מניית מזור טסה 9.5% ברקע לעדכון ההזמנות לרבעון השני
חברת מזור רובוטיקה, העוסקת בפיתוח ומכירה של מכשור רפואי מתקדם לניווט כלים כירורגיים בניתוחי עמוד שדרה וניתוחי מוח, הודיעה לפני זמן קצר כי היא צופה הכנסות שיא לרבעון השני בסך כולל של כ-15.4 מיליון דולר, זאת בהשוואה להכנסות של 8.3 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. בתגובה לעדכון מזנקת המניה בשיעור חד של 9% ובמחזור מסחר חריג והשביעי בגובהו בשוק.
ההערכות החברה בנוגע להכנסות השיא ב-Q2 מגיעות לאחר שזו קיבלה במהלך התקופה 19 הזמנות כאשר 16 מההזמנות הן למערכות 'Mazor X' בארה"ב, מתוכן 7 הזמנות הן בקשות שידרוג למערכת ה-'Mazor X' מלקוחות שרכשו בעבר את מערכת ה-'Renaissance' (הגרסה הישנה יותר). בנוסף, קיבלה החברה שלוש הזמנות למערכת ה- 'Renaissance' כאשר שתיים מהן בשוק הבינלאומי ואחת בשוק האמריקני.
נציין כי הזינוק במניה מגיע לאחר שהחברה דיווחה במקביל לתוצאות הרבעון הראשון של השנה (ב-10.5) כי סך ההזמנות ברבעון השני עמד על 4 בלבד עד אותו הדיווח וכעת מתברר כי היקף ההזמנות צמח באופן משמעותי בהמשך הרבעון (שהסתיים ב-30.6) וכאמור הסתכם ב-19 הזמנות.
בתוך כך, את הרבעון הראשון של 2017 סיימה מזור עם צבר הזמנות שטרם סופקו של 14 מערכות 'Mazor X' והחברה מצפה לספק את אלה במהלך השנה. לשם השוואה, את שנת 2016 סיימה החברה עם צבר הזמנות (שטרם סופקו במלואן) של 21 מערכות מסוג 'Mazor X'.
- מזור נגרעת מהמדדים - זה מה שיקרה היום בנעילת המסחר
- למה קפצה מזור יום לפני הודעת המכירה למדטרוניק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הביצועים שלנו ברבעון השני משקפים את התלהבות השוק ממערכת 'Mazor X' כאשר הביקוש למערכת ממשיך לצמוח", כך אמר אורי הדומי, מנכ"ל החברה והוסיף "מומנטום המכירות והביצוע המוצלח של אסטרטגיות הצמיחה שלנו, הנתמכות על ידי חדשנות המוצרים במקביל לצעדים ארגוניים יעילים, מציבים את מזור כחברת צמיחה בת-קיימא".
מניית מזור רובוטיקה רשמה מאז תחילת השנה הנוכחית תשואה חיובית מרשימה של 52% (כולל הקפיצה היום) לשווי שוק של כ-3.1 מיליארד שקל. בסיכום 5 השנים האחרונות הוסיפה המניה כ-1300% לערכה(!).
תנועת המניה ב-12 החודשים האחרונים (במהלכם קפצה לשיא כל הזמנים ונסוגה):
- 4.ג 06/07/2017 18:04הגב לתגובה זואחלה מניה. מורווח כבר 200%
- 3.אברהם 06/07/2017 13:21הגב לתגובה זורק לפני כמה זמן הזהירו שהמניה יקרה והיא טיפול, מכרנו בהפסד, והמניה מספר ימים רק עולה, זאת מנית חלום, שזה העתיד של הניתוחים
- 2.נסחרת במחיר יקר מאוד (ל"ת)אנונימי 06/07/2017 12:33הגב לתגובה זו
- 1.לא מובן איך מנייה עולה ביום בשווי שלב ב200 מליון שקל שת (ל"ת)בנימין 06/07/2017 12:27הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?