יוסי פרנק
צילום: Bizportal

מהכישלון של פלוג ועד משבר האמון של בנק ישראל - משימתו של פרופ' ירון

אם אכן נכון מה שפורסם אתמול והנגיד החדש לא היה מעורב בקבלת ההחלטה בעניין הריבית הרי שמצפה לו עבודה רבה עם כניסתו לתפקיד // דעה


 

יוסי פרנק | (11)

החלטת הריבית אתמול, יותר משהפתיעה, חשפה שוב את תהליך אובדן האמינות ממנו סובל הבנק המרכזי כבר שנתיים וזה מסוכן.

 

ההחלטה להעלות את ריבית בנק ישראל ל-0.25% (לכתבה המלאה), לראשונה מזה שלוש וחצי שנים, הפתיעה את מי שרצה להיות מופתע. אם נבחן זאת כלכלית, ניתן למצוא סיבות רבות מדוע היה צריך להעלות ריבית כבר אתמול וסיבות רבות לא פחות מדוע צריך היה להמתין. אבל האופן בו התקבלה ההחלטה ומה שליווה אותה מהווים בעיני נורת אזהרה, שמהבהבת כבר למעלה משנתיים ומטילה עננה כבדה על תהליכי קבלת ההחלטות בבנק ישראל ועל אמינותו.

הכישלון של פלוג ומשבר האמינות של בנק ישראל

הנגידה לשעבר קרנית פלוג תיזכר בעיקר בגלל שני דברים - העלאת רמת האיבה בין האוצר ובנק ישראל לשיאים חסרי תקדים והאנמיות המוחלטת בתהליכי קבלת ההחלטות של הבנק, תוך שהנגידה מובלת למעשה על ידי מחלקת המחקר שלה שדאגה לאורך כל הדרך להתעלם מהמציאות, לעוות נתונים עד כדי סילופם ובסופו של דבר לפעול בניגוד למדיניות המוצהרת של בנק ישראל תוך פגיעה קשה באמינותו.

ממשרד האוצר ובעיקר משר האוצר אין לי הרבה ציפיות. זהו גוף פוליטי יותר משהוא ציבורי ועל כן האינטרס שלו לעיתים צר ולא רואה את טובת המשק כראשונה במעלה. מבנק ישראל הציפיות שונות. קשה לי להעלות על הדעת את פישר, קליין או פרנקל מגיעים לשפל כה עמוק במערכת היחסים בין שני הגופים שאמורים לנווט את כלכלת ישראל. לצער כולנו האנמיות של פלוג הביאה למצב הלא בריא ששורר היום ואת זה יצטרך הפרופסור אמיר ירון לתקן.

מה שחמור יותר בעיני היא מערכת קבלת ההחלטות בבנק בשנתיים האחרונות, מערכת שלוותה בהחלטות מנוגדות להצהרות הבנק ולעיתים באי מעש, מערכת שהגיעה לשיא השפל אתמול במה שליווה את תהליך החלטת הריבית. עד עכשיו אני מתקשה להאמין שהנגיד החדש לא היה מעורב בהחלטת הריבית ונודע לו עליה מהתקשורת. זה לכל הפחות מה שפורסם אתמול. עולה על דעתכם דבר שכזה? האם יש כאן ניסיון של הדרג הניהולי להראות למנהל הנכנס מי בעל הבית כאן? תהא אשר תהא הסיבה, בעיני הדבר הזוי ולא ראוי.

אבל מדוע אינני מופתע? היות ואני מלווה בפורומים שונים את תהליכי קבלת ההחלטות בבנק, בעיקר בנושא שער החליפין. הייתי שותף לדיונים בוועדת הכספים של הכנסת ושמעתי את טיעוניהם של בכירי הבנק שהוטעו על ידי מחלקת המחקר שלהם שלא צריך להיות מומחה גדול על מנת להבין שלדעתם אין צורך בהתערבות ושוק המט"ח הוא שוק חופשי. לא מעניינות העובדות. לא משנה שבמשך למעלה ממאה ימי מסחר בשנת 2017 השוק המקומי היה נתון למניפולציה פרועה. יש מטרה וכל האמצעים כשרים.

בשנתיים הראשונות לכהונתה עוד נהנתה הנגידה מהקרדיט שהעניקו השווקים לקודמה בתפקיד אולם מה שקרה בשוק המט"ח (וכמובן שאפשר להזכיר גם את ה"טיפול" בבנקים) הביא לאובדן האמינות, שרק הלך והחמיר עד לשיא אתמול.

הדרך להחלטת הריבית

בנק ישראל, בניגוד להצהרותיו, לא טיפל בכשלי השוק למרות שכשלים אלו בלטו במיוחד והעידו על מסחר לא תקין, מה שגרם לשקל להגיע לשיא כל הזמנים בשנתיים האחרונות. בנק ישראל הבטיח שיש לו כלים חדשים לזיהוי הכשלים אולם משום מה הוא כמעט ולא התערב בשוק, מה שתרם להתחזקות חסרת פרופורציות של השקל ולסנדול הבנק בכול הקשור למועד העלאת הריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וכשתוצאות המדיניות הרופסת החלו לבוא לידי ביטוי ברבעון השני השנה (ידוע שהשפעת שערי החליפין על הצמיחה מגיעה באיחור של 12-18 חודשים) שוב הזדרזו אנשי מחלקת המחקר להצהיר שמדובר בתופעה חד פעמית ושהאינדיקטורים מראים שהצמיחה חוזרת לתוואי הרצוי ברבעון השלישי - כבר אז צחקתי בעצב. הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר הוכיחו את ההיפך.

