חתימת הסכם תעש
צילום: דוברות משרד האוצר

נחתם ההסכם להפרטת תעש, אלביט תשלם 1.8 מיליארד שקל

"בקצב הזה, ובאורח חשיבה כזה, לא ירחק היום שבו יופרטו גם חיל האויר או סיירת מטכל"-  ח"כ יחימוביץ'. אלביט תמכור שטחים של תעש ברמה"ש עבור 1.4 מילארד שקל
גיא עיני | (2)

ההסכם להעברת מניות תעש לאלביט מערכות נחתם היום (א') בירושלים בתמורה לכ-1.8 מיליארד שקל, מתוכו סכום של כ-1.4 מיליארד שקל ישולם במועד השלמת העסקה והיתרה בשני תשלומים, ב-2020 וב-2022, ועוד 100 מיליון שקל תלוי תוצאות.

ההחלטה על הפרטת תעש התקבלה על ידי הממשלה בשנת 2013. בסופו של הליך תחרותי למכירת החברה שנוהל על ידי רשות החברות הממשלתיות בשנת 2015, נותרה אלביט מציעה יחידה. ביוני 2017 הסמיכה הוועדה למכירת מניות המדינה את החשב הכללי רוני חזקיהו לנהל משא ומתן עם אלביט על תנאי המכירה. במסגרת המשא ומתן הגיע החשב הכללי לסיכום עם אלביט, שאושר על ידי הוועדה במחיר הנקוב מעלה.

במעמד החתימה השתתפו החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, ראש רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט, מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם, ראש רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון, בעל השליטה בחברת אלביט מערכות מיכאל פדרמן ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס.

על פי המתווה, אלביט מערכות תפנה את מתחם תע"ש ברמת השרון, שטח בהיקף של כ- 6,000 דונם, בשלבים וזאת עד לשנת 2023 ובתמורה ל-1.5 מיליארד שקל. בשלב הראשון, כבר במהלך שנת 2019, יפונו כ-600 דונם אשר יאפשרו פיתוח של 10,000 יח"ד וזאת לאחר שיושלם טיהור הקרקע ותאושר תכנית המקודמת ע"י המדינה למגורים (לכתבה המלאה).

"זהו יום חשוב לתעשיות הביטחוניות בישראל. שנים רבות מדברים על המהלך החשוב הזה - אנחנו מבצעים אותו. הפרטת תעש תתרום לכלכלת ישראל במספר אפיקים: שדרוג התעשיות הביטחוניות ושיפור כושר התחרות של היצוא הביטחוני, יצירת עצמאות לחברה והפסקת התלות בקופת המדינה, יצירת אלפי מקומות עבודה בנגב ובגליל ופינוי קרקעות לבנייה לזוגות צעירים באזורי ביקוש. שיתוף פעולה פורה של כל הגורמים הביא אותנו היום לרגע החתימה. מדינת ישראל ואזרחי ישראל כולם ירוויחו ממהלך זה בשנים הקרובות", אמר שר האוצר, משה כחלון.

"הסינרגיה בין היכולות של שתי החברות והמיצוב הגלובלי של אלביט מערכות יאפשרו לנו להציע פורטפוליו משופר ולממש את הפוטנציאל הבינלאומי הגלום בטכנולוגיות של תעש, ובשל כך רכישה זו הנה משמעותית לאסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלנו". אמר נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל (בוצי) מכליס והוסיף: "לאלביט מערכות יש ניסיון מוכח בביצוע מוצלח של רכישות גדולות ואני משוכנע שרכישה זו תתרום לכלכלת ישראל, לעובדים והלקוחות של שתי החברות ולבעלי המניות שלנו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Gershon 26/11/2018 17:46
    הגב לתגובה זו
    שלי יחימוביץ' זבל אנושי בורה מדהימה! אפס הבנה בנושאים כלכליים! ומרות זאת תוחבת את אפה המכוער בנושים כלכליים ויתרה מכך גורמת לנזק מדיד!
  • 1.
    אני 25/11/2018 16:24
    הגב לתגובה זו
    1. תמצאי חתן כבר. 2. את הצבעת בעד התהליך בועדת הכספים לפני 5 שנים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.