מהומה על לא מהומה - דשדוש מוחלט במדד המעו"ף
פעם נוספת פריצת שווא, פעם נוספת שורט סקוויז, ולאחריו לונג סקוויז. האופציות מייצרות רעש בשוק אך דבר לא השתנה, מה האסטרטגיה המתאימה במצב זה?
בסקירה האחרונה, עת המדד עמד על 1580, הערכנו כי הוא לפני מהלך ממשי מעלה, אם בכלל יגיע תיקון קטן, ובהתאם הצענו אסטרטגיה המניחה דשדוש או ירידה קלה. לקחנו בחשבון גם אפשרות עליה מהירה כתוצאה משורט סקוויז (בזה למעשה עסקה הסקירה האחרונה) ובהתאם ההגנה נותרה כאופציה חודשית ואילו הכתיבה כאופציה שבועית. תוך יומיים האסטרטגיה הגיעה לתשואה דו-ספרתית וכמובן סגירה מהירה אלא שההפתעה נמשכה עם עליה לרמת 1600 שלמעשה ניפחה את הפרמיה של האופציה החודשית מעבר לפרמית השבועית שמלכתחילה החלה כעמוק בכסף. אז מה היה לנו בשבוע החולף? האמת שכלום ושום דבר. פעם נוספת פריצת שווא, פעם נוספת שורט סקוויז, ולאחריו הבוקר באופן לא מפתיע אנו חווים לונג סקוויז. האופציות מייצרות רעש בשוק אבל אם סקירה קודמת היתה לפני כשבועיים במדד 1580 וכעת אנו על 1590 אזי באמת שדבר לא השתנה. האמור נכון כמובן לת"א ולא לניו יורק שממשיכה לטפס אל עבר שיאים חדשים אבל הנה זווית חדשה להסתכלות על הנעשה בשוק המעמידה אפילו את העליה הנוכחית בסימן שאלה: המהלך האחרון יצא לדרך במקביל לזינוק בשער הדולר של כמעט 2%. ההשפעה הטכנית של העליה בשער הדולר שוות ערך ל-18 נקודות מדד, קרי אחוז וקצת במעוף ומכאן שלמעשה בניכוי ההשפעה הטכנית נותרנו במקום (המהדרין יוסיפו ירדנו נקודות בודדות). שחקני המעוף אינם רואים נפילה בשער הדולר – ההיפך הוא הנכון. אנו מצפים להמשך טיפוס ולחציית רמת 3.7 שקל/דולר בשל הפרשי הריביות אלא שזה מתפרס כמובן על פני תקופה. בטווח המיידי שער הדולר יוצר רעש ומכאן "הדרמה" בשוק. לסוחרי האופציות החודשיות אין כאן סיפור והם ממשיכים להתנהל בעצלתיים. הסיפור של האופציות השבועיות הוא כבר שונה: בתרחישי הבורסה לאופציות השבועיות כעת יחס פרמיה/ סיכון מתקרב כבר לסביבות ה-40%. רשות ני"ע יצאה בתקיפות נגד האופציות הבינאריות שהן צרה צרורה אלא שעל הדרך האופציות השבועיות כרגע מגלמות קזינו מוחלט ביחס האמור לעיל. באופן עקבי אופציות של עשרות שקלים, פעם בצד הזה ופעם בצד הנגדי, גומעות מאות אחוזים ביום ומכאן שהתמחור שלהן לוקה עד בלתי אפשרי. הוסיפו לכך העובדה שברוב הזמן המסחר דליל באופציות הרחוקות, ואפילו ברביעי הוא מעביר הילוך רק בשעות הצהרים המאוחרות וקיבלנו מתכון לאסון אם לא על בסיס שבועי אזי פעם במספר שבועות. עכשיו תאמרו ובצדק שמי שנכנס לקזינו בעיה שלו אלא שהאופציות השבועיות שמטרתן לכאורה הוספת הנזילות בשוק, ומטרתן האמיתית היא הגדלת עמלות, גוררות את כל השוק עמן. נפילה/ זינוק במעוף גורר את תעודות הסל, שבתורן משפיעות בעקיפין על הקרנות ואפילו האג"ח שלכאורה לא קשור לסיפור מושפע בגלל הקרנות המעורבות. אחד הדברים הזניחים ביותר בשוק מבחינת היקף פעילות גורר עכשיו בורסה שלמה ולכן בפריזמה הקצרה תיתכן תנועה אלימה אבל הערכת שחקני המעוף היתה ונותרה דשדוש מוחלט בטווח הקצר. מהי האסטרטגיה המתאימה למצב זה? נכון לזמן כתיבת שורות אלה המדד עומד על 1590 והאסטרטגיה המתאימה למצב זה היא אוכף קטום המנצל את הקפיצה (הרגעית?) בסטיה: כתיבת PUT 1580 חודשי; כתיבת CALL 1590 חודשי; קנית CALL 1620 שבועי; קנית PUT 1550 שבועי. ירידה לסביבות 1585 ואנו כבר בתשואה מרשימה ומחייבת סגירה על אף שכמובן מרכז הרווח מצוי ב-1580. ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. אתר שחקן מעו"ף הינו אתר כלכלי העוסק בניתוחים ודעות בכל תחומי שוק ההון לרבות נגזרים
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)