זה התקן החשבונאי שהולך לזעזע את החברות בבורסה
אחד העיוותים הבולטים ביותר בדוחות הכספיים נוגע להתחייבויות שאינן מופיעות בדוחות, כלומר למרות שהן מהוות התחייבויות לכל דבר ועניין, הן מרחפות מעל הדוח הכספי ואינן כלולות בו. במצב הנוכחי כאשר חברה שוכרת מבנים, רכבים, מכונות, בחכירה תפעולית, למרות שהחברה חתומה על חוזים לשנים רבות והיא אינה יכולה לבטלם ללא קנס משמעותי, כך שמבחינה תזרימית מדובר בתשלומים עתידיים שהחברה תידרש לשלם, התחייבויות אלו אינן מופיעות במאזן. כפועל יוצא, קורא הדוחות נדרש לקחת זאת בחשבון ולהוסיפן רעיונית להתחייבויות החברה. תקן חשבונאי בינלאומי חדש (IFRS 16) בנושא חכירות שייכנס לתוקף בתחילת 2019, צפוי לחולל מהפך בתחום. בהתאם לתקן החדש אשר יחול על חברות ציבוריות בישראל, שוכרים יכירו בהתחייבויות כבר בתחילת החכירה בגין תשלומי השכירות העתידיים כשהם מהוונים לתחילת החכירה ומנגד בנכס בגין זכות השימוש בנכס המוחכר, הצגה זו צפויה לגרום לניפוח מאזני של הנכסים וההתחייבויות במאזן.
הסניפים ינפחו את המאזן של רמי לוי נתבונן לדוגמה בדוחות הכספיים של חברת רמי לוי שיווק השקמה. בהתאם לדיווח לשנת 2016, לחברה 44 סניפים אשר אינם בבעלות החברה אלא בחכירה. במצב הקיים כיום, החשבונאות מבחינה בין חכירה מימונית המעבירה את הסיכונים והטבות של הנכס המוחכר מהמחכיר לחוכר (בד"כ בחכירות לזמן ארוך מאוד או שהשווי של דמי החכירה מהווים בקירוב את השווי ההוגן של הנכס) לבין חכירה תפעולית המתייחסת לשאר החכירות. במקרה של רמי לוי מרבית הסניפים המוחכרים אינם עונים להגדרת חכירה מימונית ולכן אינם רשומים כלל במאזן החברה, דמי השכירות השנתיים שהחברה משלמת בגינם עומדים נכון לשנת 2016 על כ-101 מיליון שקל. ניתן לראות את התפלגות תקופות החכירה כאשר 38 סניפים הינם לתקופות של 3 שנים ויותר, והיתר לתקופות קצרות של 3 שנים. כך שבעוד שבמאזן החברה נכללות התחייבויות בגובה של כ-953 מיליון שקל, חוזי השכירות להן החברה מחויבת אינם נכללות בו, על אף שמדובר בהתחייבות כלכלית לכל דבר ועניין. כתוצאה מהתקן החדש רישום החכירות התפעוליות בדוחות יגרום לגידול מוערך של למעלה מ-900 מיליון שקל בהתחייבויות החברה (תקופת שכירות 10 שנים, ריבית ממוצעת להיוון 2%). כתוצאה מכך, החוב של חברת רמי לוי צפוי להכפיל את עצמו לעומת המצב כיום. במקביל לרישום ההתחייבויות, החברה תכיר בנכס בגין זכות שימוש בנכסים אלו בסכום דומה, אולם, עדין הגידול המקביל צפוי להשפיע לרעה על שיעור המינוף של החברה, ועל התשואה לנכסים. מנגד, מדדים כלכליים אחרים צפויים דווקא להשתפר, ביניהם ניתן למנות את ה-EBITDA המחושב כרווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות חשבונאיות. בעוד כיום דמי השכירות מדווחים במסגרת הוצאות מכירה ושיווק המהווים חלק מה-EBITDA, עם היכנס התקן החשבונאי החדש לתוקף, הוצאות השכירות יוצגו כהפחתה של הנכס וכהוצאות מימון בגין ההתחייבות הפיננסית. הוצאות פחת ומימון מנוטרלים באופן קבוע מה-EBITDA, כך באורח פלא יחול שיפור ניכר במדד כלכלי זה של החברות. חלק מהחברות הציבוריות בישראל החלו כבר לדווח על ההשפעה הדרמטית הצפויה של התקן החדש, כך לדוגמה, קבוצת בזק שאימצה את התקן באימוץ מוקדם כבר בשנת 2018, מדווחת על השפעה צפויה בטיפול החשבונאי