק ההשקעות ג'יי פי מורגן (סימול:JPM) מעדכנים הערב את התחזית שלהם בנוגע לריבית בארה"ב, וטוענים כי הפד' יוריד את הריבית פעמים במהלך 2019. הורדת הריבית הראשונה של 0.25% צפויה לטענתם להתרחש כבר בחודש ספטמבר.
בבנק טוענים כי במידה והמכסים על סחורות ממקסיקו יעלו ל-25% בתחילת אוקטובר, כפי שטוען הממשל האמריקני היום, הפד' יצטרך להוריד את הריבית ביותר מ-50 נק' בסיס, כלומר יותר מ-2 הורדות ריבית. נזכיר כי הבנק חזה בדצמבר האחרון 4 העלאות ריבית במהלך 2019.
מספר שעות לאחר עדכון התחזית של ג'יי פי מורגן, בברקליס מעדכנים גם הם את התחזיות, וטוענים כי הריבית בארה"ב צפויה לרדת ב-75 נק' בסיס במהלך 2019 (3 הורדות ריבית).
ההודעה של ג'יי פי מורגן אמנם נשמעת כשינוי תחזית משמעותי של הבנק, אך מעקב אחר הפעולות של הבנקים הגדולים במהלך השנה האחרונה מצביע כי הבנקים הגדולים נערכו זמן רב לשינוי בכיוון הריבית בארה"ב. כפי שניתן לראות בגרף הבא, פוזיציות הלונג של ה-Primary Dealers, שג'יי פי מורגן הוא אחד מהם, זינקו בחודשים האחרונים לשיא. נזכיר כי ה-Primary Dealers, הם אותם בנקים גדולים שרוכשים ישירות את אגרות החוב האמריקני בהנפקות, ומשווקים אותם בשוק המשני לשאר המשקיעים. הסברה הרווחת בשוק היא כי המהלך של הבנקים הגיע מחשש להאטה בפעילות הכלכלית, שתגרום לפד' להוריד ריבית. ובמילים פשוטות: זהו ה"כסף הגדול והחכם" בשוק.
- חברת האופנועים שהותירה חותם על התרבות האמריקאית ומה קרה היום לפני 40 שנה
- פאגאיה זינקה ב-25%, אודיוקודס עם 20%; הנאסד״ק עלה ב-0.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזיציות ה-Primary Dealers בשנים האחרונות לטווחים הקצרים
נזכיר כי אמש רמז סגן יו"ר הפד', ריצ'רד קלרידה, כי המהלך הבא של הבנק יהיה הורדת ריבית. קלרידה טען כי "הכלכלה האמריקנית במצב טוב" , אך ציין מספר גורמים שיביאו את הפד' להוריד את הריבית. אותם גורמים התרחשו בשבועיים האחרונים (לכתבה המלאה).
- 6.סביר להניח שזה יהיה קצת " מאוחר מידיי" (ל"ת)יהודה 01/06/2019 23:12הגב לתגובה זו
- 5.לילי 01/06/2019 18:02הגב לתגובה זולפד לא תהייה ברירה אלה להוריד ריבית . סין , אירופה ,יפן ועוד מדינות רבות עם שיעור ריבית נמוכה שואפת לאפס ואף שלילית
- 4.בני 01/06/2019 14:37הגב לתגובה זומול הדולר
- 3.אורן 01/06/2019 12:08הגב לתגובה זוהשווקים היו מגיבים אחרת, הדבר היחידי שתומך בזה הוא הזהב שעלה בחדות
- 2.הריבית תקבל מנוחה אך הכיוון למעלה כי הכסף יתייקר (ל"ת)קשקש 31/05/2019 22:18הגב לתגובה זו
- 1.הםרואים שהשוק צונח ומנסים להשפיע בהצהרות הם ספקולנטים (ל"ת)שלמה 31/05/2019 17:51הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
