תכניסו ליומנים - האירועים שיכתיבו השבוע את כיוון השווקים

מהמו"מ שיחל בין בריטניה לאיחוד האירופי, דרך הדברים שיישאו בכירי הפד' ועד רצף נתוני מאקרו מהותיים - אלו אירועי השבוע מסביב לעולם
נדב לוי |

דריכות לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט. בשבוע החולף עלה ה-S&P500 בשיעור זעום של 0.15% והמשיך במגמת הדשדוש שמאפיינת אותו מאז נגע בשיא כל הזמנים בתחילת החודש. השאלה הגדולה כעת היא האם המדד יצליח לפרוץ לשיא חדש וכמובן האם התנודתיות החריפה במדד הנאסד"ק (איבד כ-2.5% בשבועיים האחרונים אבל בינתיים עולה 0.65% בחוזים) בהובלת ענקיות הטכנולוגיה תימשך או תדעך.

בארה"ב יפנו את תשומת הלב לנתוני הדיור, להתפתחויות בגזרה הפוליטית, לדברים שיישאו במהלך השבוע בכירי הפדרל ריזרב וכמובן לסקטור הקמעונאיות לאחר הודעת הרכישה של אמזון שגררה נפילות במניות הסקטור ביום שישי האחרון. בצד השני של הים, בבריטניה כבר דרוכים לקראת המשא ומתן שייחל היום בנוגע ליציאתה של המדינה מהגוש, וזאת ברקע לתוצאות הבחירות הדרמטיות בממלכה. הנה רשימת האירועים המרכזיים השבוע שיכתיבו את הטון:

דברי בכירי הפד' 

קומץ קובעי מדיניות בבנק המרכזי בארה"ב צפויים להופיע השבוע ברחבי המדינה ולשפוך אור לגבי הצעדים הנוספים שמתכנן הפד', כשבעיקרם הסבירות להעלאת רמת הריבית פעם נוספת במהלך החודשים הקרובים. כזכור, הבנק הפדרלי העלה ביום רביעי האחרון את הריבית בארה"ב בפעם השלישית בחצי שנה, כאשר זו הגיעה כבר לרמה של 1%-1.25%. במקביל, הבנק המרכזי גם סיפק פרטים בנוגע לאופן בו הוא צפוי לצמצם את המאזן העצום שלו, הנאמד בכ-4.5 טריליון דולר. 

בתוך כך, המשקיעים בספק לגבי צעד נוסף של העלאת ריבית כבר בספטמבר הקרוב וזאת ברקע לרצף נתונים כלכליים לאחרונה שאותתו על התקררות מסוימת בכלכלת ארה"ב. יחד עם זאת, הסוחרים בשוק מתמחרים בשלב זה סיכוי של 35% להעלאת ריבית נוספת במדינה בחודש דצמבר .

סקטור במרכז - אמזון וענקיות הקמעונאות ימשיכו לרכז עניין

מניית אמזון (סימול: AMZN) עלתה ביום המסחר האחרון בוול סטריט בשיעור של 2.4% וזאת ברקע להודעת החברה כי תרכוש את רשת המזון 'Whole Foods' בסכום הנאמד בכ-13.7 מיליארד דולר. בכך, ענקית ה-E-Commerce בעצם אותתה כי היא חודרת בצורה אגרסיבית לשוק המזון האמריקני ולתחום חנויות הסופרמרקט , דבר שגרר תנודה חדה מטה במניות רשתות ענקיות הקמעונאות במדינה.

אותו דיווח הוביל למיני סערה בסקטור כאשר מניות חברות הקמעונאות רשמו ירידות חדות (קוסטקו צללה 5.6%, וולמארט צנחה 4.6%) וזאת מהחשש כי כניסה אגרסיבית של אמזון לתחום עשויה לפגוע בצורה קשה ברשתות הגדולות, מה גם שייתכן כי אמזון צפויה לבשר על מהפכה בענף ולייצר זעזוע של ממש. בתוך כך, נראה כי אמזון וענקית המזון 'וול מארט' נמצאות במסלול התנגשות כאשר התחרות על השליטה בכל מה שאנו קונים גוברות ומתחילה לתת אותותייה.

