מה קרה מאז השלמת הרפורמה בתעודות הסל?
בסוף מרץ 2019 נסחרו בבורסה 596 קרנות סל, ששווי השוק המצרפי שלהן הגיע לכ-90.5 מיליארד שקל. הציבור משקיע סכומי עתק בחו"ל דרך הבורסה בישראל
ברבעון האחרון של שנת 2018 הושלמה רפורמת תעודות הסל, מהמשמעותיות ביותר בשוק ההון בישראל, במסגרתה אלו הפכו לקרנות נאמנות מסוג קרנות סל (ETF). כעת, הבורסה לניירות ערך מפרסמת סקירה על השינויים שחלו בפעילות הקרנות מאז השלמת הרפורמה.
מהנתונים עולה כי בסוף מרץ 2019 נסחרו בבורסה 596 קרנות סל, ששווי השוק המצרפי שלהן הגיע לכ-90.5 מיליארד שקל, מהן:
323 קרנות סל על מדדי מניות בינ"ל, בשווי של כ-42.0 מיליארד שקל.
78 קרנות סל על מדדי מניות בת"א, בשווי של כ-21.5 מיליארד שקל.
95 קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א בשווי של כ-20.9 מיליארד שקל.
66 קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות בת"א בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל.
34 קרנות סל על מדדי אג"ח בינ"ל וסחורות בשווי של כ-1.6 מיליארד שקל.
למעלה ממחצית שווי קרנות הסל הנסחרות בבורסה בת"א - עוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים - כפול משווי הקרנות העוקבות אחרי מדדי מניות בת"א, כלומר הציבור משקיע סכומי ענק בחו"ל דרך הבורסה בישראל.
2019: עיקר הפעילות בקרנות סל המשקיעות במניות
ניתוח שערכה הבורסה לגבי פעילות הציבור ברבעון הראשון של שנת 2019 מראה כי בתקופה זו עיקר הפעילות הייתה בקרנות סל המשקיעות במניות, עת בה מדדי המניות בישראל ובחו"ל עלו בכ-7% ובכ-10% בממוצע, בהתאמה.
בתוך כך, הציבור הישראלי בחר לרכוש קרנות סל על מדדי המניות המקומיים ולמכור קרנות סל העוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים. להלן הנתונים המלאים:
שווי קרנות הסל על מדדי מניות מקומיים עלה בכ-2.2 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018. כמיליארד שקל מהגידול מקורו מרכישות נטו של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה, כ-1.2 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי המניות בבורסה תל-אביב.
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כ-93% מהחזקות הציבור מתרכזות ב-125 המניות הגדולות הנסחרות בבורסה: בקרנות סל המשקיעות במדדי ת"א-125 (כ-39%), ת"א-35 (כ-22%), ת"א בנקים-5 (כ-22%) ות"א-90 (כ-10%).
שווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה גם הוא בכ-1.4 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018 - אך השינוי החיובי הושג הודות לעליית שערי המניות בחו"ל ועל אף העובדה שבסך הכל הציבור הפחית את החזקותיו בקרנות אלו. תוצאה זו נובעת משתי מגמות הפוכות. האחת קשורה בכך שברבעון הראשון של 2019 הציבור מכר, נטו, קרנות סל המשקיעות במניות בחו"ל בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל. בנוסף, שווי קרנות הסל עלה בכ-4 מיליארד שקל כתוצאה מעליית שערי המניות בחו"ל - שבאו אחרי הירידות החדות שפקדו את השווקים בדצמבר 2018.
החזקות הציבור מתרכזות בקרנות סל המשקיעות במדדי S&P 500 (כ-28%), NASDAQ 100 (כ-13%), MSCI AC WORLD (כ-6%), STOXX Europe 600 (6%) ו-DAX 30 (כ-5%).
שווי קרנות הסל על מדדי איגרות חוב (חברות, ממשלתיות, ואג"ח בחו"ל) עלה בכמיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה כאשר כל העלייה נבעה מקרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בתל-אביב, ששווי השוק שלהן מגיע לכ-20.9 מיליארד שקל בסוף מרץ – סכום המהווה כ-77% מסך שווי קרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים ובינלאומיים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
כ-0.2 מיליארד שקל מהגידול מקורו מרכישות, נטו, של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה. כ-0.8 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי אג"ח חברות בתל-אביב.
כ-66% מהחזקות הציבור מתרכזות בשלושה מדדים עיקריים: תל בונד-60 (כ-28%), תל בונד-20 (כ-20%), ותל בונד-שקלי (כ-18%).
שווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות ירד בכ-0.1 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה, כאשר כל הירידה נבעה ממכירות, נטו, בסך של כ-0.2 מיליארד שקל של קרנות סל ע"י הציבור ברבעון הראשון של השנה שקוזזה חלקית על ידי עלייה במדדי איגרות החוב הממשלתיות.
מה משמעות הרפורמה?
תעודות הסל וקרנות הסל הן שני סוגים של מכשירים פיננסיים שנועדו למטרה דומה – מעקב פסיבי אחר מדדי מניות, אג"ח וסחורות. ההבדל המהותי בין שני המוצרים הוא באופן המעקב - בעוד שתעודת סל (ETN) מחויבת לתת למשקיעים תשואה זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת, קרן סל (ETF) מחויבת רק לעשות את מיטב מאמציה במעקב אחר המדד. מסיבה זאת, קרן הסל היא מוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.
בעוד תעודות הסל היו כפופות לחוק ניירות ערך, קרנות הסל כפופות לחוק השקעות משותפות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות. קרן סל נסחרת בבורסה כמו כל נייר ערך הנסחר בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן במהלך המסחר בבורסה. יחד עם זאת, קיימת בידי המשקיע האפשרות ליצור או לפדות יחידות בקרן הסל באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).
- 2.ראלי 22/04/2019 17:43הגב לתגובה זובתעודות הסל היה מנגנון שווי הוגן כולל מחשבון . מסחר הוגן בקרנות הסל המסחר הינו המלצה בלבד מנהלי הקרנות פועלים רק לפי מה שמתאים להם הדברים בולטים בקרנות הממונפות בחסר.
- 1.מייק 22/04/2019 14:32הגב לתגובה זולא חייבים אבל יעשו את מירב המאמצים אלה לעקוב ואלה לשלם. ההבדל בין התחייבות לבין מירב המאמצים ברורה למי יפסיד תמיד ומי ירוויח תמיד
- אחד העם 22/04/2019 15:20הגב לתגובה זואם מתחייבים לשלם ואין מאיפה לשלם זה יוצר טוב ? עדיף ביצה אחת שלמה מהבטחה לקרטון ביצים שבורות. רוצה לקנות את המדד בעצמך ? תקנה חוזה עתידי אופן עצמאי.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?