כניסת אמזון לישראל: הצרכנים נהנים - אך בהיי טק מפחדים
מקבלי השכר הגבוה במשק מבקשים עזרה מהמדינה על חשבון הצרכנים בישראל
החשש מכניסתה של אמזון לישראל עלה השבוע מדרגה עם קמפיין מתוזמר של איגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק בישראל. איגוד לשכות המסחר מלין על אפליה במיסוי בין העסקים המקוונים מחו"ל לעומת העסקים בישראל, וחברות ההיי-טק נכנסו לטריטוריה שלא היתה זרה להם עד כה, תחרות על עובדים, אך בטון שאכן לא מאפיין את התחום - בכיינות.
כניסתה של אמזון לישראל תטיב קודם כל עם הצרכנים שיזכו לשירות ברמה בינלאומית בהתאם לערכי השוק החופשי. אבל זה לא מעניין את אגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק שמעסיקות את מקבלי השכר הגבוה במשק. באגוד לשכות המסחר דורשים מתן פטור ממס לרכישות בחנויות בישראל בגובה הפטור שניתן ברכישות מקוונות באתרי סחר בחו"ל, או כל אלטרנטיבה שוות ערך אחרת המבטלת את ה'אפליה', ובענף ההיי-טק רועדים ממעבר של מוחות לטובת ענקית המסחר המקוון.
על החשש בענף הההיי-טק ניתן ללמוד מהדברים שאמר השבוע ישי גרין, יזם הסטארט-אפ בתחום הביטוח, למונייד: "באמזון הבינו שיותר זול וקל לקחת מהנדסים מחברות הסטארט אפ בישראל מאשר לקנות את החברה במאה מיליון דולר". גרין לא מסגיר את הפחד ממעבר עובדים מהחברה תחת ניהולו אך משקף את החשש בענף כולו: בריחת מוחות לטובתה של אמזון בעלת הכיסים העמוקים.
עולה השאלה, מה הם רוצים? שהמדינה תחוקק חוקים חדשים לטובת הענף החזק בתעשייה? מדוע שהמדינה תתמוך בענף של מקבלי השכר הגבוה במשק בעוד התעשייה המסורתית מקרטעת. אם כניסתה של אמזון אכן מאיימת על התעשייה - אז התעשייה תתייעל, כיאה לשוק חופשי. אין זו מתפקידה של המדינה לדאוג למקבלי השכר הגבוה במשק. העובדה שישראל היא מעצמה בתחומי הביטחון והמדע מיוחסת לתעשייה הצבאית שמייצאת לענף ההיי טק עובדים איכותיים. זו תרומה ראשונה של המדינה לענף. תרומה נוספת מיוחסת לניסיון של בנק ישראל למתן את התחזקות השקל. אז עכשיו קטר המשק מבקש עזרה נוספת?
- הגז יתייקר, מחיר האופנועים יעלה: כל ההטבות שיפוגו בתקופה הקרובה
- איגוד לשכות המסחר נגד החוק להגבלת היבואנים של שר הכלכלה ברקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרב בשוק החופשי הוא לא רק על השורה התחתונה אלא גם על עובדים איכותיים. זכותה של אמזון להציע משכורת גבוהה יותר ובאותה נשימה לעובד יש את הזכות למקסם את שכרו. אמזון תשלם על עובדים איכותיים הרבה כסף, הרבה יותר ממה שהחברות בשוק המקומי יכולות לשלם. זה החשש של מנהלים בענף ההיי-טק ועל כן הקמפיין האגרסיבי. לצד זאת יש לקחת בחשבון כי הביקור של נתניהו בהודו השבוע עשוי להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות שעשוי מצד אחד לפתוח את המשק לחצי היבשת ומצד שני לספק כח עבודה זול לענף ההיי-טק. בשורה התחתונה, הקריאה לשנות את כללי המשחק כדי שחברות ההיי טק ישמרו על העוגה משולה לשינוי המיסוי בתחום ענף הגז שמאיים על האטרקטיביות של עשיית עסקים בישראל וזה פחות אטרקטיבי.
הקניונים מסתגלים
- 8.עופר 21/01/2018 18:28הגב לתגובה זוואיך עושים את זה
- 7.אני 20/01/2018 13:17הגב לתגובה זושנרכשו בארץ על הצעת מאות אחוזים, אלו הם האנשים שעושקים את הצרכן, הם במרצדסים וגם הילדים שלהם וכל בני משפחותיהם, אחרי זה הם שולחים לכנסת לוביסטים, וטוענים שהם חייבים להעלות מחירים כי הם מפסידים. מושכים מהחברה עוד ועוד כספים באישור הממשלה, עד שהם קורסים.
- 6.מהנדס 19/01/2018 18:19הגב לתגובה זורוצים טיפשים ופרמיטיבים? גייסו בבני ברק
- החרדים הם ה'חכמים' בחברה, לא עובדים, ומקבלים מהחילונים (ל"ת)החרדי 21/01/2018 12:29הגב לתגובה זו
- מה יש עדיין חילונים בבני ברק (ל"ת)החרדי 21/01/2018 12:28הגב לתגובה זו
- גם על טיפשות משלמים (ל"ת)ט 21/01/2018 07:47הגב לתגובה זו
- אשר 20/01/2018 19:35הגב לתגובה זואבל ללא ספק הערתך מציגה פרימיטיביות, בורות, וטיפשות, שכנראה מתאימות למקום מגוריך: תגלה לנו איפה אתה גר וניזהר מלהכנס לשם
- 5.דוד 19/01/2018 13:34הגב לתגובה זושמעסיקים יתחילו להבין שאנחנו לא בהמות משא שנועדו רק לעבודה...צריך לתת תנאים ושכר הולם ולא פחות חשוב ימי חופש ושעות סבירות.
- 4.המס מהמסחר בארץ ילך לטייקונים בארהב.מה טוב בזה? (ל"ת)צחי 19/01/2018 10:45הגב לתגובה זו
- 3.יגאל 19/01/2018 10:34הגב לתגובה זואכן חברות הענק "גונבות" מוחות מחברות ישראליות במקום לקנות חברות שלמות במיליארדים והנושא השני כניסת אמזון לשוק הישראלי.
- 2.מבריק (ל"ת)גבי 19/01/2018 08:59הגב לתגובה זו
- 1.? 19/01/2018 08:44הגב לתגובה זוכשחברות הייטק חוטפות עובדים אחת לשנייה זה בסדר רק שאמזון עושה אותו דבר זה לא. ועל מה ילינו הקניונים שחולבים את הצרכן והחנויות כבר שנים?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
