ZAPA זאפה
צילום: יח"צ

מועדון זאפה תחת חקירה בשל חשד להטעיית צרכנים

מנכ"ל זאפה נחקר בחשד להטעיה ולהשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים
גיא עיני |

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מודיעה על פתיחה בחקירה כנגד זאפה עקב מכירת משקאות באירועים שהחברה הפיקה באמצעות צמידים וללא החזרת הסכום שנותר.

בהמשך לפרסומים ברשת מלפני כשבוע מהופעות באמפי פארק בראשון לציון, ניתן לומר מילה טובה על מהירות התגובה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שפתחה בחקירה כנגד חברת זאפה. במסגרת החקירה נאספו חומרים ממשרדי החברה ומנכ"ל החברה נחקר.

החקירה נפתחה בעקבות פרסומים בדבר מכירת משקאות באמצעות חבילות רכישה, באירועים שהחברה הפיקה - הופעות חיות, במסגרת ההופעות נמכרו לצרכנים משקאות אלכוהוליים רק באמצעות רכישת צמידים שהחברה הנפיקה, כאשר הצמידים הוטענו בסכומים קבועים מראש (29 שקלים, 55 שקלים, 85 שקלים). לאחר קניית הצמיד, הצרכן ניגש לבר ורוכש אלכוהול באמצעות הצמיד. סכומי הקנייה של האלכוהול לא תואמים לסכומי החבילות וברוב המוחלט של המקרים הצרכן נשאר עם עודף, שאותו החברה סירבה להחזיר.

במזכר שפרסמה הרשות להגנת הצרכן מוסברים המושגים הטעיה והשפעה בלתי הוגנת בהקשר של המקרה המדובר באופן הבא:

הטעיה – כאשר רצה צרכן לרכוש מים מינרלים בלבד בסכום של 12 שקלים בהתאם למוצג במחירון שהוצג באירוע, הוא לא יכול היה לעשות זאת כיוון שהמחיר המינימלי של הצמיד היה 29 שקלים. כך, הוטעו הצרכנים לכאורה לחשוב כי מחיר מים הינו 12 שקלים ולמעשה מחירם הוא 29 שקלים. כיוון שמחירי המוצרים הבודדים אינם מתאימים במדויק למסלולי החבילות, למעשה המחירים המשולמים בפועל שונים מאשר אלו המוצגים במחירון.

השפעה בלתי הוגנת – הצרכן נמצא בתוך המתחם בו מתקיים האירוע / מתחם סגור, אין לו אפשרות לרכוש את המשקאות האלכוהוליים אלא באמצעות חבילות הרכישה בסכומים שנקבעו. כאשר הצרכן רוצה לקנות רק מוצר אחד, הוא נאלץ לקנות מוצרים נוספים שלא מרצונו החופשי. לדוגמה, כאשר הוא רוצה לקנות מים ב-12 שקלים הוא יצטרך לקנות עוד משקה כלשהו על מנת להצדיק את רכישת הצמיד ב 29 שקלים (למרות שלא תכנן לקנות פריט נוסף מעבר למים). לכך מתווסף הלחץ הקיים בקופות ולחץ הזמן להגיע למקומות הישיבה. בכך מופעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן שמניעה אותו לבצע רכישה.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, מסר כי: "הרשות לא תסבול כל ניצול של צרכנים ולכן נפתחה חקירה באופן מיידי. התגובה המהירה של הרשות תועיל להכוונת ההתנהגות של זאפה וגם של מפיקי אירועים אחרים כמותה, כבר עתה לקראת תקופת המופעים הקרבה, עוד לפני השלמת הליך האכיפה".

במענה הטלפוני של הזאפה דאגו לחזור על התקליט שהשיחה חשובה להם אולם קיימת אפשרות אחת בלבד והיא רכישת כרטיסים, לאחר המתנה על הקו לנציג במטרה לקבל הסבר האם וכיצד ניתן לקבל החזר על סכום שלא מומש בצמיד הנציג שענה לנו אמר כי יש מי שמטפל בנושא הזה וחוזר לאנשים במטרה להחזיר את העודף שלא נוצול, כששאלנו האם יש צורך להציג הוכחת קנייה כלשהי הנציג התחמק ואמר שאין לו מידע ושכרגע חוזרים לאנשים לפי רשימה אבל לא ידע לתת טווח לחזרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.