מרכז אדוה: מנכ"ל חברה בורסאית גדולה מרוויח פי 91 משכר המינימום

ענת דניאלי | (3)

מרכז אדוה מפרסם היום (א') את הדו"ח השנתי העוסק בתמונת מצב חברתית בישראל, אשר חיברו ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס.

לטענת כותבי הדו"ח, בשנתיים-שלוש האחרונות נרשמת עלייה בשכר כתוצאה מהעלאת שכר המינימום וכתוצאה מהסכמי שכר שהממשלה חתמה עם המורים ועם עובדי המדינה. עם זאת, פערי ההכנסות גדולים ביותר. כך למשל, בשנת 2015, ההכנסה הכספית ברוטו של משק בית ממוצע שבראשו שכיר עמדה בעשירון התחתון על 4,644 שקל לחודש, בעוד שבעשירון העליון היא עמדה על 58,293 שקל.

מנכ"ל חברה בורסאית גדולה מרוויח פי 91 משכר המינימום 

מרכז אדווה מציינים בדו"ח כי הצמיחה בכלכלת נוגעת לעשירונים החזקים ואינה מחלחלת לשכבות החלשות בחברה: "פירות הצמיחה ממשיכים לחלחל מעלה יותר משהם מחלחלים כלפי מטה. הדבר משתקף היטב בשכר המנהלים הבכירים: ב-2015, התגמול של המנהלים הבכירים בתאגידים הגדולים עלה יחסית ל-2014. העלייה המשמעותית הייתה בתגמולים שאינם שכר – תשלום מבוסס מניות – בשעה שהשכר, דמי הניהול והמענקים כמעט ולא השתנו".

עוד ציינו הכותבים כי "המנכ"לים של 100 החברות הגדולות ביותר שמניותיהן נסחרות בבורסה התל אביבית ("מדד תל אביב 100") תוגמלו, בממוצע, בסכום שנתי כולל של 5.1 מיליון שקל, או 425 אלף שקל בחודש. כמו כן, התגמול השנתי הממוצע של חמשת נושאי המשרות הבכירות בחברות אלה עמד על 4 מיליון שקל, או 337 אלף שקל בחודש".

הפערים הולכים וגדלים 

מהדו"ח עולה כי הפערים בין המנהלים הבכירים ובין שאר העובדים במשק הוסיפו להיות  גבוהים ביותר. "התגמול הממוצע של המנכ"לים היה גבוה פי 44 מהשכר הממוצע במשק (9,592 שקל, עובדים ישראליים בלבד) ופי 91 משכר המינימום באותה שנה (4,650 שקל).

הכותבים מציינים כי השכר מתחלק באופן לא שוויוני לא רק בין שני המגדרים אלא גם בין קבוצות האוכלוסייה השונות, כלהלן (נתוני 2015):

  • שכרם של שכירים אשכנזים ילידי הארץ עמד על 31% מעל לממוצע;
  • שכרם של שכירים מזרחים ילידי הארץ עמד על 14% מעל לממוצע;
  • שכרם של שכירים ילידי הארץ שהם ילדים ליוצאי מדינות חבר העמים היה בגובה השכר הממוצע (1% מעליו);
  • שכרם של שכירים ערבים עמד על כשני-שלישים מהממוצע;
  • שכרם של שכירים יוצאי אתיופיה (עולים מאתיופיה וילידי ישראל שהם ילדים של עולים מאתיופיה) עמד על כמחצית השכר הממוצע.

שיעור הסטודנטים ביישובים מבוססים כפול מאשר בפריפריה

מחברי הדו"ח מציגים כי שיעור היהודים שהגיעו להשכלה גבוהה כפול משיעור הצעירים והצעירות הערבים. כמו כן, בשנת 2015, כ-14% מבני 29-20 בישראל למדו באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות. כותבי הדו"ח מציינים בהקשר הזה כי "ההתפלגות שלהם לפי יישובים היתה מאוד לא שוויונית: ביישובים מבוססים, השיעור עמד על 21.5%; בעיירות פיתוח – על 12.6%, וביישובים ערביים – על 9.1%".

