"רמת התמחור הנוכחית הפכה את אירופה לאטרקטיבית"
שבוע המסחר בוול סטריט צפוי להפתח ביום שלישי, וזאת לאחר חופשת יום העבודה (Labor Day) במהלכה לא יתקיים מסחר בוול סטריט ביום שני. ברקע לפתיחה, דיווחים בכלי התקשרות האמריקאים על כך שהנשיא טראמפ אמר לעוזריו על כוונתו לצאת מארגון הסחר הבינלאומי, כשבמקביל שיחות הסחר עם קנדה צפויות להחל השבוע, כשעל פי הדיווחים, טראמפ מתכוון להגיע לפתרון מול קנדה תוך 90 יום.
סוגיית מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין צפויה לחזור בימים הקרובים למרכז הבמה, כשהשבוע צפוי להגיע הדד-ליין לסבב נוסף של מכסים מצד ארה"ב על סחורות סיניות. ע"פ הפרסומים האחרונים, הנשיא טראמפ נוטה לאשר את אותם מכסים, בהיקף של 200 מיליארד דולר.
יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר במגמה מעורבת, כאשר אפל ואמזון המשיכו לטפס. אפל (סימול:AAPL), שמהווה קרוב ל-12% ממדד הנאסד"ק, סגרה חודש חזק במיוחד עם זינוק של קרוב ל-20%. עבור הנאסד"ק, היה זה חודש אוגוסט החזק ביותר מאז שנת 2000.
באירופה, מצב העניינים יותר יציב, כאשר מגמת ההפרדות מארה"ב בשנה האחרונה המשיכה גם באוגוסט. אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות: "ההיפרדות באה לידי ביטוי באופן טבעי גם בפערים משמעותיים ברמות המכפילים בין השווקים השונים, פערים שמחייבים לעצור רגע ולחשוב על שינוי האפשרות לשנות פוזיציה. עם זאת, מכיוון שאסטרטגיה שמבוססת על פערי תמחור בלבד נראית לנו טכנית מדי, הדרך הנכונה להערכתנו לבחון את פערי התמחור היא מול תרחישי המאקרו הסבירים.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבית ההשקעות פסגות החזירו את אירופה להמלצה של משקל יתר, כשלדבריו של גרינפלד: "אירופה לא חפה מסיכונים (חשיפה של הבנקים למתעוררים, מלחמת סחר, פוליטיקה באיטליה). אך בניגוד לשווקים המתעוררים, על אף סיכונים אלו, ההסתברות למשבר באירופה היא עדיין כמעט אפסית.
יתרה מכך, התחזקות הדולר מייצרת דווקא רוח גבית לפירמות האירופאיות והכלכלה אף צפויה ליהנות ממדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה בשנים הקרובות. לכן, בניגוד לשווקים המתעוררים אנו מעריכים שרמת התמחור הנוכחית הפכה את ההשקעה באירופה (ללא בריטניה) לאטרקטיבית, ואנו ממליצים להגדיל את המשקל של האזור ובעיקר של גרמניה וצרפת למשקל יתר"
אירועים כלכליים בולטים השבוע:
יום שני, 10:55 שעון ישראל - פרסום נתון מדד מנהלי הרכש לחודש אוגוסט בגרמניה
יום חמישי, 15:15 שעון ישראל - פרסום נתון מדד התעסוקה לחודש אוגוסט בארה"ב
- 2.אפל חמניות FAANG 03/09/2018 08:15הגב לתגובה זועניין של ימים לדעתי
- תואיל לנמק מדוע -אפל לקראת מימוש חזק-והערכת זמן -ברכות (ל"ת)עוקב 03/09/2018 10:21הגב לתגובה זו
- 1.noamro 03/09/2018 08:11הגב לתגובה זוהמצב הכלכלי בדרום אמריקה לא מזהיר בלשון המעטה וגם הסיפור בטורקיה רק בתחילתו. הבנקים האירופים חשופים מאוד לשני השווקים האלו וביחד עם עליית אגרות החוב של איטליה שאף אחד חוץ מהבנק המרכזי האירופי לא רוצה לקנות לא רואה בשוק האירופי כזה הזדמנות. נכון שהמחירים באה"ב גבוהים מאוד אבל מצד שני הם מבוססים על צמיחה אמיתית ועלייה ברווחים. לעומת זאת השווקים האירופים מדשדשים ואפילו בירידה אבל לדעתי השוק צודק.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
