מדד המניות ששינה כיוון וטס 70% מאז ינואר - העליות יימשכו?

גיא בן סימון |

בשקט בשקט, בזמן שהמדדים המובילים באירופה, ארה"ב וישראל נסחרים בתנודתיות ומחפשים כיוון, בולט שוק המניות הברזילאי עם זינוק של 70% מאז השפל שנקבע בינואר האחרון לשיא של 4 שנים. מאיפה הגיע הראלי הזה והאם הוא צפוי להימשך?

ברזיל, שהייתה אחת המדינות שהתאוששו הכי מהר מהמשבר הפיננסי של 2008, נמצאת כעת יש מעריכים בסופו של המשבר החמור ביותר שידעה ב-100 השנים האחרונות. בין ירידת מחירי הסחורות לטלטלה הפוליטית שבשיאה הודחה הנשיאה דילמה רוסוף באשמת שחיתות, כלכלת ברזיל נקלעה לסחרור. בגדול, הבעיה העיקרית של כלכלת ברזיל הייתה שמחירי הסחורות צללו ועצרו את ההתרחבות המואצת של כלכלת המדינה כאשר לכולם היה ברור שכדי להבריא את הכלכלה צריך לבצע צעדים קשים כמו העלאת מסים או קיצוץ בהשקעות - אבל את זה בלתי אפשר היה לבצע כאשר הפופלאריות של הנשיאה הייתה כל כך נמוכה. לכן המצב היה תקוע ונראה שרק הולך ונהייה גרוע יותר. אבל אז, כאמור, הנשיאה הודחה ונוצרה נקודת מפנה בכלכלה, במטבע ובשוק המניות.

לפני שנבחן האם התמורות הקיצוניות מאחורינו עם הדחתה של רוסוף, נלך צעד אחורה. בחודש מארס האחרון 3.5 מיליון אזרחים בלמעלה מ-300 ערים שונות יצאו להפגין כנגד השחיתות השלטונית בראשותה של רוסוף, מי שנתפסה כאחראית על המצב הכלכלי הקשה שהחל עוד כתוצאה מירידת מחירי הסחורות. רוסוף, שכיהנה בתפקיד משנת 2011, היא לא הראשונה מהנשיאים שהואשמו בשחיתות, אבל הראשונה שהודחה בשל כך. לאחר שנמצאה אשמה בהעברת כספים מהתקציב שלא כחוק בחסות אידאולוגיה סוציאליסטית שהחזיקה ופגעה אנושות בשכר (על כך בהמשך), רוסוף הודחה באוגוסט האחרון ברוב של 61 קולות בסנאט ופינתה את הדרך לסגנה, מישל טמר, לא לפני שנאסר עליה להחזיק במשרה ציבורית ב-8 השנים הקרובות. המשקיעים ברחבי העולם מצפים כעת מטמר שיטפל בגרעון הפיסקלי שיאפשר לבנק המרכזי להיכנס לסבב הורדות ריבית, שנמצאת היום ברמה 'חונקת' של 14%, וזאת לאחר שהבנק המרכזי כבר החל במסע ההורדה לפני כשבוע

המשבר בברזיל מיוחס לא רק לצד הפוליטי. אחד מחסמי הצמיחה העיקריים בברזיל נובע מגורמים מבניים בכלכלתה, כגון: תשתיות ברמה נמוכה, קשיים רגולטוריים ותלות גבוהה שנוצרה במשך השנים במחירי הסחורות. 

צניחת מחירי האנרגיה, למשל, שהפילה מדינות כמו רוסיה וסעודיה על הברכיים, פגעה אנושות גם בכלכלה ברזיל. לאחר צמיחה של 7.5% ב-2010, צניחת מחיר הנפט והסחורות לאחר מכן הביאו לצמיחה שלילית של 3.8% ב-2015. ירידת מחירי הסחורות פגעה ביצוא ובענפים רבים במשק והביאה ליציאה של משקיעים זרים, אשר באה לידי ביטוי בפיחות הריאל הברזילאי. 