תחילת המו"מ על ה-Brexit

השר הממונה על התהליך של יציאתה של בריטניה מהאיחוד, דוד דייוויס, ויו"ר המו"מ הראשי של האיחוד האירופי, מישל ברנייר, אמורים להתחיל במשא ומתן על יציאתה של הממכלה מהגוש כבר היום בבריסל, כאשר תהליך דרמטי זה עשוי להתבצע עד מארס 2019.

קיראו עוד ב"גלובל"

הנושאים העיקריים שצפויים לעמוד במרכז בפגישה כוללים את האופן בו בריטניה תתנתק מהאיחוד, עד כמה קשרי המסחר ימשיכו להתקיים בין המדינה לאיחוד ומה יהיה מעמדם של אזרחי בריטניה ביבשת, בעיקר אלו המתגוררים מחוץ לגבולות המדינה.

בשוק מניחים כי 'הניצחון שכולו הפסד' שרשמה תרזה מיי בבחירות האחרונות, עשויים להביא לגמישות וריכוך עמדתה של הממשלה מול האיחוד ולנסות ולהמשיך לקיים יחסי מסחר קרובים עם האיחוד האירופי. המשקיעים מצידם יעקבו מקרוב אחר כל התפתחות במשא ומתן, ככזה שעשוי להשפיע כמובן גם על כיוון הבורסות.

התפתחויות בגזרה הפוליטית בארה"ב

המשקיעים צפויים להמשיך לעקוב בדריכות אחר כותרות שייצאו מוושינגטון בנוגע לכל חדשה הקשורה לחקירת המתנהלת סביב הקשרים שקיימו לכאורה בכירים במטה טראמפ לגורמים רוסיים במהלך קמפיין הבחירות האחרון.

הסערה העמוקה סביב ממשל הנשיא טראמפ ועדותו של קומי (לשעבר ראש ה-FBI שפוטר ע"י הנשיא עצמו) שהעיד כי האחרון ניסה להניא אותו מפתיחת חקירה בעניין זה, הגבירה ספקות מצד המשקיעים כי הנשיא לא יוכל לעמוד בהתחיבויותיו לקידום היוזמות הכלכליות החשובות כדוגמת הקיצוץ במס והפחתת הפיקוח.

מלאי הנפט בארה"ב

הנוזל השחור איבד גובה בתקופה האחרונה כאשר סביב 44.5 דולר לחבית בלבד, ירידה של כ-11% לשפל של כ-7 חודשים. ההיחלשות במחירו של הנפט מגיעה בעיקר בשל הגברת התפוקה בארה"ב מצד תעשיית הפצלים שכבר שצפויה בחודש יולי להגיע לתפוקה של 5.5 מיליון חביות ביום.

הגידול בהפקת הנפט מצד תעשיית הפצלים הביאה לגידול של 10% בהפקת הנפט בארה"ב מאז ספטמבר האחרון - והדבר לוחץ את מחיר החבית מטה, גם בשעה שבמדינות אופ"ק הצליחו לאחרונה להסכים עם המשך הקפאת התפוקה ל-9 חודשים נוספים (עד סוף הרבעון הראשון של 2018). ביום רביעי ימתינו הסוחרים לראות האם המלאי במדינה ממשיך לעלות או שמא ישנה האטה מסוימת. כך או כך, הנפט עשוי להגיב לכל תרחיש.

נתוני הדיור בארה"ב 

האיגוד הארצי של המתווכים בארה"ב צפוי לפרסם ביום רביעי נתונים על מכירות בתים קיימים לחודש מאי במדינה, כאשר התחזיות מצביעות על ירידה של 0.7% ל-5.55 מיליון, וזאת לאחר ירידה של 2.3% בחודש הקודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.