בחירות 2019: חיבורים ופיצולים פוליטיים על פני סוגיות בוערות

הציבור, יחד עם התקשורת, מעדיף הפעם לדון על האישיות של ראשי המפלגות בניגוד למערכות קודמות. מהן ההבטחות שאנחנו צריכים לשמוע במערכת הקרובה?

דורון ארבלי | 28/02/2019 10:30 (1)

נושאים בכתבה בחירות הליכוד העבודה חוסן לישראל חינוך יש עתיד כחול לבן פוליטיקה רגולציה

השר כחלון יצא לאחרונה בהצהרת בחירות עם תכנית מהפכנית להוזלה משמעותית של החינוך לגיל הרך. מדובר אכן בבשורה אך עם סימן שאלה גדול, מהיכן יגיע המימון להטבה זו של השר כחלון שעל פי הערכות עלותה 4 מיליארד שקל?

מערכת הבחירות בישראל מנוהלת כיום סביב השאלה הפרסונלית. כלומר, מי האדם המתאים יותר או פחות להנהיג את מדינת ישראל. כך, בניגוד למערכות קודמות שנסובו סביב סוגיות של ביטחון, שלום או כלכלה אנחנו נמצאים כעת במערכת בחירות שבה סוגיות מהותיות שדורשות טיפול של הממשלה לאחר שתיבחר, לא נידונות כמעט לחלוטין אצל הציבור, שמעדיף יחד עם אמצעי התקשורת לדון על חיבורים ופיצולים פוליטיים ועל ההבדל בין ראשי המפלגות, האישיות שלהם וההיסטוריה הפרטית שלהם, כפקטור לגריפת מנדטים בסקרים ולאחר מכן בקלפי, בדרך לממשלה, לכנסת.

יוקר המחיה, יוקר הדיור ושמירה על איכות הסביבה הן תופעות שחלקן הגדול נגרם בשל עודף רגולציה. זו אינה רק נגזרת של מספר החוקים והתקנות לגבי התנהלות עסקית שחלקם סותרים האחד את השני, אלא, עודף הרגולציה בישראל נוצר גם כתוצאה מחוסר תיאום בין משרדים וכך יוזמות חיוביות אינן יוצאות אל הפועל, לא בגלל כוונה רעה, אלא בגלל שאין להן התייחסות רצינית ועניינית במשרדי הממשלה.

דוגמאות לפרויקטים מבורכים שלא זכו להתייחסות הממשלה והכנסת יש למכביר. ניתן לציין למשל את אי הסיבסוד של קטנועים חשמליים, כפי שקיים בכל מדינות אירופה, ארה"ב ואפילו הודו, במטרה לצמצם משמעותית את פליטת המזהמים של קטנועים במרכזי ערים. ניתן לציין גם את ביטול הטבת המס לביודיזל שסתמה את הגולל לפי שעה על מיחזור שמנים מזהמים שיהפכו לביודיזל במקום סולר מזהם.

עוד ניתן לציין את התעקשות משרד האוצר לשמור על מיסוי עובדים זרים בענף הבנייה, מיסוי המייקר את מחירי הדירות הנבנות בישראל בשיעור ממוצע של כ-4%. כמעט בכל חלקה טובה שבה עסקים בישראל מעוניינים לפעול ולהתנהל, הם נתקלים במכשולי רגולציה המייקרים את המוצרים שהם מוכרים במקרה הטוב, או במקרה הרע מונעים מהציבור שירותים חיוניים.

היכנסו למדור הבחירות של Bizportal

צמצום הרגולציה, הרחבת התיאום הבין-משרדי, זיהוי חסמים או פעילויות רגולטוריות המייקרים את המוצרים ומינוי שר לענייני תיאום בין משרדי ממשלה להפחתת רגולציה - אלו הם תנאי הכרחי להמשך שגשוג של הכלכלה הישראלית וגם תנאי הכרחי לעלייה בהכנסות ממיסים בעתיד, עלייה שתאפשר בהמשך גם הוזלה של החינוך לגיל הרך לילדי ישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הוא מנהל רשות המיסים לשעבר, מומחה למיסוי, מכס, סחר בינלאומי וגישור

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
יוסי 28/02/2019 12:50
הגב לתגובה זו
תודה שהוספתם את זהות :-)

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן