"בנוגע למה שאנחנו רואים בימים האחרונים במסכי המסחר של שווקי ההון בעולם ובארץ. אני מציעה לכולם לנהוג בקור רוח", כך אמרה הבוקר (ג') יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בכנס התאגידים העשירי של הרשות שמתקיים במתחם לאגו בראשון לציון. לדבריה "הנתונים מראים באופן עקבי שבטווח הארוך השקעה יציבה ולא תזזיתית בשווקי ההון הציבוריים השתלמה". "שכולם ישלבו ידיים וינהגו באחריות" בנאום פתיחת הכנס אמרה גואטה כי בשנים הקרובות הרשות תפעל לעודד שוק הון ציבורי הוגן, תחרותי, ומבוסס טכנולוגיה, מתוך מטרה לפתח ולקדם את הכלכלה הישראלית. "אני מאמינה בלב שלם ששוק ההון הישראלי וגם הרשות כבר מספיק בוגרים  ומספיק מנוסים כדי להבין שבעידן הנוכחי אם כל השחקנים בשוק ההון הציבורי ישלבו ידיים וינהגו בבגרות ובאחריות זה ישרת את טובת כולם", אמרה גואטה. אם לא תעשו תספורות, המשקיעים יישארו בנאומה שלחה גואטה הנחיות לכל השחקנים בשוק ההון, כאשר הפצירה בבעלי השליטה והמנהלים בשוק ההון להבין שאם הם לא "יספרו" את בעלי המניות מהציבור בחברות שלהם, מחר אותם בעלי מניות לא יאבדו אמון וימאסו בשוק ההון הציבורי הישראלי בכלל. לדבריה, אותם בעלי מניות יכולים בקלות להעביר את השקעותיהם לחברות זרות או לחברות ישראליות בבורסות מעבר לים, או לנכסים אחרים. "על שומרי הסף להבין שלא ניתן לעגל פינות - בדיוק מאותה סיבה", אמרה גואטה. "המוסדיים צריכים להתחיל להשתמש בכוח שבידיהם" מסר דומה שוגר למשקיעים המוסדיים אשר נדרשו להבין שהגיעה השעה להפגין אקטיביות, הגיעה השעה להשתמש בכוח שבידיהם כדי להשיא את ערך האחזקה שלהם באופן אופטימלי, ולטווח הארוך. "בידי המוסדיים הכוח להשפיע על זהות הדירקטורים ועל עיצוב שולחן הדירקטוריון ובכך לתרום לעצמאותו. אני סבורה שלהם שמור תפקיד ומשקל ייחודי באחריות המוטלת עליהם, בייחוד לאור הגידול המתמיד בהיקף הנכסים המנוהל על ידם", אמרה גואטה. "הבורסה צריכה להפסיק להיות פאסיבית" לדברי גואטה, "על הבורסה להבין - והיא אכן כבר הבינה - שכדי להיות זירת מסחר רלבנטית במאה ה-21 היא צריכה לשנות לחלוטין את התפיסה הפאסיבית שהנחתה אותה בעבר ובמשך שנים, ושהובילה לקיפאון בפעילותה". "הרשות כבר הבינה שהחוק מיושן. אולי נאמץ את המודל הבריטי" "וגם אנחנו ברשות צריכים להבין – וכבר הבנו - שגם המסגרת הרגולטורית וגם תפיסת ההפעלה של הרגולטור חייבות להיות מעודכנות בהתאם למתרחש בשטח. כי חוק שהתאים לפני 20 שנה עלול שלא להתאים למציאות היום. שוק ההון של היום אינו שוק ההון של אתמול, ובוודאי שלא שוק ההון של מחר", אמרה גואטה. לדברי גואטה, אין זה מתפקידה של תפקיד הרשות לקבוע איך יראה השוק ועלייה להימנע ככל האפשר ממעורבות יתר, בעניין זה הציעה גואטה מודל אפשרי לחיקוי: ה-Stewardship Code הבריטי, שהושק ב-2010 על רקע תהליכים של פיזור שליטה בשוק הבריטי והחל במקביל לגישה בה נקט הרגולטור הבריטי לעידוד דירקטוריונים עצמאיים עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים. מדובר בקוד התנהגות ראויה המגדיר עקרונות להתנהגות אפקטיבית של משקיעים מוסדיים בבריטניה. מטרתו העיקרית היא להפוך את המשקיעים המוסדיים המנהלים כספי אחרים להיות פעילים בענייני החברות בהן הם משקיעים, ולטובת החוסכים. "באופן מפתיע, ובשונה מאצלנו – הקוד שהינו וולונטרי, מאומץ בבריטניה באופן כמעט גורף. לדעתי יש לשקול לאמץ גם בישראל קוד התנהגות כזה ובכוונתי לדון בכך עם הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, חברי ד"ר משה ברקת", אמרה גואטה.  מבנה הבעלות על חברות ציבוריות משתנה הצעתה של גואטה לאימוץ המודל הבריטי, מגיעה על רקע תופעה שניתן לראות בשנים האחרונות בשוק ההון הישראלי של ריבוי חברות ללא שליטה. בעוד בסוף שנת 2010 כ-96% מהחברות הרשומות למסחר רק בתל אביב נשלטו על ידי בעלי שליטה, או קבוצות שליטה. הגרעין הממוצע של השליטה עמד אז על כ-65%. רק לחברה אחת מבין החברות שהרכיבו את מדד ת"א 100 באותה שנה הייתה בעלות מבוזרת. במצב הנוכחי, כ-90% מהחברות הרשומות למסחר רק בתל אביב נשלטות על ידי בעל שליטה, שמחזיק בממוצע 51% מההון, ובת"א 125 יש כבר 10 חברות עם בעלות מבוזרת. "מדובר בהתפתחות טבעית של שוק שמתבגר ומאבד את זהותו המשפחתית המקורית. בעולם כזה הציבור ישלוט בעתיד בחברות באופן עקיף, בעיקר באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את כספו. אבל, כידוע, לצד הסמכות והכח מגיעה גם האחריות. ואני מצפה, במצב החדש שנוצר, מכל הגורמים לנהוג באחריות", סיכמה גואטה.