לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט: מלחמת הסחר מעלה הילוך
שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר על רקע הסגירה היציבה ביום המסחר האחרון, כאשר נתוני האינפלציה החלשים יחסית שפורסמו בשבוע שעבר בארה"ב ממשיכים להעניק רוח גבית, שכן החשש מהידוק מוניטרי חד יותר מצד הפד' מתפוגג במעט. בתוך כך, לאחר שבועיים של הפסקה, הפד' צפוי כעת לחזור לצמצם את מאזנו.
יונתן כץ, לידר שוקי הון: "התשואות הארוכות בארה"ב שמרו על הרמה הגבוהה קרוב ל-3% אשר נקבעה למעשה בשל עלייה מהירה בשכר לשעת העבודה (2.9%) וזאת למרות התמתנות באינפלציה ועלייה מתונה מאד במסחר הקמעונאי. התבטאות ניצית של אחד מראשי הפד ועלייה חדה באמון הצרכני תמכה בעליית תשואות נוספת ביום שישי. גם ה- ECB וגם הבנק המרכזי באנגליה השאירו את הריבית ללא שינוי. צפוי שבוע שקט לקראת החלטת הריבית ב- 26/9 עם סקרי ציפיות בתעשייה. state empire מחר, פילדלפיה ביום חמישי, והתחלות הבנייה ביום רביעי".
ברקע, הנשיא טראמפ מתכונן להטלת מכסים בגובה של 200 מיליארד דולר על סין למרות מאמצי השיחות שמקדם שר האוצר האמריקני, סטיב מנוצ'ין.
אירופה – ה-ECB נוקט בצעד האחרון לפני סיום ההרחבה הכמותית
גיא בית-אור, בית ההשקעות פסגות: "המהלך היה צפוי לחלוטין. ה-ECB הודיע על צמצום רכישות האג"ח מ-30 מיליארד אירו בחודש ל-15 מיליארד אירו בכל חודש עד סוף השנה, כאשר בדצמבר תכנית ההרחבה הכמותית צפויה להסתיים. כאמור, החלטה זו הייתה צפויה לחלוטין שכן דראגי הכין את השווקים לכך כבר לפני מספר חודשים.
למרות שתחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה, יו"ר ה-ECB מריו דראגי נשמע מאוד אופטימי בכל הנוגע לכלכלת גוש האירו, ובפרט התייחס לשוק העבודה החזק וקצב הגידול הניכר בשכר. כאשר העיתונאים הקשו על דראגי ושאלו אותו בנוגע לאיטליה, או באופן יותר ספציפי - כיצד שוק האג"ח שלה צפוי להתמודד עם סיום ההרחבה הכמותית לאור מצבה בשווקים וברמה הפיסקאלית, אמר דראגי כי אין זה מתפקידו של הבנק המרכזי לממן את הממשלות ועל קובעי המדיניות יהיה למצוא פתרון.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטרה היחידה של ה-ECB כפי שהדגיש דראגי הוא יציבות מחירים. בהתייחסו לאיום על אירופה מכיוון השווקים המתעוררים אמר כי אין להתייחס אליהם כמקשה אחת וכי המשברים בטורקיה וארגנטינה אינם מייצגים חולשה כללית של המתעוררים. לפחות בנושא זה נאלץ לחלוק על דראגי שכן רמת החוב החיצוני הגבוהה מאפיינת לא מעט שווקים מתעוררים. כל עוד הפד ממשיך להעלות ריבית והדולר מתחזק, החולשה של השווקים המתעוררים כמכלול תימשך ותשפיע גם על גוש האירו".
בשורה התחתונה, ה-ECB נחוש בדעתו לסיים את ההרחבה הכמותית ולספק העלאת ריבית אחרי קיץ 2019. להערכתנו, מאזן הסיכונים שעומד בפני אירופה – האטה בסין, חולשה בסחר העולמי, משבר בחלק מהשווקים המתעוררים, עליה במתחים הגיאופוליטיים סביב סוגיות הסחר ועוד - צפוי להקשות על ה-ECB לספק העלאת ריבית גם ב-2019, במיוחד לאור העובדה שדראגי מסיים את תפקידו באוקטובר 2019. סביר להניח שאת העלאות הריבית, אם יהיו, הוא יותיר לנגיד הבא.
אירועים בולטים השבוע:
יום שלישי (11:15 שעון ישראל) - נגיד הבנק המרכזי, מריו דראגי נואם.
יום רביעי (06:00 שעון ישראל) - הצהרת מדיניות מוניטרית של בנק יפן
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
