העליון דחה את בקשת הערעור של טובה פישמן; לא תבצע שינוי בנכסיה
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה טובה פישמן על הצו האוסר עליה לעשות כל דיספוזיציה בנכסיה
בית המשפט העליון דחה את בקשתה של טובה פישמן, רעייתו של איש העסקים אליעזר פישמן, לביטול צו הדיספוזיציה שניתן ע"י נשיא ביהמ"ש המחוזי, השופט איתן אורנשטיין. בדחייה, שופט העליון, עוזי פוגלמן, מסביר כי אין בדרכו של העליון להתערב בשיקול דעת בית המשפט המחוזי, למעט במקרים חריגים בהם דחיית הבקשה עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או להשפיע מהותית על זכויותיהם.
וכך כותב השופט בדחיית בקשתה של טובה פישמן לבטל את צו הדיספוזיציה על נכסיה: "איני מוצא עילה להתערב בקביעות בית המשפט קמא שנומקו כדבעי [...] שלפיהן מאזן הנוחות תומך במתו הצו הארעי בשל החשש כי ייגרם נזק בלתי הפיך לנושים. מנגד, המבקשת לא הביאה טעם של ממש שיצביע על כך שהצו האירעי מסב לה נזק משמעות".
"כאמור, המבקשת כלל לא טענה באופן קונקרטי כי ברצונה לבצע דיספוזיציה באילו מנכסיה ואם תרצה לעשות כן, היא ראשית לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט קמא. נוסף על כך, בהחלטה נקבע שהמנהל המיוחד יפקיד התחייבות עצמית בסכום שנקבע כדי להבטיח כל נזק שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה ממתן הצו הארעי, ודומה שגם בכך יש כדי לתמוך בדחיית בקשתה דנן של המבקשת".
למרות דחיית הערעור של טובה פישמן, השופט מסביר כי במידה ולא תהיה הסכמה בעניין הקצבה שיאפשרו לה למחייתה, היא תוכל לפנות שוב בעניין זה: "לבסוף, בכל הנוגע לטענות המבקשת הנוגעות למשיכת הכספים הדרושים לה למחייתה, כעולה מהחלטת בית המשפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע, אם אמנם לא תושג הסכמה בין המבקשת לבין המנהל המיוחד, המשיבים בהליך בבית משפט קמא והכנ"ר - רשאית המבקשת לפנות לבית המשפט בעניין וטענותיה בעניין זה שמורות לה".
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טענות טובה פישמן בערעור
הזוג פישמן טען בערעור להפרדה רכושית בין נכסיהם וכי חלקם רשומים רק על שמה של טובה, כמו בית מגוריהם בסביון. על רקע כך הגיש המנהל המיוחד, עו"ד בנקל, בקשה זמנית לצו דיספוזיציה על כלל נכסי טובה פישמן. לטענת בנקל חל בפועל שיתוף של הנכסים וכאמור השופט אורנשטיין קיבל טענותיו וקבע צו דיספוזיציה על נכסי טובה פישמן, שנכנס לתוקפו כבר ב-29 לינואר.
טובה פישמן טענה בבקשתה כי משלא ננקטו נגדה הליכי פשיטת רגל היא 'אינה חייבת דבר לאיש'; וכי הצו הארעי שניתן "פוגע בזכויותיה הקנייניות באופן לא מידתי; כי היה על בית המשפט לדחות את טענת השיתוף בין בני הזוג בחובות החייב; וכי בית משפט לא בחן את סיכויי התביעה כנדרש. עוד נטען כי בית המשפט נוטה נגד המבקשת (טובה) שכן לטענתה מדובר בסעד זמני "דרקוני ופוגעני" ושהמנהל המיוחד והכנר טרם "הסכימו להעביר אליה את דמי מחייתה וביקשו לקבוע בעצמם יהיה הסכום הראוי לצרכי מחייתה וכי היא 'זקוקה לכספיה בחשבונות הבנק למימון מחייתה'".
בהחלטת השופט המחוזי, איתן אורנשטיין, תיאר הוא כיצד בני הזוג התעשרו יחדיו וגם החוב הוא עניין של שניהם: "בני הזוג נישאו עוד קודם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ומשכך, נטען להחלת חזקת השיתוף[...] על פני הדברים קיימות ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה[...] בני הזוג נשואים יותר מ-50 שנה [...] אין חולק שהנכסים הצטברו במהלך שנות הנישואין, ולא התקבלו כתוצאה מירושות או רכוש טררם הנישואין. משכל ועל פני הדברים, קיימת אחיזה לשלב זה של ההליך לכף שקיים שיתוף בנכסים[...] המשיבה אמנם טעה להפרדה רכושית, אך לא השכילה לתמוך את הטענה בתצהיר מטעמה והדבר עומד כנגדה. זאת הן באשר לעניין השיתוף בנכסים והן לנשיאה בחובות. במיוחד נכון הדבר בהינתן הנטל הרובץ עליה ושעסקינן בטענות עובדתיות".
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 3.האזרח הרותח 02/03/2017 19:15הגב לתגובה זוהגוף היחיד בכל המערכת שהוא שומר הסף שלנו, האזרחים הקטנים ונשקופים מול האולחגרכיה הבאה עליינו לכלותיינו, הוא בית המשפט העליון שלנו. רק שהיו לנו שופטיו בריאים וחזקים ושיתפצצו הקנאים....הקנטרנים
- 2.אבי 02/03/2017 10:58הגב לתגובה זוובטח אמרו מה אני צריך לדאוג לאחר שחילקו את הכסף בין המשפחה שיא החוצפה יש לה חוצפה איפה טובה היתה לפני מספר שנים שלקחו עוד כסף מהבנקים שהבנקים היו מודאגים
- 1.אוי טובה קוט, טובה קוט...... (ל"ת)חבר 02/03/2017 09:53הגב לתגובה זו

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.