עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

עסקת החלומות של עידן עופר: קנון מכרה את השליטה בקורוס

קבוצת באוננג הסינית רוכשת את השליטה לפי שווי של כמיליארד דולר; לקנון עומדת אופציית למכור את יתרת ההחזקה תמורת 480 מיליון דולר; קנון טסה
גיא בן סימון | (4)

קורוס נכנסת למגרש של הגדולים. חברת ההחזקות של עידן עופר, קנון, מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות יאו ז'נואה (Yao Zhenhua), האיש העשיר הרביעי בסין.

מניית קנון 2.14% מזנקת ב-26% בת"א במחזור של 11.5 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 2.8 מיליון שקל בחודש האחרון.

עידן עופר העביר את הסיכון אליו לאחר שהבטיחו לשוק שקנון לא תזרים עוד כסף. ההזרמות של עידן עופר למיזם הרכב קורוס, שפוצל מהחברה לישראל, ושהסתכמו עד כה ב-70 מיליון דולר, נתנו איתות למשקיעים כי הוא מאמין בשוק הסיני, וזו נשאה כעת פרי.

מדובר באפסייד נאה לקנון כאשר קבוצת באוננג מתחייבת לקנות 300 אלף מכוניות ב-3 השנים הקרובות בשווי הכנסות של 4.5 מיליארד דולר. רק נזכיר כי עד כה קורוס מכרה 15 אלף מכוניות בשנה כך שההיקף היום מקפיץ את החברה למגרש של הגדולים. קנון התחייבה לא להגדיל את החשיפה לקורוס במהלך השנתיים האחרונות וזו התאפשרה באמצעות השקעה אישית של עידן עופר.

קורוס הוחזקה על ידי קנון וצ'רי בחלקים שווים (50%-50%). עם השלמת העסקה תקבל קורוס 20 מיליון דולר במזומן וקנון תרד לשיעור אחזקה של 24% לעומת 50% לפני השלמת העסקה. בנוסף במהלך החודשים הקרובים היא תקבל החזר הלוואות בעלים של כ-145 מיליון דולר ו-20 מיליון דולר נוספים. מסכום זה תחזיק קנון הלוואה לעידן עופר שהעמיד הלוואות של כ-70 מיליון דולר לצורך המשך קיומה של קורוס בשנתיים האחרונות. קנון גם תשוחרר מהערבויות 45 מיליון דולר. 

הסעיף המהותי: לקנון עומדת בנוסף אופציית מכר המאפשרת למכור את יתרת ההחזקה (24%) בקורוס לבאוננג תמורת 480 מיליון דולר בשתי פעימות. אם החברה הופכת להיות בוננזה, כפי שמקווים בקנון, השווי המשתקף עשוי להיות גבוה יותר. מהלך שכזה יעלה את אחזקתה של באוננג בחברה ל-67%.

אחרי סגירת שנה מצוינת, קנון רושמת פתיחת שנה חלומית עם העסקה הנוכחית כאשר המניה רשמה בשנה החולפת תשואה על 65%. לאחרונה דיווחה החברה על חתימת הסכם למכירת עסקיה של IC Power באמריקה הלטינית והקריביים תמורת 1.17 מיליארד דולר - עסקה מצוינת לקנון שהוכיחה שהסבלנות משלמת, לאחר שסירבה לבצע הנפקה של POWER IC בשווי נמוך בהרבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קנון הולדינגס הוקמה כחלק ממהלך פיצול של חלק מנכסי החברה לישראל, במהלכו קיבלה להחזקותיה את חלקה של החברה לישראל ביצרנית השבבים טאואר, בחברת תחנות הכח איי סי פאוור, ביצרנית המכוניות הסינית קורוס, בחברת הספנות צים וכן ב-איי סי גרין הפעילה בתחום האנרגיה הירוקה. קנון הולדינגס הינה חברה זרה, שנתאגדה בסינגפור ורשומה כדואלית (מניותיה נסחרות הן ב-NYSE והן בבורסה בתל אביב).

בתוך כך, בבית ההשקעות פסגות העלו המלצה לקנון על רקע העסקה ל'קנייה' מ'החזק'. נועם פינקו, פסגות: "עסקה מדהימה לקנון בפעם השניה תוך חודשיים, בעיקר כשלוקחים בחשבון את ההיסטוריה של קורוס ואת חוסר היכולת שלה להגדיל מכירות. העסקה, מעבר לכך שהיא יוצרת ערך מיידי אמיתי להחזקתה של קנון בקורוס גם יוצרת אפסייד נוסף בעתיד. אנו מעלים את מחיר היעד מ-78 שקל ל-112 שקל ואת המלצתנו ל'קנייה'. מטעמי שמרנות אנו עדיין מכניסים דיסקאונט חברת אחזקות של 10% בלעדיה מחיר היעד היה עומד על 124 שקל למניה".

מניית קנון - מהלך עליות של 240% מהשפל של אפריל 2016:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רונית 09/01/2018 14:32
    הגב לתגובה זו
    שבורה.
  • 2.
    רק כיל 09/01/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    הסכימו . לא מוכרים אוצרות מדינה. מנוולים על גב המשקיעים.
  • 1.
    וכולם ירוויחו במיוחד המדינה (ל"ת)
    בקרוב גם את כיל 09/01/2018 11:34
    הגב לתגובה זו
  • dw 09/01/2018 13:36
    הגב לתגובה זו
    סירוב שר האוצר יאיר לפיד לאשר את עיסקת מכירת כיל לפוטאש לפני כמה שנים היתה שגיאה קשה. כל המשקיעים, וגם המדינה (מיסים), הפסידו עשרות מיליארדי שקלים בגין החלטה ניהולית שגויה זו. באותו זמן ניתן היה למכור את כיל לפי שווי פי 4 מהיום, וכן לדרוש הבטחת תנאים למשך שנים רבות לעובדים. מה חבל שלא אישרו אז את העיסקה, שאינה שונה במהותה מאקזיט מובילאיי לאינטל או קייט פארמה.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?