בנק ישראל הותיר היום (ב'), כצפוי, את גובה הריבית במשק ברמה של 0.1%. נזכיר כי שיעור הריבית נותר ללא שינוי מאז חודש מארס של שנת 2015. תוואי הריבית של בנק ישראל לא השתנה. הצפי: הריבית תעלה ל-0.25% ברבעון האחרון של השנה, ולעלות פעם נוספת ל-0.5% ברבעון השלישי של 2019. בבנק ישראל צופים כי שיעור הצמיחה במשק ב-2018 יגיע ל-3.7% לעומת 3.4% בתחזית הקודמת, ושל 3.5% בשנת 2019 - בדומה לתחזית הקודמת. בהודעתו היום מציין בנק ישראל כי "סביבת האינפלציה" ממשיכה לעלות, ולא משתמש, כבעבר, במונח "עלייה מסוימת". בנוסף, מדגיש בנק ישראל את העלייה בציפיות האינפלציה מהמקורות השונים, בניגוד ל"מגמה מעורבת בציפיות" (בהודעות הקודמות), תוך השמטת המשפט "אך כולן עדיין נמוכות מהיעד". תחזית האינפלציה בבנק ישראל צופים כי האינפלציה בסוף 2018 ובסוף 2019 תעמוד על 1.2% ו-1.5%, בהתאמה. התחזית עודכנה מעט כלפי מעלה יחסית לתחזית הקודמת, בעיקר בהשפעת העלייה במחירי הנפט. לדברי פלוג: "המדיניות המונטרית המרחיבה תמשיך לתמוך בהתבססות האינפלציה בתחום היעד". בנק ישראל כותבים בהודעת הריבית: "התחזית מבטאת את ההערכה שהאינפלציה תעלה במתינות לכיוון מרכז תחום היעד. התרומה העיקרית צפויה לנבוע משוק העבודה ההדוק, מצב המתבטא בעליות שכר מזה מספר שנים, אולם רק מ-2017 עלייה זו מתורגמת לעלייה בשיעור התמורה לעבודה בתוצר, ולכן תורמת לעלייה באינפלציה. מנגד, המשך הגידול בתחרות במשק, והצעדים שהממשלה נוקטת כדי להוזיל את יוקר המחיה, צפויים להמשיך למתן את הקצב שבו תתכנס האינפלציה למרכז היעד". קרנית פלוג: "תמונת המצב הכלכלית שנדונה במהלך הדיונים המוניטריים שקיימה הוועדה ביומיים האחרונים, שונה  רק במעט מזו  שהסתמנה בחודשים האחרונים: מסתמנת התמתנות קלה בקצב הצמיחה של המשק, אך עדיין מדובר בקצב נאה, שתואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי, ושוק העבודה הדוק בסביבת תעסוקה מלאה. סביבת האינפלציה הוסיפה לעלות, והיא מתקרבת ליעד; תמונת הכלכלה העולמית נותרה חיובית, אך נראה שהצמיחה מאבדת מעצמתה. אפרט כעת את ההתפתחויות השונות ואת השפעותיהן הצפויות על המדיניות המוניטרית בישראל". "סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות. הגורמים לכך הם אותם גורמים שראינו בחודשים הקודמים: בראש ובראשונה, השכר במשק ממשיך לעלות, ופועל לעליית האינפלציה. כל עוד נמשכו הייסוף וירידת מחירי התשומות, הם קיזזו את ההשפעה של עליית השכר על האינפלציה. אולם בחודשים האחרונים מחירי הנפט עולים, והייסוף שהיה אחד הגורמים העיקריים לאינפלציה השלילית נבלם. בנוסף, העלייה המתונה אך המתמשכת של האינפלציה בעולם, תרמה גם היא לעצירת הירידה במחירי המוצרים הסחירים. מנגד, התגברות התחרות ממשיכה למתן את קצב עליית המחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה, בין אם במישרין ובין אם ביצירת תנאים לירידת מחירים". לגבי ההתפתחויות בשוק  הדיור, אמרה פלוג: "מאז הגיעו מחירי הדירות לשיא הם ירדו במצטבר ב-2.4%. ככל הנראה הירידה במספר העסקאות נבלמה, ומסתמנת גם עלייה מסוימת בקצב נטילת המשכנתאות במהלך השנה האחרונה, לאחר הירידה המתמשכת של השנתיים הקודמות. בצד ההיצע, הירידה החדה והמתמשכת במספר התחלות הבנייה היא מדאיגה, וחשוב שהממשלה תמשיך לפעול לשם הגדלת היצע הדיור. אציין, כי ניתוח ההתפתחויות בשוק הדיור לוקה בחסר לנוכח העובדה שפרסום סדרת הנתונים על מלאי דירות חדשות למכירה שהופסק באוקטובר 2016 בשל בעיה באיכות הנתונים, טרם חודש במלואו, ונתון זה נדרש כדי להעריך האם הירידה בהתחלות הבנייה משקפת תגובה לירידה בביקוש, או בעיות בצד ההיצע". לגבי השקל החזק, אמרה פלוג: "מזה למעלה משנה שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית, ובחודשים האחרונים נרשם פיחות מול הדולר; חלק מהפיחות מול הדולר משקף התחזקות של הדולר בעולם, עקב האיתנות שהפגינה הכלכלה האמריקאית והמשך העלאת הריבית של הפד'; מאחר ובישראל המדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה, פער הריביות תרם להיחלשות השקל, שתרמה לעלייה באינפלציה, וככל הנראה גם באינפלציה הצפויה. העובדה שגם מטבעות אחרים נחלשו מול הדולר הביאה לכך שבאותה תקופה הפיחות בשער האפקטיבי היה מתון יותר, כך שברמה הנוכחית השער האפקטיבי ממשיך להיות מיוסף. בנק ישראל לא נדרש להתערב בשוק המט"ח בחודשים האחרונים, למעט במסגרת התכנית המוצהרת מראש של רכישות המט"ח שנועדו לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. במידה ויהיו תנודות חריגות שלא יתאמו את התנאים הכלכליים הבסיסיים, בנק ישראל לא יהסס לרכוש מט"ח כדי למתן תנודות אלו".