רשת הסופרמרקטים ויקטורי
צילום: יח"צ

ויקטורי: עלייה של 13% ברווח הנקי ב-2017

מכירותיה של ויקטורי ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-409 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת כ-345 מיליון ברבעון המקביל אשתקד
נועם בראל |

רשת ויקטורי 0%  פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה עלייה של 13% ברווח הנקי בשנת 2017 לעומת אשתקד. עם זאת, החברה רושמת ירידה של 16% ברווח הנקי ברבעון הרביעי. 

מכירותיה של ויקטורי ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-409 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת כ-345 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, אך למרות העלייה במכירות, ויקטורי רושמת ירדה של כ-16% בשורה התחתונה, כשהיא מסיימת את הרבעון הרביעי עם רווח נקי של 7.2 מיליון שקל, וזאת לעומת כ-8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מסבירה את הירידה ברווח הנקי בשל פחת מואץ בגין סניפים שתקופת סיום השכירות בהם הוקדמה לעומת רווח הון ברבעון המקביל אשתקד.

בראייה שנתית, ויקטורי מסיימת את 2017 עם מכירות של 1.6 מיליארד שקל, עלייה של כ-14% לעומת מכירות בכ-1.39 מיליארד בשנת 2016. בשורה התחתונה, החברה סיימה את שנת 2017 עם רווח נקי של 32.2 מיליון שקל, עלייה של 13% לעומת כ-28.3 מיליון שקל בשנת 2016.

את הגידול בהכנסות מייחסים בויקטורי בין היתר למחאות החברתיות, אשר הגדילו את נתח השוק של רשתות הדיסקאונט על פני רשתות השיווק הגדולות, והחריפו את המשך התחרות השוררת בשוק. להערכת החברה, התעוררות של מחאות חברתיות חדשות תגדיל אף יותר את נתחי השוק ואת כוחם של רשתות הדיסקאונט על פני רשתות השיווק הגדולות, כמו גם תגביר את התחרות אשר שוררת בשוק הקמעונאות. 

נשיא החברה, חיים (ויקטור) רביד השתכר בשנת 2017 כ-2.3 מיליון שקל, מהם מענק של 972 אלף שקל. מנכ"ל החברה, אייל רביד השתכר כ-3.1 מיליון שקל, מתוכם מענק של 972 אלף שקל, וסמנכ"ל התפעול, אברהם רביד, השתכר כ-3 מיליון שקל. סך כל שכרם של 5 נושאי המשרה הבכירים בחברה הסתכם בכ-9.4 מיליון שקל.

ויקטורי פועלת כקבוצה בתחום השיווק הקמעונאי והסיטונאי בתחום המזון בישראל, באמצעות חברות בת הפועלות בשיטת הדיסקאונט - מחירים זולים לצרכן הפרטי. החברה מפעילה כיום 46 סופרמרקטים (לא כולל הסניף האינטרנטי), המשתרעים על שטחי מכירה של כ-50 אלפי מ”ר בפריסה ארצית, ומעסיקה מעל ל-2,500 עובדים. בימים אלה מקימה החברה סניף נוסף ברחוב הארבעה בתל אביב, סמוך למתחם שרונה ולמגדלי השוק הסיטונאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.