אייל ויצנר
צילום: אייל ויצנר
דעה

אפקט אמזון: הפחד של המשקיעים מייצר הזדמנות השקעה מעניינת

קמעונאית הביגוד Destination Maternity הציגה מספר אכזבות לבעלי המניות ברבעון הראשון של 2019 אך הנהלה חדשה מובילה תוכנית הבראה שאפתנית - האם תעמוד ביעדים?

אייל ויצנר | (4)

"אפקט אמזון" הוא כינויה של מגמה עולמית במסגרתה הצרכן עובר לרכוש מוצרים באמצעות חנויות קמעונאות מקוונות על חשבון קמעונאים מסורתיים, אשר מבוססים על חנויות פיזיות. ההשפעה על שחקני הקמעונאות המסורתיים היא כמובן דרמטית ובאה לידי ביטוי בפגיעה משמעותית ברווחיות הפעילות. למעשה בשנים האחרונות אנו עדים לפשיטות רגל של חברות אשר בעבר היו דומיננטיות בתחומן ובעלות מותגים אייקוניים כדוגמת ענקית חנויות הכלבו Sears, קמעונאית הצעצועים Toys R Us, יצרנית מותג הג'ינסים Diesel ועוד.

ההרעה בתוצאה העסקית של שחקנים בעולם הקמעונאות מזינה מצידה את הפחד של המשקיעים מחברות אלה ובסופו של דבר מובילה לתמחור נמוך לחברות הפועלות בתחום. המשקיעים לעיתים "שופכים את התינוק עם המים" ונותנים תמחור נמוך מידי ולא הגיוני לחברות בענפים אשר אינם פופולריים. סיטואציה זו יכולה להוות כר פוטנציאלי לאיתור רעיונות השקעה טובים. דוגמה אפשרית לחברה כזו היא Destination Maternity, קמעונאית ביגוד אשר איבדה עשרות אחוזים מערכה בשנה האחרונה.

Destination Maternity (נקרא לה דסט מעתה) נסחרת כיום בשווי שוק של כ-30 מיליון דולר, תמחור, אשר אני סבור, יוצר הזדמנות השקעה עם משוואת סיכוי/ סיכון אסימטרית.

 

דסט מציגה מודל עסקי בעל היתכנות גם בעולם מקוון

דסט היא קמעונאית אופנה לנשים בהריון והיחידה בארה"ב שממוקדת בלעדית בנישה זו. החברה פועלת באמצעות כ-1,000 חנויות ברחבי ארה"ב (ועוד מספר מדינות בעולם), כ-600 מהן ממוקמות באתרים של קמעונאים גדולים יותר כדוגמת Macy’s. בנוסף, החברה השיקה לאחרונה פעילות קמעונאות מקוונת אשר צפויה להציג צמיחה.

דסט היא רשת אופנה הממוקדת במשקי בית אשר מרוויחים מעל לחציון ההכנסה בארה"ב והלקוחה הטיפוסית היא בת 25-39 (כיום בממוצע נשים בארה"ב יולדות את הילד הראשון בגיל 28). למעל לשני שליש מהלקוחות יש תואר אקדמי, הן נוהגות לרכוש ביגוד במרחק של עד עשרה מייל ממקום מגוריהן או לבצע רכישה באינטרנט. 

החברה פועלת באמצעות שלוש רשתות קמעונאות נפרדות: Destination Maternity ו-Motherhood אשר ממוקדות במחירים בטווח הביניים וכן רשת Pea in the Pod הממוקדת במוצרים יקרים יותר.

