"שוק ההון המקומי הגיב בחיוב לתוצאות הבחירות שכן התוצאות מקטינות את אי הוודאות, בפרט על רקע ההערכה כי הממשלה הבאה צפויה להיות זהה למדיי בהרכבה לזו הנוכחית", כך אומר רפי גוזלן הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות. גוזלן אומר את הדברים על רקע עליות השערים בבורסה היום. לדבריו, אחד הגורמים לתגובה החיובית בשוק הינה הצפי כי לא תהיה העלאת מיסים לצורך מימון הגירעון, אולם בטווח הארוך, להערכתו מבחינת פוטנציאל הצמיחה של המשק תוצאות הבחירות הנוכחיות לא מבשרות טובות. אם הגירעון לא יגיע ל-4%, לא תהיה העלאת מיסים בהתאם לזאת, מעריכים בבית ההשקעות IBI שקיים סיכוי גבוה כי שר האוצר הנוכחי משה כחלון ימשיך בתפקיד זה גם בממשלה הבאה ולכך צפויות השלכות בעיקר לגבי ענף הנדל"ן למגורים נוכח המשך תוכנית מחיר למשתכן וחזרה אופציונלית למיסוי משקיעי הנדל"ן. לדברי גוזלן, אחד הגורמים לתגובה החיובית בשוק הינה הצפי כי לא תהיה העלאת מיסים לצורך מימון הגירעון. "הממשלה החדשה-ישנה תיאלץ להתמודד עם הירושה שהותירה לעצמה בעקבות החריגה בגירעון שהגיע לאחרונה לכ-3.5% תוצר. להערכתנו, כל עוד הגירעון לא יגלוש לכיוון 4% תוצר, הרי שההתאמות שיבוצעו יהיו מתונות וברובן תהיינה בצד ההוצאות, בהתאם לתפיסה הכלכלית המאפיינת את הממשלה הנוכחית, ולא ע"י העלאת מיסים". לפיכך מעריך גוזלן כי בהתחשב בירידת במדרגה ביחס החוב-תוצר של ישראל ובכך שהמגמה העולמית כיום אינה מתאפיינת בשמרנות פיסקאלית, סביר שהגירעון ימשיך להיות גבוה מהיעד בשנה הנוכחית וגם ב-2020. לדבריו, "במידה והממשלה תבחר להעלות מיסים כדרך להתמודד עם הגירעון, הרי שבחירה בהעלאת מע"מ, שמשמשת תמיד כפיתרון הקל, עלולה לשמש כסיגנל להעלאת מחירים רוחבית במשק. תרחיש שכזה יקל על בנק ישראל לחדש את תוואי העלאת הריבית לקראת סוף השנה".   למרות התגובה החיובית היום בשוק, לדברי גוזלן מבחינת פוטנציאל הצמיחה של המשק תוצאות הבחירות הנוכחיות לא מבשרות טובות. "קשה לצפות שהרכב הממשלה הצפוי יוביל שינוי בסדר העדיפויות בכיוון של צעדים מעודדי צמיחה בתחומי התשתיות, החינוך והבריאות. המשק צמח בעשור האחרון תודות לצמיחה ממושכת של הכלכלה העולמית לצד התכנסות לריבית האפסית העולמית שהאיצה את פעילות הנדל"ן והצריכה הפרטית. עוצמתם של גורמים אלה מתמתנת כך שצמיחת המשק מתכנסת לעבר הפוטנציאל, המוגבל בפריון הנמוך יחסית של המשק", סיכם גוזלן. אנליסט: מפלגות חברתיות שמו את שינוי מתווה הגז במוקד לדברי נועם רוקח סמנכ"ל השקעות של אנליסט, "למרות העלייה בשיעור הגירעון בשנה החולפת, כלכלת ישראל נוהלה באחריות בשנים האחרונות ושוק ההון מקבל באופן חיובי את האין שינוי הפוליטי ונותן קרדיט כי ניהול אחראי זה יישמר גם בהמשך, גם אם חלוקת התקציב תשתנה. מניות סקטור הגז עלולות היו להיות המושפעות ביותר משינוי פוליטי לאור כך שמפלגות חברתיות שמו את שינוי מתווה הגז במוקד ואף כיעד. אי הוודאות בסקטור זה ירדה, לפחות בהקשר הרגולטורי". פסגות: אם כחלון ימשיך לכהן כשר אוצר מחיר למשתכן תתרחב גם הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד מספק הסבר דומה. לדברי גרינפלד, "העליות בשווקים לאחר הבחירות נובעות כנראה בעיקר מעלייה במפלס הוודאות לאחר היוודע תוצאות הבחירות. מכיוון שנראה שלא צפויים שינויים מרחיקי לכת במדיניות הממשלה, השווקים עולים. עם זאת, כדאי לזכור שאירועים פוליטיים משפיעים על השווקים לטווח זמן קצר בלבד והמגמה קדימה תיקבע על סמך הכלכלה ותוצאות הפירמות". לגבי השאלה מי יהיה שר האוצר הבא? מציין גרינפלד כי מדובר בשאלה מהותית שכן התרחיש במקרה בו שר האוצר הנוכחי ממשיך לכהונה נוספת שונה כנראה באופן מהותי מהתרחיש בו שר אוצר חדש נכנס לתפקיד, שכן בפני שר האוצר עומדים שני נושאים מהותיים על הפרק: הגירעון בתקציב שעומד על כ-4% מהתוצר ושוק הדיור. לדברי גרינפלד, "בתרחיש בו שר האוצר מתחלף, שר האוצר הנכנס יבחר לצמצם את הגירעון במידה ניכרת על מנת שיתקרב ככל הניתן ליעד בשנים הבאות. תהליך זה ידרוש העלאות מיסים, בעיקר עקיפים, אשר יתרמו לעליית מחירים. לעומת זאת, בתרחיש בו כחלון ממשיך להיות שר האוצר צעדים כאלו נראים פחות סבירים שכן הם מנוגדים למדיניות שלו בנושא יוקר המחייה, מה גם שהוא לא יוכל 'להאשים' את השר הקודם בגירעון ולטעון שלא היתה לו ברירה. לכן בתרחיש כזה סביר להניח שהגרעון ימשיך להיות גבוה באופן יחסי ויעדי הגירעון לשנים הבאות יתעדכנו כלפי מעלה. מדיניות כזו עלולה כמובן לגרור תגובה מחברות הדירוג שעשויות לשקול שינוי באופק הדירוג של ישראל או אפילו בדירוג עצמו". לגבי שוק הדיור, מעריך גרינפלד כי בתרחיש שבו כחלון ממשיך לכהונה נוספת סביר שנראה את תוכנית מחיר למשתכן ממשיכה ואף גדלה, תוך ניסיון להגדיל את היצע הדירות ככל האפשר. לעומת זאת, בתרחיש בו מתחלף שר האוצר ייתכן בהחלט שתוכנית מחיר למשתכן תעבור שינוי או אפילו תבוטל ותוחלף בתוכנית אחרת, כגון בנייה להשכרה ארוכת טווח ושינוי שיטת חלוקת המענקים.