דרום קוריאה מכלה את עצמה בחדרי הלידה
מצבה הדמוגרפי של דרום קוריאה מבהיל; ייתכן שאיחוד של חצי האי הקוריאני, רעיון שעמד פעם על הפרק ונראה כיום כמו חלום רחוק, יתבצע עוד בימינו. מאמר מיוחד
המפגש ההיסטורי בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבין הרודן הצפון קוריאני, קים ג'ונג-און, שעשוי אולי להוביל לקידום של תהליך שלום בין שתי הקוריאות, היה מלווה בעניין בינלאומי רב סביב קוריאה הצפונית ומנהיגה. אבל בזמן שאנו מדברים ללא הרף על קוריאה הצפונית, כדאי אולי לשים את הזרקור על קוריאה הדרומית.
אנחנו מכירים, או חושבים שאנחנו מכירים את המדינה הזאת לא רע, כי אחרי הכול כרבע מהמכוניות שנמכרות בארץ הן משם (קאיה, יונדאי), וכן כמעט מחצית מהטלפונים הסלולריים.
קוריאה הדרומית היא כוח עולה בתחום הייצור התעשייתי, והיא כלכלה מהמתקדמות בעולם. במונחי תוצר היא אפילו מעצמה כלכלית, במקום ה-11 בעולם עם כמעט טריליון וחצי דולר בתוצר המקומי הגולמי, או כ-30 אלף דולר לתושב (וכמעט 40 אלף במונחי כוח קנייה. הקוריאני הממוצע עובר את הישראלי הממוצע). קוריאה הדרומית היא גם היצואנית החמישית בגודלה.
אבל יש דבר אחד שהפסיקו "לייצר" בדרום קוריאה – ילדים.
כאשר נוסדה קוריאה הדרומית, יחד עם שכנתה הצפונית, לאחר מלחמת העולם השנייה, מנתה אוכלוסייתה כ-20 מיליון תושבים. אוכלוסיית המדינה גדלה במהירות (שיעור הפריון בשנות החמישים היה מעל 6 ילדים לאישה) והכפילה את עצמה תוך כ-30 שנה. בשנות החמישים היא הייתה מדינה נחשלת למדי, עם תמותה גבוהה של תינוקות וילדים, אבל השיפור היה מהיר מאוד. כיום קוריאה היא מדינה מפותחת לחלוטין, גם בתחום זה.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכיאה למדינה מפותחת, החל משנות השבעים, וביתר שאת משנות השמונים, החלה נפילה בילודה, וכך ממדינה מרובת ילדים הפכה דרום קוריאה בתקופה קצרה יחסית למדינה דלת ילדים, אפילו באופן קיצוני. בשנים האחרונות ירד שיעור הפריון אל מתחת ל-1.2 ילדים לאישה.
ב-1970 עוד נולדו בקוריאה הדרומית מעל מיליון ילדים, לאוכלוסייה כוללת של 32 מיליון. בתחילת שנות התשעים נולדו יותר מ-700,000 מדי שנה. ב-2017 נולדו כמחצית מכך. הילודה ב-2017 הסתכמה בכ-360 אלף תינוקות בלבד. לשם השוואה, בישראל הקטנה פי שישה נולדו מעל 180 אלף.
קצב הירידה בשנה האחרונה מבהיל: ב-2016 נולדו במדינה 406 אלף תינוקות, כך שהירידה בילודה הייתה 11.4 אחוזים בתוך שנה אחת.
בניגוד ליפן השכנה, שסובלת אף היא מילודה נמוכה, ושבה הירידה בגודל האוכלוסייה החלה כבר לפני עשור, בדרום קוריאה האוכלוסייה עדיין עולה. פרט מפתיע זה נובע מ"עברה" הדמוגרפי של דרום קוריאה: הירידה בילודה הייתה כה מהירה עד כי לא הספיקה להיווצר במדינה שכבת קשישים (גילאי 65 פלוס) רחבה, כמו ביפן (בה הקשישים הם 28 אחוז מהאוכלוסייה).
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
למזלה (הזמני) של קוריאה הדרומית, שיעור הפנסיונרים שם עדיין נמוך יחסית (14 אחוזים) ולכן שיעורי התמותה נמוכים יותר. כך, הסתכמה התמותה ב-2017 "רק" ב-285,000, כך שעדיין יש גידול טבעי חיובי של כ-70 אלף תושבים.
בתהליך הדמוגרפי הנוכחי (ירידה בילודה, עלייה בתמותה) תתחיל אוכלוסיית דרום קוריאה לרדת תוך שנים ספורות, אלא אם יקרו שינויים מפליגים במאפיינים הדמוגרפיים. כיום בדרום קוריאה כ-51 מיליון תושבים.
לא ברור מה מניע את צפון קוריאה בצעדיה האחרונים. אולי זה חשש אמיתי מארצות הברית, אולי הרצון לצאת מסטטוס של מדינה מנודה, ואולי זו המחשבה שיום אחד הדרום המזדקן והעשיר ייפול לידיה כפרי בשל. הזכרנו קודם את התוצר שמתקרב לטריליון וחצי דולרים; בקוריאה הצפונית התוצר מסתכם לפי האומדנים בכמה עשרות מיליארדים. מבחינה כלכלית היא ננס.
