מטבעות כסף שקל חיסכון
צילום: Istock

קרנות הנאמנות המסורתיות רושמות ירידה חדה בקצב הפדיונות

מתחילת 2019 ניכרת מגמת התאוששות בתעשיית הקרנות שסגרה את החודש החולף עם גיוסים של כ-440 מיליון שקל. היכן עיקר הגיוסים ואיפה נמשכים הפדיונות?

מורן ישעיהו |

​תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את חודש פברואר עם ירידה חדה בקצב הפדיונות בקרנות המסורתיות לסכום של כ-20 מיליון שקל. מתחילת 2019 ניכרת מגמת התאוששות בקרנות שסגרו את החודש החולף עם גיוסים של כ-440 מיליון שקל. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.

אלו הגופים שגייסו הכי הרבה כסף בפברואר

עיקר הגיוסים בפברואר התרכזו בקרנות המחקות שגייסו כ-860 מיליון שקל בעוד לקרנות הכספיות נכנסו כ-460 מיליון שקל. הפדיונות התרכזו בקרנות הסל שפדו כ-460 מיליון שקל והקרנות המסורתיות האקטיביות-המנוהלות מהן יצאו כ-420 מיליון שקל. מנגד, הקרנות הפאסיביות גייסו סכום של כ-400 מיליון שקל.

הנתונים מובאים ברקע לעליות שערים בשוקי המניות ואגרות החוב הקונצרניות בישראל ובעולם בחודש פברואר. בתוך כך, מדד S&P500 עלה ב-3%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של 3.4%, ה-DAX הגרמני עלה ב-3.1%, הניקיי היפני עלה ב- 2.95%, ומדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חודשי תשואה חיובית של עד כ-1.3%.

בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של 1.2%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.6%. 

מהפך בקרנות האקטיביות

קטגורית אג"ח כללי רושמת מהפך בפברואר וחוזרת לראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, עם גיוס חודשי הנאמד בכ-185 מיליון שקל. זאת לאחר שבשנת 2018 הציגה את הפדיון החודשי והשנתי המצטבר הגדול ביותר. אמנם, מתחילת השנה הקרנות רשמו פדיון בסכום הנאמד בכ-615 מיליון שקל. 

קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות מסיימות את החודש ללא שינוי. מתחילת השנה, קרנות אג"ח קונצרני מציגות פדיון בסכום של כ-530 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה שפתחו את החודש בפדיונות, רשמו במהלך החודש גיוסים, אך בסופו של דבר, לאחר חודש הפכפך הן מסכמות את חודש פברואר בפדיון של כ-25 מיליון שקל. מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה פדו סכום של כ-355 מיליון שקל.

 

הקרנות האג"חיות השקליות רושמות עלייה בקצב הפדיונות לסכום של כ-260 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה רשמו פדיון של כ-400 מיליון שקל.

 

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, למרות עליות השערים הנאות מתחילת השנה, ממשיכות במומנטום השלילי גם החודש, ורושמות פדיונות הנאמדים בכ-100 מיליון שקל. מתחילת השנה הקרנות המנייתיות1 פדו סכום של כ-300 מיליון שקל. כל זאת, למרות עליות השערים החזקות שנרשמו בשוקי המניות הן בישראל והן בחו"ל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

קרנות הסל סוגרות את פברואר עם פדיונות

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו - קרנות המתמחות במניות - מסיימת את פברואר בגיוסים בהיקף של כ-65 מיליון שקל. גם הקרנות המחקות רשמו גיוסים ואילו קרנות הסל סיכמו את החודש בפדיונות. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער עצום בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-565 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-500 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה פדו בחודש החולף כ-10 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי שחלקה בתעשייה הפאסיבית קטן,  פדתה סכום של כ-25 מיליון שקל. מנגד, קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, גם בחודש פברואר, עם גיוסים  הנאמדים בכ-385 מיליון שקל (מחקות + קרנות סל).

הקרנות הכספיות רושמות ירידה חדה בקצב הגיוסים מחודש ינואר כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-140 מיליון שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-320 מיליון שקל, וסה"כ כ-460 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.