במהלך ההיריון וכמובן בעת לידת התינוק ניכרת נכונות גבוהה מצד הלקוחות לרכישת מוצרים ופריטי ביגוד יקרים יותר. ניתן לטעון כי בצרכנות הקשורה למוצרי הריון יש מקום נרחב להדרכה ומגע אישי סביב תהליך המכירה ועל כן אני סבור כי לקמעונאי בגדי הריון זכות קיום גם במודל של חנות פיזית. לדסט יש מותג חזק ומוכר, למעשה כ-75% מנשים בהריון ראשון בארה"ב רוכשות ביגוד בחנויות דסט, או באתר האינטרנט של דסט.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עדות להתכנות המודל העסקי ניתן למצוא בדוחות בדמות שולי רווח גולמי של 52% לעומת 40% בקרב קמעונאים אשר מתחרים בעולמות דומים. בקיצור, אני סבור שזהו מודל עסקי מעניין ובעל היתכנות גם בעולמנו המקוון, וודאי במבנה משולב של חנות פיזית לצד זרוע מקוונת חזקה.

מדוע יש כאן הזדמנות?

נוכח תמונה חיובית עולה השאלה מדוע יש כאן הזדמנות. ובכן מעבר לשולי רווח גולמי של 52%, היסטורית, דסט גם הציגה עלויות תפעול מנופחות בהיקף של כ-52% ממחזור המכירות. כלומר, רווח לא נשאר לחברה או לבעלי המניות ומעבר לכך, החברה נוהלה בחמש שנים האחרונות בצורה כושלת.

דסט הוקמה ב-1982 על ידי רבקה ודן מטיאס, זוג נשוי אשר הוביל את החברה והיה מעורב בפעילותה עד לשנת 2009. החברה עצמה הונפקה בבורסה בארה"ב ב-1993. תחילת העשור הנוכחי הייתה תקופה של עדנה בחברה אשר הגיעה לשיאה בסוף שנת 2013, בשנה זו המניה נסחרה באזור ה-30 דולר למניה והחברה הציגה רווח של כ-1.8 דולר למניה, מרחק רב ממחיר המניה הנוכחי הנסחר באזור 2 דולר ומההפסד אותו החברה מציגה בשלוש השנים האחרונות.

הנהלת דסט הקודמת פספסה את מהפכת המעבר לקמעונאות מקוונת. בנוסף שילוב של שינוים בשוק עם צעדי ניהול שגויים הוביל להתדרדרות עסקית משמעותית. השנים 2014-2017 התאפיינו בחילופי הנהלה תכופים, רכישות גרועות שלא יצרו ערך וניסיון מיזוג שכשל עם Orchestra Prémaman, רשת קמעונאות לביגוד ילדים מצרפת.

הנהלה חדשה מובילה תוכנית הבראה שאפתנית

בתחילת 2018 קבוצה של בעלי מניות אקטיביסטים הובילו מאבק בדירקטוריון אשר מטרתו החלפת ההנהלה, החלפת הדירקטוריון וכן קביעת נתיב אסטרטגי נכון לחברה, במאי 2018 האקטיבסטים ניצחו ומינו את מרלה ראיין למנכ"לית.

ראיין היא מנהלת בעלת ניסיון של מעל ל-20 שנה בענף, לצידה מונו בהנהלה ובדירקטוריון מנהלות בעלות ניסיון משמעותי בקמעונאות, זהו הבדל בולט לעומת ההנהלה והדירקטוריון הקודמים אשר נוכחותם של גברים לבנים מבוגרים הייתה בהם דומיננטית. מרלה והצוות שלה ניתחו את העסק ובנובמבר 2018 הציגו למשקיעים תכנית עסקית אשר מטרתה להפוך את המגמה, זוהי תוכנית חומש אשר כוללת יעדים עד לשנת 2022.

התכנית מתבססת על הקטנת מספר החנויות הפיזיות לצד חיזוק זרוע המכירות המקוונת. נדבך חשוב נוסף בתכנית הוא חיסכון אגרסיבי בעלויות כתוצאה מייעול העסק והורדת עלויות התפעול למקובל בתעשייה.

החודשים האחרונים לא היו פשוטים בחברה, תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2019 כללו מספר אכזבות לבעלי המניות. עם זאת נראה שיש התקדמות, ההנהלה החליפה את מסגרת האשראי ההיסטורית של החברה במסגרת אשראי זולה יותר, יצאה מסניפים לא ריווחים וניכר יישום אגרסיבי של תכנית הורדת העלויות.

האם דסט תוכל לעמוד ביעדים?

כמו תמיד אין הבטחות בהשקעות והאקסל סופג הכל, אבל אני מאמין שהמודל העסקי הגיוני וכי התכנית האסטרטגית מתבססת על הנחות יסוד סבירות. במסגרת התכנית האסטרטגית ההנהלה סיפקה מספר יעדים כמותיים לשנים הקרובות.

לשנה הנוכחית ההנהלה צופה תזרים מזומנים חופשי של 60-95 סנט למניה. יעד הביניים לשנת 2022 הוא השגת רווח של כ-1.4 דולר למניה. יעדי תזרים חופשי אלה בולטים לנוכח מחיר המניה, אשר נכון לכתיבת שורות אלה עומד על 1.99 דולר. אם ההנהלה תעמוד בטווח הנמוך של התחזית ל-2019 המשמעות היא כי החברה נסחרת במכפיל 3 לתזרים המזומנים החופשי שלה.

אם ההנהלה תעמוד ביעדיה ארוכי הטווח ונניח מכפיל לא הרואי במיוחד של 10-8, בשנת 2022 אנחנו מדברים על מניה הנסחרת בטווח המחירים שבין 11.2-14 דולר, בעצם עלייה של פי 5 ומעלה מרמת המחיר הנוכחית. אם התכנית לא תבשיל, שווי החברה ייקבע בהתאם לרמת ההצלחה או הכישלון שההנהלה תציג ביישום התכנית.

במקרה של כישלון, לדעתי קיים סיכוי לא רע שהרשת תימכר לשחקן אחר בתחום. כמובן שלא ניתן להתעלם מצד הסיכון במשוואה, דסט נושאת במאזנה חוב והיעדר הצלחה לחזור לרווחיות, עלול להוביל את החברה למקומות לא פשוטים. בנוסף, החברה נושאת במאזנה מלאי היסטורי, בסכום לא מבוטל, אשר טרם נמכר וייתכן ויהיה צורך למחקו לחלוטין. כמו כן, חלק מהתכנית האסטרטגית נסמך על היכולת לפתח זרוע מכירות מקוונת, על דסט להצליח באתגר זה על מנת לעמוד ביעדים.

בשנת 2013 דסט הציגה רווח חשבונאי של 24 מיליון דולר ותזרים מזומנים חופשי של 26 מיליון דולר, כיום כלל החברה נסחרת בשווי של כ-30 מיליון דולר. אם ההנהלה תצליח לספק תוצאה טובה ולהחזיר עטרה ליושנה, או אפילו רק תתקרב לתוצאות שהושגו ב-2013 המשקיעים בחברה ייהנו מתשואה משביעת רצון.

הכותב הינו השותף הכללי בקרן הגידור אנפה קפיטל המחזיקה במניות DEST

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איחטיאנדר 19/05/2019 13:58
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו סיפור טורנאראונד שיכול להצליח.
  • 3.
    אריאל 17/05/2019 01:11
    הגב לתגובה זו
    איל ויצנר מוכיח שוב כמה העמקה בפרטים עשויה להצביע על הזדמנות לא מבוטלת. כרגיל, ניתוח הלוקח בחשבון לא מעט משתנים ונשען על הנחות סבירות לחלוטין.
  • 2.
    הנביא 15/05/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
    לא קופצים על כל מניה ולא רודפים אחריה. לא חסר מניות טובות בשוק. שווי שוק של 30 מיליון זה כלום כסף בהתייחס לחברה בורסאית והספקולציה והסיכון גבוהים. צריך לבחון סקטור זה ואם בצמיחה, והאם המניה במכפיל נמוך יחסית למגזר... אני אישית לא הייתי משקיע במניה כזו (גם בשל הון נמוך, ואי וודאות). יש מספיק מניות עם פוטנציאל טוב מאוד ומעלה בבורסה.
  • 1.
    מסקנה: שווה מעקב, ולא שווה לקפוץ מיד למים הקרים!!! (ל"ת)
    משקיע 15/05/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).