טראמפ, הבית הלבן, ארה"ב
צילום: יח"צ

תשואות אג"ח ממשלתית לעשור - פחות מאמריקאית ל-3 חודשים

תשואת איגרות החוב של ממשלת ישראל נסחרות קרוב לרמות השפל - 1.7% לעשור. אג"ח אמריקאית לשנה מניבה תשואה של 2.05%. למה זה קורה?
אלי שמעוני | (7)

איגרות החוב הממשלתיות רושמות כעת מגמה מעורבת, לאחר שרשמו עליות נאות בשבוע האחרון. אג"ח ממשלתי שקלי 0142 -0.03%  שנפדית ב-2042 (מח"מ 15.6 שנים) נסחרת ביציבות, ונסחרת סביב תשואה של 2.67%. אג"ח לעשור רושמת עלייה קלה, ונסחרת סביב תשואה של 1.7%. מאז אמצע חודש פברואר זינקו איגרות החוב הממשלתיות הישראליות בשיעורים של עד 3%, לאחר שקודם לכן נפלו בשיעור דומה בשבועות הראשונים של 2018.  היציבות, ואף העלייה במחיר איגרות החוב, אינה מובנית מאליה - והיא מנוגדת למגמה בשוק החוב העולמי. בזמן שתשואות איגרות החוב האמריקאיות נסחרות הרחק מרמות השפל, ועלו לרמה של 3% - האג"ח הממשלתיות הישראליות ביצעו מהלך נאה של סיבוב פרסה. סיבוב הפרסה של שוק החוב הממשלתי מספר סיפור על הכלכלה הישראלית. בזמן שהאג"ח האמריקאיות רשמו ירידות שערים, ועליית תשואה (באג"ח קיים יחס הפוך בין התשואה למחיר, כאשר המחיר יורד, התשואה עולה) - איגרות החוב הממשלתיות הישראליות מחקו לחלוטין את הירידות שחווה שוק האג"ח העולמי בתחילת השנה, ונסחרות כעת קרוב לרמות שיא (התשואה חזרה מטה). ישראלית לעשור כמו אמריקאית ל-3 חודשים על מנת להדגיש את התשואות הנמוכות של איגרות החוב הישראלית נביט באג"ח האמריקאיות על פני העקום: האג"ח האמריקאיות ל-30 שנה נסחרת סביב תשואהנ של 3.08%, אג"ח אמריקאית לעשור סביב תשואה של 2.85%, אג"ח אמריקאית לשנתיים בלבד נסחרת בתשואה של 2.25% ואג"ח לשלושה חודשים - בתשואה של 1.8%.  כלומר אג"ח ישראלית לעשור נסחרת ברמת תשואה הדומה לאג"ח אמריקאית לשלושה חודשים. העולם מוכן להלוות לישראל כסף בזול, ולארה"ב ביוקר. מצב זה נוצר בשל השקל החזק. בנק ישראל מנסה מזה כעשור להחליש את השקל. הכלי העיקרי של בנק ישראל זה לקבוע ריבית נמוכה מאוד על השקל. בנוסף, בשביל להחליש את את השקל בנק ישראל קונה דולרים, כדי ליצור ביקוש מלאכותי לדולרים בשוק, ולהשפיע על היצע השקלים.  ריבית בנק ישראל המשמשת כעוגן לריבית במשק עומדת על 0.1% בלבד. ככל שריבית בנק ישראל נמוכה יותר, כך הכדאיות של משקיעים זרים לרכוש מלוות של בנק ישראל (מק"מ) או אג"ח ממשלתיות יורד. המשמעות היא שכל עוד השקל נסחר סביב הרמות הנוכחיות - העלאת ריבית בישראל עדיין אינה על הפרק. וכל עוד העלאות הריבית מתרחקות - האג"ח הממשלתיות ימשיכו להיסחר ברמות הנוכחיות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סימפל 27/03/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא מבינים עד כמה המצב האסטרטגי של ישראל הוא קשה..................
  • 4.
    נעאט 27/03/2018 13:20
    הגב לתגובה זו
    כל הסבר אחר מתאר כשל שוק. אם היה מס על הסברים אז כתבי כלכלה היו פושטי רגל
  • אזרח 27/03/2018 20:10
    הגב לתגובה זו
    האגח הדולרי הישראלי מתומחר הרבה יותר גבוהה... זה אומר שהשקל מוחזק בפיקציה ברמה הזו...
  • 3.
    אפילו בכלל לא 27/03/2018 13:08
    הגב לתגובה זו
    אם לקוח ישראלי רוצה לקנות את האג"ח האמריקאית ל10 שנים אז הוא כמובן חשוף לתנודות הדולר ובכדי לנטרל חשיפה דולרית הוא צריך לגדר את הדולר.קרי,למכור דולר בשוק הסוופ לשנה לדוגמא.עלות גידור במונחים שנתיים עולה בערך 1% וקצת וממש בפשטות-מי שמוכר דולר לשנה היום מוכר בסביבות 3.40 בעוד הדולר נסחר בספוט ב 3.48. אחרי כל עלות הגידור יש הפרש של אולי 0.2% לטובת האג"ח של ארה"ב אם בכלל.
  • 2.
    הסבר פשוט 27/03/2018 13:01
    הגב לתגובה זו
    אם האינפלציה השנתית הצפוייה בארה"ב גבוהה בכ-2% מזו הצפויה בישראל (3% לעומת 1% בערך), הרי שהשקל אמור להתחזק ב-2% בשנה לעומת הדולר, ואז יש צורך בריבית גבוהה יותר ב-2% על אג"ח דולרית כדי לשמור על שיווי משקל בין השקעה בישראל להשקעה בארה"ב.
  • 1.
    קלקלן 27/03/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין ריבית המק"מ (עד שנה) לריבית ארוכת הטווח, והפער ביניהם נקרע עקום התשואה. ההסבר של הריבית ארוכת הטווח המגוחכת הגלומה בממשלתיות הארוכות אינו ריבית בנק ישראל (לטווח קצר), אלא תמחור מעוות של נכס בגלל שהמשקיעים נדחקים לאלטרנטיבה האחרונה שנותרה להם ולא מתמחרים אותה כלל. כשנכס מתרחק ממחיר כלכלי בר קיימא ומתנפח בגלל שהמשקיעים נדחקו אליו בליית ברירה זה נקרא "בועה", ובאופן זהה ל שוק הנדל"ן (הישראלי והגלובאלי אחרי עשור בלי ריבית), גם כאן התשובה לשאלה בכותרת המאמר היא - בגלל "בועה", ועוד תשלמו עליה ביוקר.
  • יפה אמרת (ל"ת)
    עמי 27/03/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?