רביב צולר
צילום: יח"צ

באקסלנס מהמרים על הארכת הזיכיון של כיל למפעלי ים המלח

רוני בירון מאקסלנס ברוקראז' פרסם ניתוח עדכני למניית כיל, עם המלצה ניטרלית ומחיר יעד גבוה ב-11% משער הבסיס של המניה הבוקר
ערן סוקול | (2)

רוני בירון, מנהל מחקר משותף ואנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', פרסם היום (ד') ניתוח עדכני לגבי מניית כיל. באקסלנס מעודדים משיפור בחלק מהפרמטרים הכלכליים ורואים סיכון מוגבל יחסית למחיר המניה הנוכחי ונותרים בהמלצה ניטרלית עם מחיר יעד של 17 שקל למניה, הגבוה בכ-11% משער הבסיס של המניה הבוקר.

לדברי בירון "כיל נסחרת במכפיל של 7.5 על תחזית ה-EBITDA שלנו ל- 2018. אמנם לחברה סיכון רגולטורי עודף ופוטנציאל צמיחה מוגבל בתחום האשלג, אבל גם איכויות בתחומי ה-Downstream ויתרונות לוגיסטיים. יחד עם זאת, אנו מעוניינים לגבש דעה מוצקה יותר לגבי ביצועי החברה מול יעדיה האסטרטגיים והאתגרים העיקריים העומדים על הפרק". 

בירון מציין שתי נקודות ספציפיות אשר הפריעו לו בעבר בהקשר של כיל, רמת המינוף הפיננסי אשר הגבילה את גמישותה האסטרטגית, ורמת הרווחיות בתחום האשלג. "אנו מרגישים כיום יותר בנוח לגבי שני סעיפים אלו. ראשית, מכירת הפעילויות בתחום ה- Advanced Additives בעבור כמיליארד דולר, המשקף מכפיל גבוה מ-10 על ה-EBITDA הממוצעת בשנים האחרונות, צפויה להוריד את יחס החוב ל-EBITDA מ-2.9 ל-2.2 ולשחרר הון משמעותי לצורך השקעות נקודתיות במסגרת אסטרטגית החברה. שנית, השיפור ברווחיות האשלג לו היינו עדים ברבעון הרביעי מעודד ושיפור נוסף צפוי עם הפסקת פעילות האשלג באנגליה במחצית השנייה של 2018. בטווח הבינוני-ארוך, תחנת הכוח החדשה והסכמי הגז שנחתמו עם Energean צפויים להוזיל את עלות האנרגיה במפעלי ים המלח".

באקסלנס מציינים כי למרות השיפור ברמת המינוף והרווחיות כאמור, לכיל עדיין נכונים אתגרים הכוללים השקעות גבוהות יחסית בשנים הקרובות כתוצאה משילוב של הפרויקטים - קציר, ספרד ותחנת השאיבה, אשר צפויות להגביל את התזרים החופשי. בנוסף, קיימים אתגרים אופרטיביים בעיקר סביב הפרויקט בספרד. כמו כן, לכיל מספר תחומי פעילות לא רווחיים כיום בספרד, אנגליה וסין אשר העברתם לרווחיות אינה טריוויאלית, זאת כאשר אי הוודאות סביב המשך הזיכיון של מפעלי ים המלח עדיין קיימת. בעניין הזיכיון מעריך בירון כי הארכת הזיכיון לכיל הינה התרחיש הריאלי ביותר אולם קשה להעריך תחת אלו תנאים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין עתיד 14/03/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    להשקיע בה. כשהם רואים קצת כסף הם ישר שודדים. אסור להתקרב לכיל ולמניות הגז גם בזן היא הימור עם המדינה הכי דפוקה במזרח התיכון
  • Sassi6 18/03/2018 02:28
    הגב לתגובה זו
    יש עתיד למדינה, יש עתיד לחברה, אין עתיד ליש עתיד, ובכל זאת, כיל היא חברה טובה להשקעה, עולה עולה נשיר ביחד, כשהשמחה בלב פורחת, עולה עולה נשיר ביחד, כיל עולה כמו קשת בענן, תודה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?