עליות מסחר בורסה חצים חץ
צילום: Istock

המניה הקטנה שמחלקת דיבידנד כבר 23 שנים ברציפות

אמנת, חברת האחזקות הקטנה, שיפרה את הרווח הנקי במחצית. תשואת הדיבידנד ב-2017 עמדה על כ-12%
אלי שמעוני | (2)

חברת האחזקות הקטנה אמנת 0.22%  רשמה במחצית השניה של 2017 רווח נקי של 8.3 מיליון שקל, שיפור של כ-19% לעומת הרווח המחצית המקבילה ב-2016. אמנת דיווחה על חלוקת דיבידנד של 1.2 שקלים למניה, כ-8 מיליון שקל. לכאורה לא תוצאות יוצאות דופן, אולם מדיניות הדיבידנד של אמנת הופכת אותה לאחת החברות המעניינות בבורסה. 

למרות גודלה הזעיר במונחי שווי שוק - 137 מיליון שקל - לאמנת מספר מאפיינים כמעט ייחודיים בשוק המקומי: היא מקפידה לחלק דיבדנד בכל שנה ב-23 שנים האחרונות (מאז ההנפקה), ומאז ההנפקה היא לא רשמה באף שנה הפסד בשורה התחתונה. בתקופה של 15 השנים האחרונות זינקה מניית החברה (בתיאום דיבידנד) פי 11. 

לחברה מדיניות דיבידנד לפיה היא מחלקת כ-75% מהרווח למשקיעים. במהלך שנת 2017 חילקה אמנת דיבידנד של 16 מיליון שקל (מתוכו 6 מיליון שקל מיוחסים לשנת 2016) וסכום נוסף של 8 מיליון שקל שיחולק כדיבידנד בחודש מאי 2018 (אשר מיוחסים לתוצאות 2017). כך שהדיבידנד המיוחס ל-2017 עומד על 18 מיליון שקל. סכום זה משקף תשואת דיבידנד של כ-12% (ביחס לשווי השוק הנוכחי).

החברה מציגה את תוצאותיה אחת למחצית, ולא אחת לרבעון. בשורה העליונה רשמה אמנת עלייה קלה. הכנסות אמנת למחצית השניה של 2017 הסתכמו בכ- 173.6 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ- 352.8 מיליון שקל אשתקד, שיפור של כ-2%. עם זאת, נרשמה הרעה ברווחיות הגולמית, שירדה משיעור של 7.7%, לשיעור של 7.3%. הדו"ח נעשה תוך יישום תקן IFRS11, לפיו חברות שבהן השליטה של אמנת היא שליטה משותפת עם אחרים מוצגות לפי שיטת השווי המאזני. 

הרווח במחצית עמד על 8.3 מיליון שקל, עלייה של 19% לעומת המחצית המקבילה. בכל שנת 2017 הרווח עמד על 15.9 מיליון שקל, עליה של כ- 23.9% בהשוואה לאשתקד. העלייה בשורה התחתונה, למרות הקיטון ברווח הגולמי, מוסברת ממכירת חברת הפרסום ברעם. רווחי מכירה זו השפיעו על הרווח מחברות כלולות (ולא על השורות התפעוליות בדו"ח).

הבעלים לא חולבים את הקופה 

אמנת היא חברת אחזקה, שפעילה בשני תחומים עיקריים: ניהול פרויקטים ולוגיסטיקה באמצעות החברות־הבנות: אמן (100%), מרמנת (50%), אמגון (65%); ובתחום מחשוב ותוכנה באמצעות החברות־הבנות סיסנת וטסנת. צבר ההזמנות של החברה עומד על 17 חודשי פעילות. צבר ההזמנות מעניק לאמנת תשתית איתנה לפעילות ולצמיחה ונובע הן מכניסת עבודות באופן שוטף והן מפרויקטים רב שנתיים שנתקבלו בחברה. 

אמנת מנוהלת על ידי שלושה שותפים שמחזקים בה מאז הקמתה (כ־20% כל אחד). הרוח החיה מאחורי החברה הוא אברהם אסף (המכונה "לולו"), המשמש כיו"ר החברה מאז הקמתה. ביחד עם שני שותפיו האחרים, שמואל בראור המכהן כמנכ"ל, ואילן שחם המשמש דירקטור בחברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שמעון 05/04/2018 03:39
    הגב לתגובה זו
    שכר צנוע??? 1.7 מליון? מעניין האם גם העובדים מרוויחים טוב
  • 1.
    ותיקים וישרים 28/03/2018 19:50
    הגב לתגובה זו
    הלאה בהצלחה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?