לטענת המחברים, ההסבר העיקרי לשיעור הנמוך של המגיעים להשכלה גבוהה הוא השיעור הנמוך של בני נוער המקבלים תעודת בגרות. "ב-2013, לראשונה, עלה שיעור הזכאים אל מעל ל-50% וב-2015 הוא הגיע ל-56%. 44% מבני/ות הנוער הגיעו לגיל 17 ללא תעודת בגרות בידם. בקרב תלמידים/ות יהודים שסיימו תיכון ב-2007, שיעור המתחילים בלימודים אקדמיים עד 2015 בקרב מסיימי המסלולהעיוני – 40.7% – גבוה מזה של מסיימי המסלול המקצועי – 32.8%.

קיראו עוד ב"בארץ"

יהודים חיים שלוש שנים יותר מערבים

מרכז אדווה מציין בדו"ח כי הפערים החברתיים מתבטאים גם ברמת הבריאות, כאשר ההבדלים באיכות חיים משתקפים בשני מדדים עיקריים, המשמשים בכל רחבי העולם לציון פערים ברמת בריאות: תמותת תינוקות ותוחלת חיים.

על פי הדו"ח, שיעור תמותת התינוקות בישראל עמד בשנת 2014 על 3.1. "שיעור זה הציב אותה במקום ה-15 בקרב ארצות ה-OECD. השיעור ירד מאוד מאז 1970, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. ועם זאת, כיום (2014-2010), שיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים – 6.4 – גבוה פי 2.6 מזה של יהודים".

כך גם באשר לתוחלת חיים בלידה, שהיא גבוהה יחסית בישראל: "ב-2014, תוחלת החיים של גברים בישראל הנה 80.3 שנה, הציבה את המדינה במקום השישי מקרב כלל ארצות ה-OECD. תוחלת החיים של נשים היא 84.1, למרות שהיא גבוהה מזו של הגברים, מציבה את ישראל במקום ה-12 מקרב כלל ארצות ה-OECD".

תוחלת החיים הכללית בישראל מצויה בעלייה מתמדת. "עם כל זאת,  תוחלת החיים של גברים יהודים היא 80.9, הגבוהה מזו של גברים ערבים שעומדת על 76.9 ואילו תוחלת החיים של נשים יהודיות היא 84.5  וגבוהה מזו של נשים ערביות שעומדת על 81.1".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ככה זה כשלומדים ממדינות ללא הרמוניה ואכפתיות (ל"ת)
    צבי 16/01/2017 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ראש ממשלה פרו חזירות שהביא לנו נגיד שמרן (ל"ת)
    קטסטרוף 16/01/2017 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא ראוי ולא מתקדם אמריקה חזירית (ל"ת)
    אירופאי 16/01/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה

עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר

ענת גלעד |
במשך עשורים, השם "ביטוח לאומי" היה מילה נרדפת לחוסר יעילות, בירוקרטיה סבוכה, מוזיקת המתנה אינסופית בטלפון והררי טפסים שצריך למלא שוב ושוב. אך המציאות של דצמבר 2025 שונה בתכלית. הלחץ חסר התקדים של השנתיים האחרונות - הצורך לתת מענה מהיר לעשרות אלפי נפגעי מלחמה, משרתי מילואים ומפונים - אילץ את המערכת המגושמת לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה צריכה לקרות מזמן. היום, המערכות הדיגיטליות לא רק "ידידותיות יותר", במוסד לביטוח לאומי גם טוענים שהן פועלות באופן אקטיבי כדי למנוע מצב שבו זכויות של אזרחים הולכות לאיבוד בגלל חוסר ידיעה או קושי במילוי טפסים ידניים.

מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר

האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.


כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום

החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.


סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם

בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים.

ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות

אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.


טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.