האוצר: מחירי המזון נמוכים ב-5.5% מהשיא
הכלכלן הראשי באוצר פרסם היום את הסקירה השבועית תוך מיקוד בהתפתחות מחירי המזון בישראל בשנים האחרונות.
לפי הממצא העיקרי - מחירי המזון (כולל פירות וירקות, אך ללא ארוחות מחוץ לבית) נמוכים כיום בכ-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו בשנת 2013 ולאחר מכן שוב במהלך 2015. בשנתיים האחרונות נשמרה יציבות המחירים. זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע במשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקנייה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון. באוצר כותבים כי מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל לא רשם ירידה בהיקף דומה לזו שחלה במדד מחירי המזון בתקופה זו, כך שללא ספק חלק מההתפתחויות הן ייחודיות לענף המזון.
נזקים כבדים בענף החקלאות; פגיעה במחירי פירות הקיץ (לכתבה המלאה)
בניתוח של הסברים אפשריים למגמה זו, נמצא כי בשנים האחרונות מחירי התשומות בחקלאות יציבים ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון; כי נרשמה עלייה מתונה בשיעור ההוצאות על מוצרים מיובאים מתוך כלל ההוצאה הפרטית בשוק המזון, באופן התומך בקידום התחרות בענף המזון, וכי קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי.
לפי האוצר, מגמת הירידה ולאחריה ההתייצבות במחירי המזון באה בתקופה שבה השכר נמצא במגמת עלייה - השכר הממוצע במשק עלה בכ-5% מהרבעון הרביעי של שנת 2015 ועד הרבעון הרביעי של 2017; כך שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון.
- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניתוח נתוני הרווחיות על פי הדוחות הכספיים של 4 קמעונאיות המזון אשר נסחרות בבורסה מספק אינדיקציה לקיומה של תחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות המתבטאת בשחיקה של שיעורי הרווחיות.
הדבר בולט במיוחד בקרב רשתות רמי לוי וויקטורי - כאשר ניתן לראות ששיעורי הרווחיות בשנים האחרונות נמוכים משמעותית מאשר בשנים קודמות; זאת במקביל להתרחבות של שתי הרשתות הנ"ל (בין השנים 2017-2013 גדלו סך המכירות של 'רמי לוי' בקרוב ל-60%, ושל 'ויקטורי' בכ-115%). גם ברשת שופרסל, שהיא השחקן המוביל בשוק קמעוניות המזון, ניתן לראות שבשנים האחרונות היו שיעורי הרווחיות מעט נמוכים מאשר בשנים 2010-2007, ובמיוחד נמוכים בשנים 2015-2014. בשנים 2016 ו-2017 ניתן לראות עלייה ברווחיות שופרסל באופן המתקרב לרמות שנרשמו עד 2010, אך יש לציין כי הדבר נעשה במקביל למאמצי התייעלות מצד החברה - שכללו פתיחת מרכז לוגיסטי חדש, וכן עלייה בהיקף מכירות המותג הפרטי של החברה (אשר לפי הדוח הכספי לשנת 2017 הגיעו בשנה זו לכ-21% מהמכירות, וזאת כאשר ככלל הרווח הגולמי הנובע ממכירות של המותג הפרטי גבוה מהרווח הגולמי הממוצע שבמכירת מוצרים אחרים).
- 2.גמלאי 30/04/2018 14:37הגב לתגובה זוזה התרגיל ארנונה עולה ממשלה מעבירה פחות תקציבי איזון מורידה גרושים במזון והעם שמח כי דפקו אותו.
- 1.חיים ברו 29/04/2018 18:49הגב לתגובה זוהקשיב לכם,כל אזרח שטס לחו״ל מבחין בשוד המזויין המבוצע בישראל בחסות ביבי ושות ,אם היה אפשרות להביא מזון מחו״ל אזרחי ישראל היו מביאים ,מקום 9 בעולם ביוקר המחיה .
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
