ירידה ביצוא החקלאי בשנת 2018, עלייה ביבוא רכבים

המסחר בשנה החולפת הושפע משינויי מחירים בעולם והיחלשות השקל ביחס למרבית המטבעות הנסחרים בישראל. היצוא הישראלי הסתכם בכ-195 מיליארד שקל
מורן ישעיהו |

בשנת 2018 הסתכם היצוא הישראלי בכ-195 מיליארד שקל, גידול של 1.9% לעומת שנת 2017, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עיקר היצוא היה תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) - 83% מיצוא הסחורות.

המסחר בשנה החולפת הושפע משינויי מחירים בעולם ושינוי בשער השקל לעומת המטבעות בהן מתבצעות עסקאות היבוא והיצוא. בתוך כך, בשנת 2018 נחלש השקל ביחס למרבית המטבעות הנסחרים בישראל: ביחס לאירו ב-4.3%, ביחס לליש"ט ב-3.4%, ביחס לין היפני ב-1.4% וביחס לפרנק השוויצרי ב-0.5%. מנגד, התחזק השקל ביחס לדולר ארה"ב ב-0.1% וביחס לדינר הירדני ב-0.2%.

ירידה ביצוא החקלאי, עלייה ביצוא מזון

בהתפלגות לפי ענפים, ירידה של 22.3% ביצוא נרשמה בענף התרופות ומוערכת בסכום של 6 מיליארד שקל. לעומת זאת, עלייה של 12.3% נרשמה ביצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי - סכום המוערך ב-4.6 מיליארד שקל.

עוד עולה כי יצוא מוצרי המזון עלה ב-10.3% בהשוואה לשנת 2017 ויצוא מוצרי עור עלה ב-16.4%. לעומת זאת, יצוא הרהיטים ירד ב-13.9% בהשוואה לשנת 2017 כאשר במוצרי ההלבשה נרשמה ירידה של 11.8% ביצוא.

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים נטו) הסתכם בשנת 2018 ב-24.3 מיליארד שקל, נמוך ב-0.5% בהשוואה לשנת 2017.

 

היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בשנת 2018 ב-4.1 מיליארד שקל, לעומת 4.4 מיליארד ש"ח בשנת 2017 - ירידה של 8%. ירידה נרשמה גם ביצוא ההדרים והפירות (ללא פרי הדר) שירדו ב-18.7% ו-13.5% בהתאמה. 

עלייה ביבוא מוצרי צריכה בדגש על תחבורה

יבוא הסחורות בשנת 2018 הסתכם ב-286.4 מיליארד שקל במחירים שוטפים - גידול של 41.8 מיליארד שקל לעומת שנת 2017. 41% מכלל היבוא היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 20% יבוא מוצרי צריכה, 17% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 13% יבוא חומרי אנרגיה ו-9% יבוא יהלומים, אוניות ומטוסים.

במוצרי הצריכה נרשמה עלייה של 13.8% ביבוא כאשר עיקר העלייה התבטאה ביבוא מוצרים בני קיימא (לתצרוכת אישית), 15.4%, בהם כלי תחבורה שם נרשמה עלייה של 26.6%. עוד נרשמה עלייה של 12.8% ביבוא מוצרים לצריכה שוטפת כאשר עיקר העלייה הייתה ביבוא כלי בית (32.2%).

קיראו עוד ב"בארץ"

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בשנת 2018 ב-20.4 מיליארד שקל לעומת 20.7 מיליארד שקל, נמוך ב-1.2% בהשוואה לשנת 2017. יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם) עלה בשנת 2018 והסתכם ב-37.4 מיליארד שקל, גבוה ב-36.6% לעומת היבוא בשנת 2017.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל