פי כמה מרוויח העשירון העליון לעומת העשירון התחתון?
דוח התעסוקה השנתי של ה-OECD חושף תמונת מצב עגומה של ישראל בהשוואה למדינות האחרות החברות בארגון. איפה בכל זאת נרשמו נתונים חיוביים?
ארגון ה-OECD פרסם במהלך חודש יולי 2018 את דוח התעסוקה השנתי ממנו עולה תמונת מצב עגומה של ישראל במספר פרמטרים מרכזיים בהשוואה למדינות האחרות החברות בארגון.
בין הנתונים שנבדקו הם אי-שוויון תעסוקתי, שכר שנתי שעות עבודה, שיעור אבטלה ועוד. הנתונים מצביעים כי לישראל דרך ארוכה במטרה לשפר נתונים מהותיים בשוק העבודה, אולם לא הכל שחור כאשר נתון אחד מצביע על חוזקה בהשוואה לממוצע שנרשם בקרב החברות בארגון.
אחד הנתונים המכריעים שנבדקו על ידי חוקרי ה-OECD הוא אי-השוויון התעסוקתי בין העשירים לעניים בישראל. הנתון נבדק על ידי השוואה של ממוצע השכר בעשירון התשיעי לעומת ממוצע השכר בעשירון הראשון. מהתוצאות עולה כי בישראל השכר בעשירון התשיעי גבוה פי 7.22 בהשוואה לעשירון התחתון. מדובר בפער הגבוה ביותר מכל 38 המדינות שנבדקו. ממוצע המדינות המתועשות של נתון זה עמד על 3.4 כך שהפער בישראל גבוה מפי 2 מהנתון הממוצע.
נתוני אי השוויון התייחסו ברוב המדינות לשנת 2016 ואילו בישראל הנתונים העדכניים ביותר היו של שנת 2015. בשנת 2013 אותו הנתון עמד על 5.7, מה שמצביע על עלייה של כ-26.6% בשנתיים בלבד. נתון נוסף קשור שנבחן הוא הפער בין העשירון התשיעי לעומת העשירון החמישי. לפי מדד זה, ישראל נמצאת במקום השלישי לאחר קוסטה ריקה (2.93) וטורקיה (2.85) עם פער של פי 2.75 בשכרם של העשירים אל מול מעמד הביניים.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- דיסני בעסקה הגדולה ביותר שלה ואחד הארגונים הבינל' הכי משפיעים יוצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני השכר לשנת 2017 ממשיכים להציג תמונה עגומה בהשוואה לממוצע ה-OECD. השכר השנתי (בדולר אמריקני) הגבוה ביותר נרשם במדינת לוקסמבורג, שם קיבלו עובדים בממוצע 63,062 דולר בשנה תמורת עבודתם. סכום זה משקף שכר חודשי בגובה 19,117 ש"ח. ממוצע המדינות המתועשות עמד על 45,056 דולר בשנה שמשקפים 13,658 ש"ח בחודש. ישראל תפסה מקום טוב מתחת לממוצע כאשר אזרחיה ירוויחו 35,067 דולר בשנה או 10,630 ש"ח בחודש. במקום האחרון נמצאת מקסיקו עם שכר שנתי ממוצע בגובה 15,314 דולר.
נתוני שיעור האבטלה הם היחידים שהראו תמונה חיובית של ישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. הדבר הראשון שכלכלני הארגון ציינו הוא כי נתוני האבטלה לראשונה מציגים תמונה כללית חיובית יותר בהשוואה לתקופה של טרום משבר הסאב-פריים ב-2008. שיעור האבטלה ברוב המדינות הינו נמוך יותר בהשוואה לתקופת טרום המשבר. המדינה במקום הראשון המפוקפק עם שיעור אבטלה אסטרונמי של 21.5% הינה יוון שמתקשה עדיין להתאושש ממשבר החוב שפקד את אירופה ב-2010. מיד אחריהן נמצאות מדינות כמו ספרד ואיטליה עם שיעור אבטלה של 17.2% ו-11.2% בהתאמה.
לפי הדוח, בישראל נרשם בשנת שיעור אבטלה של 4.2% בשנת 2017, לעומת שיעור אבטלה של 4.8% בשנת 2016. כמו כן, עשור לפני כן בשנת 2007 נרשם שיעור אבטלה של 7.3% מה שמצביע על ירידה מתמשכת. ממוצע ה-OECD עומד במקרה זה על 5.8% ואילו המדינות בעלות שיעור האבטלה המינימלי הן יפן ואיסלנד, שם רק 2.8% ממבקשי העבודה אינם עובדים.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מבחינת המדינות שבהן עבדו הכי הרבה שעות ב-2017, עולה כי במדינות מרכז אמריקה, מקסיקו וקוסטה ריקה עובדים משמעותית יותר בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD בממוצע בשנה. בישראל עובדים בממוצע כ-1,885 שעות, כ-126 שעות מעל הממוצע של המדינות המתועשות שעומד של 1,795 שעות בממוצע בשנה. במדינות מסוימות ניתן למצוא קשר בין שעות העבודה לשיעור האבטלה, כך לדוגמא ביוון שם שיעור האבטלה גבוה ביותר עובדים הרבה מעל הממוצע - כ-2,018 שעות. הצרפתים עובדים הכי פחות עם 1,514 שעות עבודה שנתיות בממוצע.
כלכלני הארגון מציינים כי למרות נתוני האבטלה, העלייה ברמת השכר הינה איטית מאוד וכי למדינות יש עוד דרך ארוכה להגיע לרמות שנצפו בתקופת טרום המשבר. בסוף 2017, הגידול הנומינלי בשכר היה רק חצי מהגידול שהיה טרם המשבר ב-2008. מה שיותר מדאיג, זה שהעלייה בשכר שכן נרשמה הייתה משמעותית הרבה יותר בקרב 1% מהעובדים שמרוויחים את רמות השכר הגבוהות ביותר. בכך נוצר מצב שאנשים חזרו לעבוד אך מי שנהנה מהצמיחה הם רק שיאני השכר.
הכותב הוא ליאור נחום, מייסד ומנהל גיוס בחברת השמה StarHunter
- 4.לימבו 16/07/2018 11:38הגב לתגובה זוהכנסה למשק בית? שכר למשק בית?
- 3.אחד 15/07/2018 10:50הגב לתגובה זובפערי שכר בין עשירונים, בסביבה שמזוהמת באין מפריע על ידי תעשיינים, ובממשלה שמפגינה רפיון מול בעלי הון.
- 2.לולו 15/07/2018 10:50הגב לתגובה זוכל הטבלה היא שקר עושר פיננסי לא נימדד רק בעבודה לאחוז גבוה. יש עוד הכנסות ברובם ללא מס כמו השכרת אדמות המדינה ע״י חקלאים לעיבוד כמו יח דיור ברוב הישובים החקלאים בארץ וכן העוני של הערבים והחרדים שזה שקר הכל עובד בשחור
- אשר 15/07/2018 12:47הגב לתגובה זווברוך השם מצבי היום עדיין פי כמה יותר טוב ממה שהיה לפני 40 שנה העובדה שיש מי שמרוויח יותר ממני - לא מהווה סיבה לדכאון או דכדוך - שמח בהלקי- שהוא משתפר כל שנה - בלי קשר לעשירון העליון - שלא ממש מעניין אותי!!!!
- 1.לקבלת תמונה סבירה יש להוסיף הכנסות שוטפות מנדל"ן (ל"ת)ארנון 15/07/2018 10:47הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