פרשת השחיתות בחברת הנפט פטרובס (Petrobras) העיבה אף היא. החקירה שהחלה ב-2014, נחשבת לאחד הגורמים לכניסתה של ברזיל למיתון ולכך שהריאל רשם את הביצועים הגרועים ביותר בשנת 2015 מבין המטבעות הגדולים בשל התכווצות חדה בפעילות הכלכלית, ריבית מחניקה, פיחות של המטבע מול הדולר והורדת דירוג אשראי. ממשלת ברזיל שלאחר הדחת רוסוף מנסה לצאת מהשפל על ידי רפורמה פיסקאלית ונתמכת ע"י שיפור מחירי חומרי הגלם והאנרגיה, אך קיים קושי לאשר את הצעדים בפרלמנט.

האם העליות בשוק המניות הברזילאי יימשכו? 

רוברט כרמלי ממגדל שוקי הון, מנהל הקרן מגדל ברזיל ואמריקה הלטינית, אומר היום כי "הסיפור בשוק המניות בברזיל, כלומר הריבאונד בשוק, הוא תולדה של חילופי השלטון, יציבות מסוימת מכיוון מצב השוק בסין, (שותפת הסחר המשמעותית של ברזיל), וההתייצבות במחירי הסחורות לעומת רמתן בינואר-פברואר. זה נכון ששוק המניות שם עלה לא מעט מתחילת שנה אבל הריבית היא אחד הדברים שעשויים להמשיך לייצר מומנטום חיובי לשוק. הריבית הקצרה, אחרי ההורדה בשבוע שעבר, מאד גבוהה מאחר והבנק המרכזי לא הצליח לעצור את האינפלציה. עכשיו אנו מתחילים לראות ניצנים של התייצבות בקצב עליית המחירים ומפה יבוא האפסייד. כלומר, זה נכון שהשוק עלה לא מעט אך אם הריבית תמשיך לרדת, אז זה צפוי לייצר במקרה זה בוסט לכלכלה, שכן כאשר אתה נמצא בריבית של 14% אתה חונק את שוק הנדל"ן ואת הצריכה הפרטית.

קיראו עוד ב"גלובל"

"כאשר רוסוף עלתה לשלטון היא החליטה לעשות דבר אחד משמעותי בברזיל, וזה להכפיל את שכר המינימום כתולדה מתפישת העולם הסוציאליסטית שלה. המהלך יצר עליות שכר בכל המשק והכניס את ברזיל לסייקל של אינפלציה יחד עם האטה בצמיחה, שלאחר מכן הפכה לצמיחה שלילית. בעצם השילוב הזה הוא נוראי ועשה רע מאד לכלכלה. לזה יש להוסיף את צלילת הנפט ואת הסאגה בפטרובס, שם היו אי סדרים ומינוף יתר, ובעצם מניית החברה צללה מעל ל-90% לשפל של 3 דולרים, וזו מניה שהיא חלק משמעותי מהשוק הברזילאי. זו גם החברה בגינה רוסוף נאלצה להתפטר לאחר שהשתמשה בה כדי להעביר תקציבים ממשלתיים שלא קיבלו אישור ממשלתי". 

"הריאל, שחווה תהליך של היחלשות בשנתיים האחרונות על רקע הורדת הדירוג של ברזיל, היהדרדרות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית הלא אחראית, משנה כיוון מתחילת השנה כשהוא רושם התחזקות מול סל המטבעות. עליות שערים אלו האיצו את השיפור במאזנן של החברות בברזיל, שלהן חוב נקוב בדולרים בהיקפים משמעותיים, וכעת אנו נמצאים במגמת התחזקות של המטבע שמייצרת מומנטום חיובי, בעיקר לאחר חילופי השלטון". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.