ולא סתם עולה חמתם של חלק מהכלכלנים והאנליסטים בכל הקשור להחלטת הריבית - מה היה שונה לפני חודש? לטענת הבנק המרכזי הם רצו לראות שהאינפלציה מתבססת בתוך היעד. האם היא מתבססת? אחרי ירידות של 25% במחירי הנפט וטירוף המחירים במבצעי סוף השנה שהחלו בבלאק פריידי יש למישהו ספק מה יהיו המדדים הקרובים?

אם אכן נכון מה שפורסם אתמול והנגיד החדש לא היה מעורב בקבלת ההחלטה בעניין הריבית הרי שמצפה לו עבודה רבה עם כניסתו לתפקיד. בראש ובראשונה עליו לשקם את אמינות הבנק בעיני אנשי המקצוע והציבור. לאחר מכן עליו לשקם במהרה את מערכת היחסים עם האוצר על מנת להחזיר את המשק לתוואי צמיחה רצוי. כולנו מאחלים לו בהצלחה.

הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    איתי 02/12/2018 08:23
    הגב לתגובה זו
    די. נמאס. כבר שנתיים אתה כותב טור אחר טור. משנה את המילים, אבל כותב את אותה המנגינה.לא השתכנעתי בפעם הראשונה ... ובטח לא בפעם העשירית.אתה מייצג ומקבל משכורת מהיצואנים. יש לך אינטרס בשער דולר גבוהה .. ואת זה אתה לא כותב.
  • 10.
    בני גור 01/12/2018 21:40
    הגב לתגובה זו
    ששמוק כמוך, דיבר שנה שלמה על דולר שצריך לעלות, ובסוף הדולר ירד, מה שמלמד שחוץ מלקשקש אתה לא מבין כלום.
  • 9.
    מוטי 30/11/2018 15:18
    הגב לתגובה זו
    אתם היחידים שעוד מוכנים לפרסם את השטויות שלו.
  • 8.
    לזרוק את טרכטנברג 29/11/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בישראל, עקב המלצתו להעלות שיעור מס רווחי בורסה ל-25%. שיילכו שניהם לעזאזל.
  • 7.
    יעקב 28/11/2018 08:00
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה הבעיה בבנק ישראל לאיזה משבר הוא בדיוק הכניס את המדינה אתה עוד קשקשן שנותנים לו לכתוב שטויות
  • 6.
    ישראל ישראלי 28/11/2018 00:05
    הגב לתגובה זו
    עלומים דאגו ששער הריבית תהיה אפסית, על מנת שבועת הנדלן תגדל תפרח עד שבקרוב אינשלה תתפוצץ סוף סוף לכולכם בפנים
  • 5.
    כל הכבוד 28/11/2018 00:00
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שכל הכוונה של הבנק הייתה להוכיח מי הבוס. אין שום סיבה מוצדקת לאור הנתונים של החודשיים האחרונים להעלות ריבית. זה רק מוכיח כמה שכן היה ניתן להעלות אותה חודשים קודם לכן. נקווה שאמינות הבנק תשתפר בעתיד. בהצלחה ירון!
  • 4.
    ישראל ישראלי 27/11/2018 23:59
    הגב לתגובה זו
    ותומך בשקל אם תסתכל על הטסט שנעשה כמדומתני ב 2008 שער הדולר ירד עד לכ 3.2 שקל לדולר. והוא לא נתן מאז לשקל לרדת מתחת ל 3.6 ו 3.5
  • 3.
    משקיע 27/11/2018 23:28
    הגב לתגובה זו
    ההסבר הוא פשוט מאוד: לא השתנה כלום מהחודש שעבר!!!!! הדבר היחיד שהשתנה שהנגיד המיועד לא מעוניין שיעלה את הריבית מהחודש הראשון לכניסתו לתפקיד. כי לרוב אם לא היו מעלים את הריבית כבר החודש ובמקביל בחודש דצמבר הפדראל בארהב יעלה את הריבית אז לא יהיה מנוס אלא שגם כלכלת ישראל תיישר קוו וגם היא תעלה את הריבית. אז אחרי העלאת הריבית עכשיו אם הפדראל ריזרב יעלה את הריבית שוב בארהב וכאן לא יעלו את הריבית אז לא יהיה נורא! פשוטו כמשמעו הנגיד החדש לא רוצה מכשנכנס יעלה ריבית!!! אז הוא בעצמו ביקש שיעלו אותה עכשיו כדי שכניסתו תהיה יותר נוחה ופחות חשופה לביקורת כבר מהחודש הראשון לכניסתו לתפקיד.
  • 2.
    צריך לסגור את בנק ישראל שעושה רק נזקים (ל"ת)
    צדיק 27/11/2018 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיסוף 27/11/2018 16:17
    הגב לתגובה זו
    דולריורו מול השקל 7.9 תיסוף ענק מול השקל חיזוק השקל כאשר תמיד היה 8.4 - 8.5 לצמד מול השקל
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).