קרנות הנאמנות אליהן הזרים הציבור כבר מעל 4.4 מיליארד שקל מתחילת 2017; הנה המספרים
חודש פברואר התאפיין בעליות שערים חדות במדדי המניות המובילים מעבר לים כאשר מדד ה-S&P500 רשם זינוק של 3.7% (6.5% מתחילת השנה) והעפיל לשיא חדש, כמו גם מדד הדאו ג'ונס שחצה לראשונה את רף 21 אלף הנקודות. גם באירופה נרשמו עליות חדות בסיכום החודש החולף כאשר מדד הדאקס הגרמני זינק ב-2.6% ומתחילת השנה רשם תשואה חיובית של כ-5%, כאשר נמצא מרחק נגיעה (2.8%) מניפוץ שיא כל הזמנים שנקבע באפריל 2015.
עם זאת, המדדים בבורסה המקומית עדיין נותרים עם תשואות מעורבות מתחילת השנה כאשר מדד המעו"ף (ת"א 35 החדש) רשם תשואה שלילית של כ-2% בעיקר בשל הסנטימנט השלילי במניות הפארמה אך בסיכום החודש החולף סגר המדד בתשואה חיובית של כ-1%. מדד ת"א 90 התחזק בשיעור חד של מעל ל-9% מתחילת השנה כאשר בסיכום חודש פברואר רשם המדד תשואה חיובית של כ-4.65%. בתוך כך, הציבור מצידו ממשיך להפגין עוצמה ולהזרים כסף לבורסה, אלו המספרים:
החשיפה לשוק מגיעה בעיקר באמצעות קרנות האג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90 ו-20/80, שבסיכום החודש החולף רשמו גיוס ענק של כ-2.225 מיליארד שקל, קצב דומה לזה של חודש שעבר. מתחילת השנה רשמו קרנות אג"ח כללי גיוס נאה של כ-4.4 מיליארד שקל, זאת לאחר שב-2016 נרשמו פדיונות של 1.47 מיליארד שקלים בקטגוריה זו. הגיוס המרשים עד כה מקנה להן את הקטגוריה המגייסת ביותר, בהפרש ניכר מהקבוצה השנייה, זו של הקרנות המנייתיות. כך לפי ניתוח של מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב דש.
בתוך כך, הקרנות המנייתיות (כולל הגמישות) גייסו החודש סכום גבוה של כ-800 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-420 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-110 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-270 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. זאת יש לציין בהמשך לרכישה של קרנות מנייתיות בסכום של 963 מיליון שקלים בחודש ינואר. עם זאת, בסיכום השבוע החולף רשמו הקרנות המנייתיות ירידה חדה בגיוס שהסתכם בסך של 76 מיליון שקל בלבד, לעומת גיוס של כ-256 מיליון שקל בשבוע לפני כן. מתחילת השנה רכש הציבור קרנות מנייתיות בסכום נאה של כ-1.75 מיליארד שקל, מה שמעיד על העוצמה שמפגין הציבור דרך אפיק זה.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפיק נוסף אליו נחשף הציבור לבורסה הינו אגרות החוב הקונצרניות שסיכמו את חודש פברואר במגמה חיובית כאשר מדדי התל-בונד 20,40,60 ממשיכות להיות פופולריות מאוד בקרב המשקיעים ורשמו החודש תשואה חיובית של עד 0.35%. בעקבות המומנטום החיובי שנמשך מתחילת השנה, קרנות אג"ח קונצרני רשמו עלייה בקצב הגיוסים מחודש קודם שעמד על 640 מיליון שקל, לסכום הנאמד בכ-750 מיליון שקל בסיכום חודש פברואר.
- 1.רק שימשיך כך (ל"ת)משקיע 05/03/2017 13:35הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
