גדי גליקברג
צילום: הדס אלדר

אל תמהרו להספיד את הביטקוין

בניגוד למניות, בעוד שערי המטבעות הדיגיטליים יורדים, גיוס הכספים בתחום הקריפטו מרקיע שחקים. היכונו לשלב הבא // דעה

גדי גליקברג | (4)

הכותרות האחרונות בתחום הקריפטו נראות קודרות למדי. סוכנויות הידיעות מדברות על "מרחץ הדמים של הביטקוין", ואחרים ממהרים כבר להספיד את כל תחום המטבעות הדיגיטליים יחד איתו. ובכן, הגיע הזמן לעשות קצת סדר.

אתר 99Bitcoin אוסף כבר מספר שנים הספדי ביטקוין מהתקשורת העולמית. מאז 2013, פורסמו לפי הספירה הזו, יותר מ-300 כאלה, המתחלקים בין כל אחת מהבועות שפקדו את הענף. וכן, המחזוריות הזו כבר נצפתה. בביטקוין היו עד היום שלוש בועות גדולות: ב-2013, ב-2014 וב-2017, כאשר דווקא הקודמות הקפיצו את ערך המטבעות השונים באחוזים גבוהים יותר מהבועה שחווינו כולם בסוף 2017.

אבל ההסתכלות על שערי המטבעות הדיגיטליים כאילו היו שערי מניות, מוטעית מיסודה, שכן כאשר שערי מניות נופלים בחדות, הם אמורים לשקף ירידה בהשקעות ובפעילות, ודעיכה כללית של החברה שמניותיה יורדות.

אבל בתחום הקריפטו המצב הפוך. בעוד שערי המטבעות יורדים, גיוס הכספים בתחום מרקיע שחקים. על פי הערכות איגוד הביטקוין הישראלי, רק בישראל פועלים למעלה מ-40 סטארט אפים מהתחום שגייסו סכומים של מיליוני דולרים על מנת לפתח טכנולוגיה הקשורה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. מהנדסים ומתכנתים שפועלים בתחום הקריפטו לא נשארים יום אחד ללא עבודה - החברות מחזרות אחריהן ללא הרף, ומגייסות אנשים איכותיים בכל העולם.

חברות בינלאומיות בתחום פותחות מרכזי פיתוח כאן בישראל ומגייסות לא רק את הכישרונות אלא גם את אלה שאפשר להכשיר לעבודה בתחום המטבעות הדיגיטליים. חברות המפתחות חומרה בתחום מוכרות ציוד ללא הרף והתורים לא מצטמצמים. האם כך נראה מרחץ דמים? האם כך נראית קריסה? ובכן, לא.

ענף הקריפטו הוא האבולוציה של הרשת

אם בשנות האלפיים אימצנו את האינטרנט, ועשור לאחר מכן התווספה מהפכת הקוד הפתוח, הקריפטו הוא החיבור של העולם המוניטרי אל שתי המהפכות הללו. וככזה, הגודל הפוטנציאלי שלו הוא בלתי רגיל. לכן, טבעי שתהייה התלהבות בדרך ושגם היא תשקע מידי פעם.

לעוסקים בתחום, הרגיעה הזו טובה ומאפשרת להכשיר את האנשים שגייסנו בחופזה בתקופת הבועה, לקצר תורים אספקה של חומרה ולפתח את השלב הבא, המתבקש, בהתפתחות של המטבעות הדיגיטליים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למעשה, גם בעבר תקופות השפל היו התקופות הטובות יותר - זה הזמן שבו ניתן להתמקד בפיתוח הטכנולוגיה, בניסויים שונים, בחיזוק המערכת ובעיקר לפעול בשקט ובעקביות כדי לפתח את השלב הבא. לא צריך להיבהל. חשוב להסתכל על הנתונים היסודיים של התחום: ההשקעות, ההעברות, כמות העניין, ולהבין, שזה לא הסוף, אלא רק ההתחלה.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בעל חזון 12/07/2018 17:28
    הגב לתגובה זו
    הקריפטו יגיע בצורה זאת או אחרת. זאת הדרך היחידה להיפטר מגופים רקובים של ממשל וחברות ענק. ביט קויין כנראה ימות אבל, בטוח יבוא משהו אחר במקומו
  • 3.
    אורי 12/07/2018 15:23
    הגב לתגובה זו
    הכותב מייחל לעליה בערך של הסחורה שהוא מנהל ואני משער גם מושקע בה. זה לא רציני חבר'ה..
  • 2.
    יאיר 12/07/2018 11:26
    הגב לתגובה זו
    בהתאם, הוא מפזר ססמאות חסרות תוכן. במציאות העובדות הפוכות לחלוטין כפי שאפשר לראות מחיפוש זריז בגוגל.
  • 1.
    יונתן 12/07/2018 11:19
    הגב לתגובה זו
    חברות מגייסות עובדים ומפתחות פרוייקטים הקשורים בבמטבעות קריפטוגרפיים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין במיליארדי דולרים כשבופעל ההתכנות הכלכלית תתגלה כאפסית. דה פאקטו רק אומר שהבועה הגיעה כבר לרמות הכי גבוהות - מי שחשוף אליה זה כבר לא רק המשקיעים הקטנים אלא חברות ענק וכמעט כל שוק ההייטק. אני לא יודע מי יהיה הראשון להתפכח ולהבין שבלוקצ'יין הוא בעצם גוגל שיט מתוחכם אבל כשזה יקרה כל הבורסות בעולם ירגישו את המפלה.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.