אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

המניות שמאכזבות את המשקיעים בוול סטריט

החברה של פרוסט, יו"ר טבע לשעבר, ירדה ב-75% בשלוש השנים האחרונות; בתחום מדפסות התלת מימד - סטרטסיס מתקשה לפרוץ קדימה

חברת אופקו (OPK) היא מניית ארביטראז' שנסחרת בוול סטריט ות"א. החברה שבשליטת פיליפ פרוסט, לשעבר יו"ר טבע, היא אכזבה גדולה למשקיעים. בשלושת החודשים החולפים ירדה אופקו ב-29.6%, מתחילת 2018 איבדה 26.7%. בשלוש השנים החולפות המניה ירדה ב-75.4%. כל הנתונים נכונים עד לתאריך 12.03.2018.  

ברבעון האחרון של 2017 החברה הציגה ירידה של 30% בהכנסות הרבעוניות ל-193 מיליון דולר ועליה בהפסדים ל-213 מיליון דולר לעומת 13.7 מיליון דולר ב-2016. שני מוצרי הדגל של החברה-ריאלדי המעלה את רמות ויטמין D אצל חולי כליות וכן הבדיקה 4KSCORE שמנבאת את האגרסיביות של סרטן הערמונית, לא זכו להשקות מדהימות במושגי עולם הפארמה.

החברה שרכשה בעבר את חברת פרולור שהתמקדה בהורמון צמיחה לא השיגה גם בתחום זה הישג מרשים. הכוונה לתת הורמון גדילה למבוגרים עדיין אינה ברורה. ב-2015 אופקו רכשה את מעבדות BIO REFERENCE בסכום עתק של 1.5 מיליארד דולר במניות אופקו אבל המעבדות עדין לא מניבות מכירות-בדיקות בהיקף מספק.

לאופקו יש צנרת מוצרים בשלבי פיתוח שונים ולא ברור מתי הם יבשילו למוצר שניתן לשיווק ולאיזה שוק תחרותי הם ייכנסו. באחרונה גייסה אופקו 55 מיליון שקל, כאשר פרוסט השתתף בגיוס בסכום של 25 מיליון דולר. אופקו החזיקה בסוף 2017 בקופתה כ-91.5 מיליון דולר סכום לא גדול אם החברה תמשיך להפסיד או תזדקק למימון בניסוי של אחד ממוצריה שבפיתוח.

שווי השוק של אופקו עומד כיום על כ-6.8 מיליארד שקל. משקל המניה בת"א 35 הוא 1.51%, במדד הביומד 4.21%, בת"א בלוטק גלובל 1.69%. עד עכשיו לאורך שנים אופקו הפגינה ביצועים חלשים בוודאי ביחס למדדי המניות בארץ ובעולם לאור חוסר יכולתה להציג רווחיות ולפתח מוצר שילמד על מהלך מסחרי מהותי. עד שיתרחשו מהפכים באופקו, יש אלטרנטיבות השקעה שלדעתנו מעניינות והסיכון בהן קטן בהשוואה לאופקו. החברה צריכה להוכיח שינוי של ממש כדי שמשקיעים סבירים יגלו בה ענין.

החלומות של סטראטיס ממשיכים לאכזב

סטרטסיס (SSYS), יצרנית מדפסות תלת מימד, סיימה את 2017 עם הכנסות של 668 מיליון דולר והפסד בסך 40 מיליון דולר. החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר במחזורי מסחר ערים. סטרטסיס שנוצרה ממיזוג עם חברת אובג'ט נסחרה בעבר בשווי שוק של כ-6 מיליארד דולר לעומת שווי שוק נוכחי של 1.15 מיליארד דולר כיום. בשלוש השנים האחרונות המניה איבדה 62% מערכה בגלל תוצאות עיסקיות מאכזבות.

מדפסות התלת מימד היו עד לפני שנתיים-שלוש תחום לוהט בוול סטריט. נדמה היה שהם יקצרו תהליכי עבודה וייצור ויהיו חברות רווחיות עם שיעורי צמיחה מרשימים. החברה פרסמה לאורך השנים שורה של הודעות מעניינות - חנוכת מפעל ענק וחדיש בקריית גת, פיתוח מדפסת תלת מימד להדפסת רכיבים ממתכת, כניסה לשותפות בחברה המפתחת מדפסות 3D גדולות מימדים ועוד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

סטרטסיס אינה השקעה מעניינת לדעתנו. ביצועיה בינוניים והיא מתקשה להציג פריצה בתחומה. יש מספר רב של מניות טכנולוגיה שעדיפות עליה מבחינת רווחיות. סטרטסיס עשויה לעורר עניין אם משקיע, חברה מתחרה שרוצה להיכנס לתחום התלת מימד, קרן גידור שתרצה "לנענע" את החברה ולהפיק רווח, יגלו עניין במניה. זהו תהליך לכאורה אפשרי לאור הביצועים הבינוניים של סטרטסיס. כיוון שמדובר בתסריט לא ברור בלי סימני אחיזה ממשיים במציאות לפחות כיום, סטרטסיס אינה מניה מומלצת להשקעה לדעתנו בהינתן שקיימות מאות מניות טובות ממנה.

