מסתבר, לפי התוצאות עד כה, שגם הרבעון האחרון של 2018 היה לא רע בכלל לחברות, IBM ו-UTX שהיכו את הקונצנזוס וכרגיל, מזה כ-36 רבעונים, הכותרות שמכריזות ש"הפעם התוצאות תהיינה גרועות" מאכזבות שוב. אלא שהקונצנזוס אינו מוותר וראינו שיש קריטריון חדש, "Earning expectation consensus" שהוא, לדעתנו, קריטריון אידיוטי הרבה יותר מהקונצנזוס הרגיל.

למזלם של רואי שחור ישנו טראמפ שהחברים בקהילת הדפרסיה מאמינים שהוא בלתי צפוי ועלול חלילה לצוות על המשלחת האמריקאית לעזוב את שולחן הדיונים עם סין ומדוע לא בעצם? שימו לב שאליבא "יודעי דבר" המו"מ תקוע על ה-IP והרי מי שאי פעם עבד מול הסינים יודע שטראמפ צודק בכל דרישותיו ובמיוחד ב-IP. "הצרה" היא שהסינים חכמים והם בסוף יוותרו ואז מה יישאר למדפרסים? "ברבורים שחורים" בלבד.

מזה כעשר שנים עוסק טור זה בהשפעת מהפכת הטכנולוגיה על הכלכלה, על התעשיות השונות ועל הצרכן, מקרו ומיקרו. בשבוע שעבר חתמו ענקיות התוכנה ושיווק תרופות המרשם ומוצרי הבריאות וולגרין (סימול: WBA) ומייקרוסופט (סימול: MSFT) על הסכם לשבע שנים שמטרתו למעשה להעלות את וולגרין על תשתית של IT באמצעות תוכנות הענן של מייקרוסופט כולל חיבור מלא לאלחוט וכולל העלאת כל 380,000 עובדי וולגרין על הרשת לצורך קיוון כל צרכיהם, מחשבונות הבנק ועד הביטוח והפנסיה.

לפי החברות, שותפות זו מציגה מודל בריאות חדשני טכנולוגי לעיבוד, שילוח ושיווק. המודל הזה, הרביעי במספר שמבצעת מייקרוסופט לאחר שהשיקה מהלך דומה מול וולמארט (סימול: WMT), רשת הביגוד גאפ (סימול:GAP) ורשת הסופרמרקטים קרוגר (סימול: KR) הוא התוצר של מלחמת גוג ומגוג שמתפתחת בין מייקרוסופט לאמאזון (סימול: AMZN) שהחלה ליישם מודל דומה בחברות אחרות. מייקרוסופט אינה מתכוונת לתת לאמאזון שליטה על השיווק המקוון.

• גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
• בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשדיברו, בתקופת הבועה, על תמיכת חברות התכנה דאז בחברות "הכלכלה הישנה", עלו מניות התכנה השמיימה. מסתבר שאלו שדברו על כך ובעקבות דיבוריהם התנפחה הבועה צדקו חבל שלא ידעו לומר מתי התחזיות שלהם יתממשו שהרי אם היו אומרים לא הייתה בועה כלל.

מילא העסקאות הנ"ל אבל השבוע נודע שקונגלומרט האופנה הגדול בעולם, LVMH Moët Hennessy Louis Vuitton SE (סימול: MC.PA), ייכנס להסכם עם הזמרת, הפזמונאית והשחקנית המובילה רובין ריהאנה פנטי (Rihanna), שנחשבת אחת מהאומנים המובילים בעולם, לבטח מבחינת הצלחתה העסקית.

ריהאנה כבר חתומה על חוזה שיווק על מוצרי קוסמטיקה משלה,"Fenty Beauty", עם LVMH אבל חוזה כזה לא היה אפשרי ללא מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה ששינו לחלוטין ועדיין משנים את מערכות היחסים במערכות השיווק מול הצרכנים. ננסה, באמצעות LVMH, ריהאנה ותעשיית מוצרי הוקרה, לשכנע אתכם במה שאנחנו טוענים מזה עשור, שמהפכת הטכנולוגיה רק מתחילה.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

מהפכת הטכנולוגיה משנה (גם) את תעשיית האופנה

תעשיית הטקסטיל, תעשייה של חוטים, ביגוד והלבשה, היא  הבסיס לתעשיית האופנה שממנה "צומחת" תעשיית האופנה העילית/יוקרתית שעלייה נרחיב היום. ב-2017 גלגלה תעשיית הטקסטיל גלובלית 1.5 טריליון דולרים, תעשיית האופנה גלגלה 3 טריליון (כ-2% מהתוצר הגלובלי) ואילו תעשיית האופנה היוקרתית 450.7 מיליארד. שלושת המגזרים הנ"ל צומחים בקצב שנתי של כ-5, 7 ו-9 אחוזים בהתאמה.

קצב הצמיחה של האופנה היוקרתית (Luxury fashion), אליבא קבוצת המחקר statista, יעלה משמעותית כאשר ב-2018, 2019 וב-2020 יגיעו הכנסות התעשייה ל-524.9, 598.6 ו-668.2 מיליארד בהתאמה, קצב דו-ספרתי. ההכנסות של האופנה היוקרתית מתחלקות כדלקמן (נתוני 2017, 450.7 מיליארד): 65% הגיעו מהלבשה, 21% מהנעלה ו-14% מתיקים ופריטים שונים אחרים (ביניהם תמרוקים ובשמים).

הגידול בתחום אופנת היוקרה "נדחף" בעיקר על ידי המכירות המקוונות. ב-2017 למשל רכשו 2.7 מיליון קונים באמצעות הרשת שזה 44.6% מתוך סך הקונים (6.05 מיליון) שרכשו מוצרי יוקרה. הציפייה היא שאחוז המכירות המקוונות ימשיך לעלות בקצב דו-ספרתי גם בשנים הקרובות. המסחר המקוון מוסיף קונים בעלי אמצעים שחיים מחוץ למרכזי המכירות היוקרתיים (אינך צריך לבקר בחנות של גוצ'י כדי לרכוש תיק יוקרתי, אתה "מבקר" בחנות שברשת).

כמו שקורה בכל תעשייה ההשפעה של הטכנולוגיה חיובית גם על ההכנסות ובאותה מידה על ההוצאות של החברות (התייעלות) כך שהציפיות הן שאם לא יופיע לפתע אירוע כלכלי קשה או "ברבור שחור" רווחיות החברות בתחום אופנת היוקרה תמשיך לשגשג.

ההשקעה בתעשיית האופנה היוקרתית

יש והיו בעבר כמה סלים וקרנות נאמנות שניסו להתמקד בתעשייה אבל לא הצליחו ומכמה סיבות שהמובילה ביניהן הייתה שבוול סטריט התייחסו למוצרי התעשייה הזו כמוצרי צריכה יוקרתיים כך שהסלים הכילו בתוכם חברות כמו LVMH לצד אסתי לאודר (סימול: EL), דיימלר (סימול: DAI.F), טיפאני (סימול:TIF), הארלי-דייוידסון (סימול:HOG), חברת Richemont (סימול:CFR) ושכמותן (אפילו טסלה).

היו אלו סלים שהתבססו על ה-S&P Global Luxury Index שכולל מוצרים יוקרתיים גם כאלו שאינם מוגדרים "אופנה". מדובר בסלים כמו GLUX של קבוצת AMUNDI שחמשת המניות המובילות בו הן: MC.PA, DAI.F, TSLA ושתי המתחרות של LVMH, קרינג (סימול: KER) ו- Compagnie Financière Richemont (סימול: CFR.VX).

סלים אלו לא "תפסו" כאמור בוול סטריט כי המשקיעים העדיפו להשקיע במותגים עצמם ובנוסף, ליבה של תעשיית האופנה היוקרתית נמצאת באירופה והמשקיע האמריקאי, אפילו היום, מעדיף חברות אמריקאיות. התופעה הזו משתנה לאחרונה עם ההתקדמות הגלובלית והתפשטות האינפורמציה כך שבעתיד הקרוב נראה סלים ממוקדי "אופנה", כרגע אין כאלו.

אז מה עושים?

החברה LVMH היא, למעשה, סל אופנת יוקרה וגם בוול סטריט מעריכים אותה ככזו. בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות ואפילו בחמש השנים האחרונות הכתה MC.PA את ה-S&P והנאסד"ק ואפילו להיטים של מוצרי יוקרה כמו אסתי לאודר. LVMH (סימול: MC.PA באירו או LVMUY בדולרים ששווה לחמישית מהמניה הצרפתית) ירדה במהלך התיקון עד ל*232 אירו, 26% מתחת לשיא ספטמבר 2018.  במחיר הנוכחי נסחרת המניה לפי מכפיל הסטורי של 21.7 פעם ומכפיל עתידי של 18.

לדעתנו אין שום ספק שהעסקה עם ריהאנה תוסיף לחשיפה בארה"ב, מה ש"יעזור" להערכת המניה שלמרות התשואה היפה שהניבה והדיבידנד המכובד שהיא משלמת הרי שמבחינת המכפיל, בהשוואה לחברות היוקרה האמריקאיות השונות כמו EL או TIF, היא נסחרת ב"זול". LVMH בהחלט מתאימה למשקיעים שמעוניינים להשקיע בסל של אופנות יוקרה.

אבל אנחנו מעדיפים דווקא את חברת האם שלה, כריסטיאן דיור (סימול: CDI.PA), ששולטת ב-59.1% מההצבעה ומחזיקה ב-42.36% בהון ושהתשואה שלה עד כה עולה על זו של LMVH, על המדדים המובילים ואפילו על להיטי אופנה מהסוג של EL.

מאז תחילת 2009 עלו שלושת כוכבות אופנת היוקרה, CDI.PA, MC.PA ו-EL ב-1073% (מ-30 ל-352), 634% (מ-35 ל-257) ו-1030% (מ-11 ל-125) בהתאמה. בשנה האחרונה הניבו השלושה 16.6, 5.1 ו-(8-) בהתאמה. מה שהוביל את EL לתשואה שלילית היו הירידות של התיקון הנוכחי, 2 "הצרפתיות" עברו התיקון בצורה מכובדת למדי.

כריסטיאן דיור, בדיוק כמו בתה, LVMH, מייצגת את ההגדרה האולטימטיבית לאופנה יוקרתית (Luxury fashion) שכוללת אופנת לבוש, הנעלה, תיקים מוצרי קוסמטיקה ומשקאות. כריסטיאן דיור תיהנה מכל מה שיקרה ב-LMVH ורוב הסיכויים הם ששתי החברות ימשיכו להניב תשואות דומות אבל היתרון של CDI הוא בכך שאת רוב מניותיה מחזיק המיליארדר הצרפתי ברנארד ארנו שגם מוביל את שתי החברות מזה 34 שנה ובהצלחה מרשימה ביותר.

אז נכון, CM.PA "תבריק" יותר כטווח הקצר בגלל ההסכם עם ריהאנה שיגדיל החשיפה למשקיעי ארה"ב, אבל בטווח הארוך זה ישתווה. וגם, כיוון שמשפחת ארנו נהנית בעיקר מ-CDI.PA וארנו מודע היטב לחשיבות המניות, נראה לנו של-CDI.PA יש "יתרון יחסי" על MC.PA.CDI המשלמת 5.4 אירו דיבידנד שנתי וכך גם CM.

אגב, 22 מתוך 30 אנליסטים שמכסים את "קבוצת ארנו" המליצו, לפני חודש, בשיא התיקון, לרכוש את המניות, היתר המליצו ב"החזק". אחת, הבעיות לחשיפת שתי המניות היא שרוב הסקירות עליהן באירופה אבל "עסקת ריהאנה" תגדיל החשיפה כאמור.

כריסטיאן דיור נוסדה ב-1946, כחברה פרטית של כריסטיאן דיור, בן למשפחה צרפתית אמידה, תעשייני כימייה שהחליט לעבור לאופנה. דיור גילה כשרון גדול בעיצוב ובשנת 1946 כאמור ייסד את החברה בגיבויו הכספי של מרסל בוסאק, האיש העשיר אז בצרפת, שנעשה בעל המניות הגדול בחברה הפרטית.

דיור התרכז בעיצוב לבוש נשי תחילה. לאחר שהצליח לבסס את החברה כמובילה באופנת לבוש וגם הפך את החברה למובילה בתחום הבושם החל בהתפשטות גלובלית. דיור נפטר ב-1957 אבל החברה המשיכה לצמוח ולשגשג גם לאחר מותו. עם השנים הפכה  למועדפת על ידי החברה הגבוהה, מהוליווד ועד בית המלוכה הבריטי.

הרכישה שיצרה את קונגלמראט מותגי היוקרה הגדול בעולם 

ב-1984 השתלט בארנארד ארנו, איש עסקים צרפתי מבריק, באמצעות חברת האחזקות הפרטית שלו, Arnault Family Group, על החברה לאחר שרכש את מניותיו של בוסאק. רכישה זו הייתה ההתחלה של אחד ממסעי הרכישה והמיזוג הגדולים והמוצלחים ביותר בהיסטוריה העסקית במערב שהביאה היום ליצרת קונגלמראט מותגי היוקרה הגדול בעולם ששולט ב-60 חברות בת בתחומי האופנה (גברים ונשים), הנעלה, מוצרי עור, תמרוקים, בשמים, טיפולי עור ויופי ומשקאות חריפים.

המהלך האחרון שעליו נודע בשבוע שעבר הוא העסקה עם Rihanna שנעשית מול LVMH כאמור. עסקה זו מנצלת למעשה את השינויים שהביאה מהפכת הטכנולוגיה שמגדירה מחדש את מערכות היחסים בין צריכה לתרבות הרשת. העסקה מבטאת למעשה שב-LVMH ולבטח ריהאנה מנצלים  את ההשפעה של ידוענים, מעצבי דעת קהל והרשתות חברתיות על מנהגי הצריכה החדשים והמשתנים. השותפים מבינים שהכוחות שמשפיעים על הצריכה משתנים ומתאימים עצמם לשינויים.