הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

ירידה ביצוא החקלאי בשנת 2018, עלייה ביבוא רכבים

המסחר בשנה החולפת הושפע משינויי מחירים בעולם והיחלשות השקל ביחס למרבית המטבעות הנסחרים בישראל. היצוא הישראלי הסתכם בכ-195 מיליארד שקל
מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה יבוא ייצוא צרכנות

בשנת 2018 הסתכם היצוא הישראלי בכ-195 מיליארד שקל, גידול של 1.9% לעומת שנת 2017, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עיקר היצוא היה תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) - 83% מיצוא הסחורות.

המסחר בשנה החולפת הושפע משינויי מחירים בעולם ושינוי בשער השקל לעומת המטבעות בהן מתבצעות עסקאות היבוא והיצוא. בתוך כך, בשנת 2018 נחלש השקל ביחס למרבית המטבעות הנסחרים בישראל: ביחס לאירו ב-4.3%, ביחס לליש"ט ב-3.4%, ביחס לין היפני ב-1.4% וביחס לפרנק השוויצרי ב-0.5%. מנגד, התחזק השקל ביחס לדולר ארה"ב ב-0.1% וביחס לדינר הירדני ב-0.2%.

ירידה ביצוא החקלאי, עלייה ביצוא מזון

בהתפלגות לפי ענפים, ירידה של 22.3% ביצוא נרשמה בענף התרופות ומוערכת בסכום של 6 מיליארד שקל. לעומת זאת, עלייה של 12.3% נרשמה ביצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי - סכום המוערך ב-4.6 מיליארד שקל.

עוד עולה כי יצוא מוצרי המזון עלה ב-10.3% בהשוואה לשנת 2017 ויצוא מוצרי עור עלה ב-16.4%. לעומת זאת, יצוא הרהיטים ירד ב-13.9% בהשוואה לשנת 2017 כאשר במוצרי ההלבשה נרשמה ירידה של 11.8% ביצוא.

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים נטו) הסתכם בשנת 2018 ב-24.3 מיליארד שקל, נמוך ב-0.5% בהשוואה לשנת 2017.

 

היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בשנת 2018 ב-4.1 מיליארד שקל, לעומת 4.4 מיליארד ש"ח בשנת 2017 - ירידה של 8%. ירידה נרשמה גם ביצוא ההדרים והפירות (ללא פרי הדר) שירדו ב-18.7% ו-13.5% בהתאמה. 

עלייה ביבוא מוצרי צריכה בדגש על תחבורה

יבוא הסחורות בשנת 2018 הסתכם ב-286.4 מיליארד שקל במחירים שוטפים - גידול של 41.8 מיליארד שקל לעומת שנת 2017. 41% מכלל היבוא היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 20% יבוא מוצרי צריכה, 17% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 13% יבוא חומרי אנרגיה ו-9% יבוא יהלומים, אוניות ומטוסים.

במוצרי הצריכה נרשמה עלייה של 13.8% ביבוא כאשר עיקר העלייה התבטאה ביבוא מוצרים בני קיימא (לתצרוכת אישית), 15.4%, בהם כלי תחבורה שם נרשמה עלייה של 26.6%. עוד נרשמה עלייה של 12.8% ביבוא מוצרים לצריכה שוטפת כאשר עיקר העלייה הייתה ביבוא כלי בית (32.2%).

קיראו עוד ב"בארץ"

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בשנת 2018 ב-20.4 מיליארד שקל לעומת 20.7 מיליארד שקל, נמוך ב-1.2% בהשוואה לשנת 2017. יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם) עלה בשנת 2018 והסתכם ב-37.4 מיליארד שקל, גבוה ב-36.6% לעומת היבוא בשנת 2017.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ' תקציב גירעון

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי

להמשך הכתבה לחץ כאן