הולמס פלייס, בקרית אונו בריכה קיץ ספורט פנאי
צילום: שי כהן

האם גם הולמס פלייס תאכזב אחרי ההנפקה?

הולמס פלייס השלימה את השלב המוסדי אחרי שהפחיתה 30% משווי ההנפקה; גייסה בשלב זה 67 מיליון שקל
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה הולמס פלייס

אחרי ששווי החברה ירד ב-30% לקראת ההנפקה ל-230 מיליון שקל, הצליחו החתמים לשווק את הסחורה – המשקיעים המוסדיים רכשו,  במסגרת הנפקה ראשונה לציבור (IPO),  מניות הולמס פלייס, בסך של 67.3 מיליון שקל.

השנה האחרונה היתה טובה לחתמים – אמנם הההנפקות בשוק האג"ח הן כבר שנים בגידול, אבל השנה היתה גם מוצלחת יחסית בגיוסי הון (הנפקות של מניות). אלא שבעוד החתמים נהנים מעמלות שמנות, החברות נהנות מגיוסי כספים, והבעלים במקרים רבים נפגשים עם מזומנים במקביל להצעות מכר,  הציבור מפסיד.

על פי בדיקת Bizportal רוב ההנפקות הסבו הפסדים למשקיעים, הבולטת בהן היא  אירונאוטיקס. ואם אתם שואלים איך זה קורה? איך זה שהציבור קונה (דרך הגופים המוסדיים) חברות שלא שוות את המחיר שלהן.

הסיבה היא פשוטה – החתמים מקבלים עמלה מנה והאינטרס שלהם לדחוף את הגיוס הוא ברור ויש להם יכולות וקשרים נכונים), ומצד שני יש גופים מוסדיים שמחפשים השקעות – הגופים המוסדיים מקבלים מדי חודש מיליארדי שקלים מהציבור כדי להשקיע בשוק ההון, והם בבעיה – אין במה להשקיע – שוק האג"ח מספק תשואות נמוכות (ולכן יש הצלחה גדולה בהנפקות אג"ח, אפילו בריביות נמוכות), ושוק המניות במגמה חיובית כך שהפוטנציאל בו הולך וקטן (ולכן גיוסי הון הצליחו השנה יותר מבעבר). זו משוואה בעייתית – חוסר הברירה של המוסדיים גורם להם להכניס לתיקים שלהם ניירות פחות טובים, ובסוף זה יתגלגל אלינו.    

 

ונחזור להולמס פלייס - בשלב המוסדי של ההנפקה התקבלו ביקושי יתר בהיקף של כ-91 מיליון שקל המייצגים כ-70,000 יחידות, מהן נענתה החברה ל-58,000 יחידות במחיר של 1,187 שקל ליחידה, הגבוה ממחיר המינימום שנקבע לצורך המכרז המוסדי. הגיוס משקף להולמס פלייס שווי חברה של 230 מיליון ש״ח (לפני הכסף).

המכרז הציבורי צפוי להתקיים בשבוע הבא. את ההנפקה הובילו קונסורציום חתמים בהובלת דיסקונט קפיטל חיתום ובהשתתפות לידר הנפקות, פועלים אי.בי.אי. – חיתום והנפקות בע"מ וברק קפיטל חיתום.

 

הולמס פלייס פועלת בשוק  מועדוני הכושר. היא החברה הגדולה בארץ בתחום, והיא צופה המשך גידול בפעילות – הן גידול אורגני (פנימי – דרך הסניפים הקיימים) והן דרך רכישות (גידול חיצוני). הולמס פלייס מתכווונת להשתמש בכספי ההנפקה לרכוש מועדוני כושר נוספים, בין היתר את זאוס ברמת גן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברי 06/12/2017 12:57
    הגב לתגובה זו
    ההנפקה?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?