בהסכמי חכירת נדל"ן, אתרים סלולאריים, רכבים וכן נכסים נוספים. בעקבות יישום התקן החדש, הוצאות ההפעלה יקטנו בכ-400 מיליון שקל ומנגד הוצאות הפחת והמימון יעלו בסכום דומה, (כאמור, הוצאות פחת ומימון אינן נכללות באופן קבוע בחישוב ה-EBITDA). חברת אל על מדווחת בדוחותיה הכספיים לשנת 2016 שיישום התקן למועד הדוח, היה מביא לגידול בהתחייבויות החברה (לפני השפעת המס) של בין כ-270 ל-310 מיליון דולר וכן לגידול דומה או נמוך יותר בסך הנכסים. בפועל, במועד היישום של התקן לראשונה בתחילת 2019, תהיה החברה בעיצומה של השלמת מלוא עסקת ההצטיידות במטוסים כך שההשפעה של התקן תביא לגידול משמעותי מאוד במצבת ההתחייבויות והנכסים וזאת בהיקף מוערך של כ-1 מיליארד דולר. איך הציגה בזק שיפור בתזרים? תחום נוסף בו יחול שיפור הינו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הוצאות השכירות שהוצגו עד היום בפעילות שוטפת יוצגו מעתה כהקטנה של ההתחייבות בפעילות מימון. כך לדוגמה, קבוצת בזק מדווחת שבעקבות יישום התקן החדש, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת צפוי לגדול בכ-400 מיליון שקל ומאידך, תזרים המזומנים מפעילות מימון צפוי לקטון בסכום דומה. חברה נוספת שמדווחת על השפעה מהותית היא קבוצת שגריר שירותי רכב, החברה מציינת שמאחר והיקף חוזי השכירות של החברה הינו משמעותי, החברה מעריכה כי ליישום התקן תהיה השפעה מהותית על היקף הנכסים וההתחייבויות של החברה, יחד עם זאת, בשלב זה אין ביכולתה להעריך את ההשפעה הכמותית על הדוחות הכספיים. חברות נוספות טרם פרסמו את ההשפעה הצפויה ורשמו כי הם בוחנים זאת, אולם, אין ספק כי ההשפעה על החברות הציבוריות השוכרות ציוד ומבנים בחכירה תפעולית צפויה להיות דרמטית ביותר. לסיכום ניתן לומר, כי יתכן והתקן החדש אף ישפיע על ההתנהלות העסקית של החברות ועל משך הזמן של תקופות שכירות עתידיות, כאשר שוכרים יחכרו לתקופות קצרות יותר וזאת במטרה להימנע מרישום של התחייבויות מהותיות בדוחות הכספיים. ** המאמר הינו לידע כללי בלבד, אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ חשבונאי, כל העושה שימוש במידע המפורסם עושה זאת על אחריותו בלבד. הכותב הוא מרצה לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, באוניברסיטת אריאל, ויועץ בתחומים אלו ומשמש כחבר בוועדת המומחים לתרגום התקינה הבינלאומית
- 10.מוטי 29/01/2018 12:41הגב לתגובה זוהוא חוכר בזול ולכן לא קונה את הסניפים
- 9.דלק בבעיה מימונית? (ל"ת)איצלש 28/01/2018 23:59הגב לתגובה זו
- 8.משה 27/01/2018 21:48הגב לתגובה זויהודה תודה רבה על המאמר המחכים. מעניין לקרוא.
- 7.יוני 25/01/2018 23:31הגב לתגובה זואי אפשר לדעת
- 6.יפתח גרין 25/01/2018 17:10הגב לתגובה זומפולת מפולת
- 5.אני בשורט עליה מ 585 (ל"ת)פיני 25/01/2018 17:09הגב לתגובה זו
- 4.חחח. בזק תרד ל 500 לא שווה יותר...חחח (ל"ת)פיני 25/01/2018 17:09הגב לתגובה זו
- 3.לא לגעת בבזק לא טבע לא טאואר יחתכו (ל"ת)צחי 25/01/2018 17:05הגב לתגובה זו
- 2.בזק לא שווה הרבה ותרד היום. אחגווג בשורט (ל"ת)צחי 25/01/2018 17:04הגב לתגובה זו
- 1.מדינת ישראל כנראה החליטה לחסל את הבורסה .שלטון מאוס (ל"ת)התעללות במשקיעים 25/01/2018 14:30הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
