
תשואות אג"ח ממשלתית לעשור - פחות מאמריקאית ל-3 חודשים
איגרות החוב הממשלתיות רושמות כעת מגמה מעורבת, לאחר שרשמו עליות נאות בשבוע האחרון. אג"ח ממשלתי שקלי 0142 -0.03% שנפדית ב-2042 (מח"מ 15.6 שנים) נסחרת ביציבות, ונסחרת סביב תשואה של 2.67%. אג"ח לעשור רושמת עלייה קלה, ונסחרת סביב תשואה של 1.7%.
מאז אמצע חודש פברואר זינקו איגרות החוב הממשלתיות הישראליות בשיעורים של עד 3%, לאחר שקודם לכן נפלו בשיעור דומה בשבועות הראשונים של 2018.
היציבות, ואף העלייה במחיר איגרות החוב, אינה מובנית מאליה - והיא מנוגדת למגמה בשוק החוב העולמי. בזמן שתשואות איגרות החוב האמריקאיות נסחרות הרחק מרמות השפל, ועלו לרמה של 3% - האג"ח הממשלתיות הישראליות ביצעו מהלך נאה של סיבוב פרסה.
סיבוב הפרסה של שוק החוב הממשלתי מספר סיפור על הכלכלה הישראלית. בזמן שהאג"ח האמריקאיות רשמו ירידות שערים, ועליית תשואה (באג"ח קיים יחס הפוך בין התשואה למחיר, כאשר המחיר יורד, התשואה עולה) - איגרות החוב הממשלתיות הישראליות מחקו לחלוטין את הירידות שחווה שוק האג"ח העולמי בתחילת השנה, ונסחרות כעת קרוב לרמות שיא (התשואה חזרה מטה).
ישראלית לעשור כמו אמריקאית ל-3 חודשים
על מנת להדגיש את התשואות הנמוכות של איגרות החוב הישראלית נביט באג"ח האמריקאיות על פני העקום: האג"ח האמריקאיות ל-30 שנה נסחרת סביב תשואהנ של 3.08%, אג"ח אמריקאית לעשור סביב תשואה של 2.85%, אג"ח אמריקאית לשנתיים בלבד נסחרת בתשואה של 2.25% ואג"ח לשלושה חודשים - בתשואה של 1.8%.
כלומר אג"ח ישראלית לעשור נסחרת ברמת תשואה הדומה לאג"ח אמריקאית לשלושה חודשים. העולם מוכן להלוות לישראל כסף בזול, ולארה"ב ביוקר.
מצב זה נוצר בשל השקל החזק. בנק ישראל מנסה מזה כעשור להחליש את השקל. הכלי העיקרי של בנק ישראל זה לקבוע ריבית נמוכה מאוד על השקל. בנוסף, בשביל להחליש את את השקל בנק ישראל קונה דולרים, כדי ליצור ביקוש מלאכותי לדולרים בשוק, ולהשפיע על היצע השקלים.
ריבית בנק ישראל המשמשת כעוגן לריבית במשק עומדת על 0.1% בלבד. ככל שריבית בנק ישראל נמוכה יותר, כך הכדאיות של משקיעים זרים לרכוש מלוות של בנק ישראל (מק"מ) או אג"ח ממשלתיות יורד. המשמעות היא שכל עוד השקל נסחר סביב הרמות הנוכחיות - העלאת ריבית בישראל עדיין אינה על הפרק. וכל עוד העלאות הריבית מתרחקות - האג"ח הממשלתיות ימשיכו להיסחר ברמות הנוכחיות.
- 5.סימפל 27/03/2018 14:24הגב לתגובה זואנשים לא מבינים עד כמה המצב האסטרטגי של ישראל הוא קשה..................
- 4.נעאט 27/03/2018 13:20הגב לתגובה זוכל הסבר אחר מתאר כשל שוק. אם היה מס על הסברים אז כתבי כלכלה היו פושטי רגל
- אזרח 27/03/2018 20:10הגב לתגובה זוהאגח הדולרי הישראלי מתומחר הרבה יותר גבוהה... זה אומר שהשקל מוחזק בפיקציה ברמה הזו...
- 3.אפילו בכלל לא 27/03/2018 13:08הגב לתגובה זואם לקוח ישראלי רוצה לקנות את האג"ח האמריקאית ל10 שנים אז הוא כמובן חשוף לתנודות הדולר ובכדי לנטרל חשיפה דולרית הוא צריך לגדר את הדולר.קרי,למכור דולר בשוק הסוופ לשנה לדוגמא.עלות גידור במונחים שנתיים עולה בערך 1% וקצת וממש בפשטות-מי שמוכר דולר לשנה היום מוכר בסביבות 3.40 בעוד הדולר נסחר בספוט ב 3.48. אחרי כל עלות הגידור יש הפרש של אולי 0.2% לטובת האג"ח של ארה"ב אם בכלל.
- 2.הסבר פשוט 27/03/2018 13:01הגב לתגובה זואם האינפלציה השנתית הצפוייה בארה"ב גבוהה בכ-2% מזו הצפויה בישראל (3% לעומת 1% בערך), הרי שהשקל אמור להתחזק ב-2% בשנה לעומת הדולר, ואז יש צורך בריבית גבוהה יותר ב-2% על אג"ח דולרית כדי לשמור על שיווי משקל בין השקעה בישראל להשקעה בארה"ב.
- 1.קלקלן 27/03/2018 12:59הגב לתגובה זואין קשר בין ריבית המק"מ (עד שנה) לריבית ארוכת הטווח, והפער ביניהם נקרע עקום התשואה. ההסבר של הריבית ארוכת הטווח המגוחכת הגלומה בממשלתיות הארוכות אינו ריבית בנק ישראל (לטווח קצר), אלא תמחור מעוות של נכס בגלל שהמשקיעים נדחקים לאלטרנטיבה האחרונה שנותרה להם ולא מתמחרים אותה כלל. כשנכס מתרחק ממחיר כלכלי בר קיימא ומתנפח בגלל שהמשקיעים נדחקו אליו בליית ברירה זה נקרא "בועה", ובאופן זהה ל שוק הנדל"ן (הישראלי והגלובאלי אחרי עשור בלי ריבית), גם כאן התשובה לשאלה בכותרת המאמר היא - בגלל "בועה", ועוד תשלמו עליה ביוקר.
- יפה אמרת (ל"ת)עמי 27/03/2018 14:24הגב לתגובה זו