אם להסתמך על הנתונים שמקורם במדינה שאיננה בדיוק פתוחה לתקשורת ואיננה שקופה, האומדנים הם שאוכלוסייתה כמחצית מזו של דרום קוריאה (25.6 מיליון), ששיעור הפריון בה נע סביב 2 ילדים לאישה, גבוה בהרבה מהשכנה הדרומית, ושמספר הלידות בשתיהן דומה – סביב 350 אלף בשנה.
במצבה הדמוגרפי הנוכחי של קוריאה הדרומית, בו האוכלוסייה מזדקנת במהירות, רק הגירה משמעותית לתוך המדינה יכולה להציל את הדמוגרפיה הדרום קוריאנית. ייתכן לפנסיונרים שיחיו בעוד 20 שנה בקוריאה תהיה בעיה אמיתית – כי הדור הצעיר מצומצם מאוד בהיקפו.
אבל יש פתרון נוסף, והוא איחוד. ייתכן שאיחוד של חצי האי הקוריאני, רעיון שעמד פעם על הפרק ושנראה כיום כמו חלום רחוק ולא מציאותי – יתבצע עוד בימינו, ומסיבות דמוגרפיות וכלכליות נטו.
- 10.מערבי 20/06/2018 09:53הגב לתגובה זומשום מה מתייחסים לילודה נמוכה כבעיה כאשר הבעיה של העולם ב 100 שנים האחרונות היא ילודה גבוהה מדי. אנחנו כמעט שמונה מיליארד על הכדור. יש מדינות שאנשים מביאים בהן 6 ילדים. ויש אנשים שמביאים יותר. אמנם יש האטה בגידול אבל עדיין מתווסף מיליארד כל בערך עשור. איך יראה העולם בעוד 100 שנה.
- המגיב 25/06/2018 21:02הגב לתגובה זולמעט אפריקה, וכמה מדינות באסיה, כמעט כל העולם בבעיה של ילודה נמוכה.
- 9.בא 18/06/2018 15:28הגב לתגובה זועולם שנימצא בחרא של יקום ולא בטוח ששווה להביא ילדים אלא לחיות בשביל עצמם .הכול כאן זמני . מה שכן לכול אחד תהיה היזדמנות להיות גבר לפני המוות ,גם לנשים .
- 8.דודו 18/06/2018 14:08הגב לתגובה זויש אנשים שמתגאים בזה משום מה.
- 7.דני 18/06/2018 14:08הגב לתגובה זואז איך אפשר לגשר על פער כזה גדול ולאחד ביניהם? זה לא כמו איחוד גרמניה לפני כמעט 28 שנה (לא זוכר בדיוק). כ70 שנה של ניתוק ובידוד ביניהם זה המון זמן. דרוש כמה שנים (5-10 שנים) כדי לגשר על פער זה. קים ג'ון און לא יוותר על השלטון אז איך יהיה איחוד? אולי יאפשרו הגירה הדדית וכך הילודה תגדל? לא ברור מציעים בכתבה הזו...
- 6.כל עוד מישהו לא ירה בקימי עם טיל נגד מטוסים לא יוכל (ל"ת)להיות איחוד 18/06/2018 14:03הגב לתגובה זו
- 5.מוכן לעזור לקוריאניות עם בעיית הילודה הנמוכה (ל"ת)כל יום למישהי אחרת 18/06/2018 13:10הגב לתגובה זו
- 4.בלי ערכי משפחה כל חברה תקרוס כמו אירופה (ל"ת)ישראלי 18/06/2018 12:15הגב לתגובה זו
- שט 18/06/2018 13:03הגב לתגובה זו1. כמות שעות העבודה לתורך משכורת. 2. עלויות גבוהות של גידול ילדים. 3. מספר שנות הלימוד לילדים עד לכניסתם לעבודה. משום כך הילחודה בישראל תיקרוס תוך מספר שנים אם ביבי שקרניהו לא יסולק מהשלטון. עכשיו ישראל חיה על אינרציה, אזרחי ישראל טרם הפנימו שהם אינם יכולים לגדל ילדים בגלל הסיבות 1 21 3, אבל זה יקרה בוודאות.
- 3.בא 18/06/2018 11:25הגב לתגובה זומדינה קומוניסטית סביבה לטובת המערב ,זה תקדים מסוכן מבחינתה ,יום אחד זה יכול לקרות אצלם ,בסין דיקטטורה בסיגנון קומוניסטי לנצח .
- 2.פריזאית 18/06/2018 10:08הגב לתגובה זויתכן והתקדים ההסטורי של גרמניה עמד לנגד עיניו של שליט צפון קוריאה. היה צריך לכך זמן ודאי לא בימי אביו .
- בדיחה טובה . (ל"ת)בא 18/06/2018 11:50הגב לתגובה זו
- 1.יאיר 18/06/2018 10:03הגב לתגובה זוהמניעים של שתי הקוריאות לא קשורות לדמוגרפיה בשום צורה שהיא.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