** אין לראות במניות המוזכרות במאמר משום המלצה או אי המלצה להשקעה. כל משקיע צריך לבדוק את צרכיו הפיננסיים ופעולותיו עם יועץ ני"ע מורשה כחוק. 

הכותב הוא ד"ר אלכסנדר צימרמן, מרצה לניהול ושיווק במרכז לימודים אקדמיים – מל"א

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אורי קורסיה 21/03/2018 18:55
    הגב לתגובה זו
    לאופקו יש רעיונות מבריקים לכאורה -מוצרים בשלבי פיתוח שונים ולא ברור מתי הם יבשילו למוצר.
  • 16.
    ימית לוי 18/03/2018 20:04
    הגב לתגובה זו
    אופקנו תיצא מהמשבר אם תוכיח שינוי מהותי בכדי שמשקיעים ירצו בה כהשקעה,מחזיקה להם אצבעות! סטרטסיס נפלה בגלל הטכנולוגיה הלא מפותחת שלה,ישנן חברות יטתר מפותחות של מדפסות תלת מימדיות,לדעתי לחברה זו אין סיכוי להתרומם ולהראות אחרת מהמקום שלה
  • 15.
    רונה 14/03/2018 15:08
    הגב לתגובה זו
    חבל שקיבלה משקל משמעותי במדדי הבורסה וגרמה נזקים לקרנות העוקבות.
  • 14.
    ירון לביא 13/03/2018 20:23
    הגב לתגובה זו
    אופקו וסטראטיס הן שתי חברות מאכזבות כבר שנים. יש בישראליות מניות הרבה יותר מענינות שהניבו תשואות יפות.
  • 13.
    לאה 13/03/2018 16:45
    הגב לתגובה זו
    חבל שמשקלה במדדי ת"א גבוה והיא גורמת רק נזק בתשואות.
  • 12.
    מה דעתך עך מדפסות ננודימנשן (ל"ת)
    אבנר 13/03/2018 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    דגן 13/03/2018 14:11
    הגב לתגובה זו
    חבל שלפני שנה לא היו המלצות כאלה למכירה. ההפסד מרגיז במיוחד לאור העליות במניות אחרות...
  • 10.
    לאוניד 13/03/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    כמה חבל על החברות האלה
  • 9.
    אנדרי 13/03/2018 13:21
    הגב לתגובה זו
    ואולי דווקא עכשיו נוצרה לנו הזדמנות פז? אולי משקיעים שהפסידו 75 אחוז לא יודעים לקנות בזול דווקא עכשיו?
  • 8.
    ליאור 13/03/2018 13:01
    הגב לתגובה זו
    בעוד שאופקו וסטראטיס ירדו וגרמו רק נזק למשקיעים.
  • 7.
    אריה 13/03/2018 12:42
    הגב לתגובה זו
    כל הטרנדים החולפים נוצרו לבז רגעי ולא לתעשיות המשך. השקעה בחברות מסוג זה יכולה להיות טובה לרגע ההנפקה ושנה אחרי, לאחר מכן - לברוח!!!
  • 6.
    יוני 13/03/2018 12:41
    הגב לתגובה זו
    לאנשים יש נטיה להאמין, כי הצלחה חד פעמים היא תוצאה של נסיון... בשביל להיות מנכ"ל מצליח אתה צריך צוות. וכשאתה מחליף חברה ללא צוות זה - דינך הוא חוסר הצלחה.
  • 5.
    אהוד זינגר 13/03/2018 12:15
    הגב לתגובה זו
    עוד שנה של הפסד גדולים ולחברה יהיו בעיות קיום מהותיות.
  • 4.
    אהוד גלזר 13/03/2018 12:09
    הגב לתגובה זו
    כמות המזומנים של החברה לא תספיק לעוד שנת הפסד גדול. אופקו תיאלץ למכור נכס כמו המעבדות כדי לנסות להמשיך לפתח תרופות. החברה שורפת כסף גדול.
  • 3.
    יובל 13/03/2018 11:15
    הגב לתגובה זו
    החברה מאכזבת כבר שנים אבל היא בעלת טכנולוגיה וסיכוי להתאושש ולהרוויח. או להימכר ואז לקבל מחיר יפה.
  • 2.
    מיקי 13/03/2018 10:44
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים שהחברה מבטיחה שהתלת מימד יצמח לנפח גדול ורווחי ומאומה לא מתקיים בפועל. אולי יקנו את החברה ואז היא תעלה או שתישאר עצמאית ותדשדש כרגיל.
  • 1.
    עמיר 13/03/2018 10:17
    הגב לתגובה זו
    לכן לא מפתיע שהמניה יורדת ומאבדת מערכה.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).